מחלות לב וכלי דם הינן סיבות המוות השכיחות בעולם וגורמות לשליש ממקרי המוות בעולם ע"פ ארגון הבריאות העולמי. ההתקדמות המדהימה ברפואת הלב בשנים האחרונות הביאה לירידה דרמטית בתמותה ממחלות לב בעולם המערבי בכלל, ובישראל בפרט. שילוב של גורמים רבים גרם לכך שישראל הינה בין המדינות המעטות בעולם שבהן מחלות לב מהוות בשנים האחרונות רק את סיבת המוות השנייה בשכיחותן (15% מסיבות המוות) כשמחלת הסרטן הינה סיבת המוות המובילה בארץ (25%).
מבין הגורמים הרבים לכך נמנה שלושה עיקריים שתרמו לירידה הדרמטית (60-70% ב-15 השנים האחרונות) בתמותה ממחלות לב בישראל:
1. התקדמות עצומה בטיפול בגורמי הסיכון למחלות לב (יתר שומני הדם, סוכרת, יתר לחץ דם ועישון) שבנוסף לזמינות הרפואה לכל חולה ישראלי (פריסת מרפאות ארצית וסל בריאות רחב) מאפשרות טיפול משובח לאוכלוסייה רחבה.
2. שירותי הצלה מעולים וזמני פינוי קצרים בשטח גיאוגרפי קטן.
3. פריסה ארצית של יחידות קרדיולוגיות מעולות (24 במספר) המעניקות טיפול מהיר בהתקפי לב בכל שעות היממה, דבר שהביא את ישראל להיות המדינה עם שיעור תמותה מהתקפי לב מהנמוכים בעולם (3% בחודש הראשון להתקף).
על ההתקדמות המדהימה הזו קוראת לאחרונה תגר מגפת הקורונה. החרדה המפושטת מהדבקה גרמה לכך שבמרץ-אפריל 2020 בתי החולים בישראל התרוקנו מחולים, כולל חולי לב. יחד עם זאת, בחודשים לאחר מכן שיעור הפונים לטיפול עלה וממוצע האשפוזים והצנתורים והפעולות השונות בחולי הלב היה דומה ואף מוגבר יחסית לשנים עברו. מובן הוא כי הימנעות מטיפול (מונע או בזמן התקף לב) כרוכים בסיבוכים ובהחמרת מצב רפואי.
דווחים רשמיים מארה"ב הראו 5% תמותה עודפת ממחלות לב בשנת 2020 שכנראה קשורים להימנעות מטיפול מונע, התעלמות מתסמינים ואי פנייה לעזרה, ולמצבי מתח נפשי. תמותה עודפת זו ממחלות לב של 5% בארה"ב, פירושם 35 אלף מתים נוספים ומיותרים ממחלות לב בארה"ב בשנה זו.
בישראל, אין עדיין נתונים מובהקים על תמותה עודפת, אך תחושת רוב אנשי המקצוע שהייתה עלייה קלה ב-2020 אך שב-2021 עם החיסון הנרחב של האוכלוסייה לא חלה ירידה בפניות הציבור לעזרה והפעילות במכוני הלב במרפאות ובבתי החולים הייתה נמרצת וערה כתמיד. בשבועות האחרונים המגמה התהפכה, ההדבקה הנרחבת בווריאנט האומיקרון ותחושת ה"אסון" המשודרת לאוכלוסייה באמצעי התקשורת הביאה לירידה בפניות לבית החולים, ומלווה בהימנעות של חולי לב מהגעה לביה"ח גם במצבי חירום כגון התקף לב. יותר מכך, חלק מהלוקים בהתקף לב מגיעים מאוחר מדי, במצב של נזק חמור לשריר הלב או אפילו לאחר החייאה בביתם.
נכון לזמן כתיבת שורות אלו יש יותר חולי לב מונשמים בבית החולים שלנו מאשר חולי קורונה מונשמים, וחשוב להבין שהסיכון לתמותה מהתקף לב גבוה מהסיכון לתמותה ממחלת הקורונה, ועל אחת כמה במחוסנים. לכן, יש לשים לב להופעת תסמיני מחלות הלב, ואם יש כאב חדש בחזה, עלפון לא מוסבר, קוצר נשימה פתאומי או הפרעות משמעותיות בקצב הלב יש לפנות לעזרה רפואית ומיד.
הסיכוי בארצנו להינצל מהתקף לב גבוה מאוד, והסיכון ללקות בבית החולים במחלה קשה מנאומיקרון הוא נמוך. ולכן, למרות שתשומת הלב מתמקדת בווריאנט האומיקרון, אסור להזניח את הטיפול במחלות אחרות חשובות לא פחות. זה זמן לשים לב ללב, ובעיקר אסור למות מפחד.
פרופ' רונן רובינשטיין הוא מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החוליפם וולפסון בחולון
שרון שמואלי היא אחות אחראית, מכון הלב בביה"ח וולפסון בחולון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
