ד’, כבן 50, התגרש לאחרונה. עד שיקבל את המפתח לדירה ששכר, שכר מחסן בחולון, שאליו העביר את כל הרהיטים ומכשירי החשמל שקנה. לאחר שקיבל את המפתח העביר את כל החפצים לדירה החדשה.
שירות האחסנה לטווח קצר, שמציע פתרון למשפחות במעברי דירה, בתקופת שיפוצים או במעבר לחו"ל לתקופה קצובה, נפוץ בארצות הברית, אבל עד לשנים האחרונות היה פחות מוכר בקרב הצרכנים הישראלים.
על פי ממצאים של מכון גיאוקרטוגרפיה, בישראל ישנן כיום 20 חברות המספקות שירותי אחסנה ב-39 אתרים ברחבי הארץ, מהם כ-20 מתחמים בערים פתח תקווה, ראשון לציון, חולון וביישובים הכפריים הממוקמים דרומית מזרחית ללוד ורמלה. "עיקר הביקוש לתאי אחסון הוא באזור שבין חדרה לגדרה", אומר יששכר יששכר, הבעלים של האחים יששכר הובלה ואחסנה, אחת מהחברות הוותיקות בשוק, המחזיקה שלושה אתרי אחסון בראשון לציון, במושב אחיסמך ובצומת כנות שליד גדרה.
מנתוני גיאוקרטוגרפיה עולה עוד כי בשנת 2020 חל גידול המוערך ב-20%-30% במספר החברות המספקות שירותי אחסנה לעומת תחילת 2017. השחקנים החדשים הם לרוב חברות הובלה שמציעות שירותי אחסנה כשירות משלים, ולצד זאת יש התרחבות של השחקנים הוותיקים.
החברה הגדולה ביותר בענף היא אביה אחסנה, שהוקמה בשנת 1996 ומחזיקה היום 12 אתרי אחסנה ברחבי הארץ. לאחרונה פתחה החברה אתר אחסון חדש ברחוב קרליבך בתל אביב, והיא מתכננת לפתוח עוד שניים בשנתיים הקרובות. מיכאל פורז, מנהל השיווק של החברה, מציין כי "השוק הזה נמצא בצמיחה בכל העולם ובארצות הברית הוא מפותח באופן מיוחד, שם 10% ממשקי הבית משתמשים בשירות הזה. באירופה הוא נמצא בשלב התחלתי ביחס לארה"ב, ובישראל השוק התחלתי עוד יותר".
מיכאל פורז, מנהל שיווק, חברת אביה / צילום: אורלי עבו
לדבריו, "השירות במקור היה שוק שנלווה לענף הנדל"ן, הוא תמך בעיקר במעברי דירות, שיפוצים ורילוקיישנים. רוב הלקוחות מאחסנים תכולות של דירות, אבל עם הזמן הוא התפתח לכיוון של סגנון חיים. תרבות הצריכה השתנתה ואנשים צוברים רכוש. לחלק גדול ממנו יש ערך סנטימנטלי, כמו ירושות למשל. לא רוצים להיפטר מהדברים אבל אין איפה לשמור אותם. כאן נכנס עניין האחסנה בשביל לפנות מקום בבית".
הלקוחות: יותר פרטיים, פחות עסקיים
בגיאוקרטוגרפיה מציינים שרוב החברות המציעות שטחי אחסון קטנים פונות גם למגזר העסקי, וחלקן גם לגורמים ממשלתיים (כמו למשל אחסון ארכיונים של עיריות ומשרדי ממשלה).
"אנחנו נותנים מענה לעסקים קטנים, אבל מדובר על נתח קטן מקהל הלקוחות שלנו", אומר פורז. "עסק שגדל עם הזמן, ישתלם לו לשכור מחסן משלו. למסעדות ולברים שיש להם ציוד קיץ למשל, הגיוני לאחסן אצלנו, אבל אם מדובר על ציוד יומיומי, גם אם השירות שלי נמצא במרחק של רבע שעה נסיעה, זה כבר פחות שימושי".
הביקוש לשירות קשור באופן הדוק לתקופת המעברים ובחברות האחסנה מצביעים על התעוררות מוגברת בחודשי הקיץ לעומת תרדמה בחודשי החורף. "בזמן הזה אנשים מסיימים את חוזי השכירות ועושים מעברי דירות, כי הילדים בחופש. לעומת זאת, בחורף אין יותר מדי תנועה, והשוק יחסית רדום", אומר יששכר.
פורז מסכים: "התקופה המבוקשת ביותר היא בקיץ, כי אנשים מכוונים את מעברי הדירות לחופשה".
מה התפוסה אצלכם?
פורז: "בסניפים העירוניים הוותיקים (פתח תקווה, חולון, נתניה וכו’) אנחנו קרובים ל-100% רוב הזמן, ויש רשימת המתנה. בסניפים הפריפריאליים זה מושפע הרבה יותר מעונתיות, בחורף אנחנו יורדים ל-83% תפוסה, ובקיץ עולים ל-98%".
"ענף האחסנה הושפע מסגרי הקורונה אבל נפגע פחות משאר הענפים במשק", מדגיש פורז. "בתקופת הקורונה לא ראינו הרבה אנשים שפינו חדר בבית בשביל לפנות מקום לשולחן עבודה, בארה"ב זה כן קורה".
יששכר מציין כי דווקא בתקופת הקורונה חלה צריכה מוגברת של השירות. "השירות הזה סיפק מענה לצעירים שלא עבדו, עזבו את הדירות השכורות שלהם וחזרו לבית ההורים. הם חיפשו מקום לאחסן את הדברים שלהם עד שימצאו פתרון".
כמה מקום צריך: בערך 24 קוב לדירה שלמה
התשלום על האחסון נעשה בנפח, לפי קוב. הנפח הממוצע הנדרש היום לאחסנת דירה הוא 24 קוב. לגבי טווח הזמן, הספקים מצביעים על טווח רחב מאוד הנע בין חודש לשנתיים.
"המינימום זה חודש, אבל כמעט שלא נתקלנו במישהו ששוכר את התא לחודש. רוב האנשים שוכרים להרבה יותר זמן. בדרך כלל הממוצע הוא כחצי שנה. אנשים יכולים לבקשה אחסנה לתקופה של חודשים ובסוף ישכרו את התא לשנתיים", אומר יששכר.
מנתונים שנמסרו ממכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי המחיר לקוב מחסן עומד בטווח שבין 27-45 שקל לקוב. איתי שפרן, מנהל הפיתוח העסקי בגיאוקרטוגרפיה, אומר שנכון לתחילת 2022 כל החברות העלו את המחירים בכ-5%, בעיקר במחוז מרכז ובמחוז תל אביב, ושם נרשמים שיעורי תפוסה גבוהים באתרים.
כצפוי, המחירים בתוך הערים ובאזורי תעשייה גבוהים יותר בהשוואה למחירים ביישובים הכפריים. "קוב אחסנה בקיבוץ הראל יעלה לצרכן 30 שקל, לעומת 45 שקל שיצטרך לשלם במתחם החברה בחולון", אומר פורז מחברת אביה. "יש תוספת של ביטוח בהתאם לצורכי הלקוח", מוסיף יששכר.
כל פריט אפשר לשים אצלכם באחסנה?
פורז: "יש הרבה דברים שאסור לאחסן, כמו חומרים מסוכנים ודברים לא חוקיים וזה רשום בהסכם, חומרים דליקים, אבקות שיכולה לפגוע בסביבה ובשאר הלקוחות שלנו".
המיקום: לולים ישנים ומבנים חקלאיים
"בעבר עסקנו בהסבת מתחמים חקלאיים לאתרי אחסון, כדי לצמצם עלויות ולהקל על הצרכן", אומר פורז. "אבל כיום אנחנו פחות הולכים על הכיוון הזה, בעיקר בגלל עניין הנגישות. עם זאת, יש הבדל של פי 2-3 בדמי הארנונה והשכירות בין אתר ברחוב קרליבך בת"א לבין אזור כפרי שהיה בעבר מפעל או בניין חקלאי".
גורם משמעותי הוא גובה התקרה, "בניין גבוה מדי לא רלוונטי, כנ"ל בניין עם תקרה נמוכה, משום שצריך גובה שיאפשר בין היתר התקנה של מערכות אבטחה", מדגיש פורז.
העתיד: "רמת המודעות לשירות עדיין נמוכה"
עו"ד ערן טל, סמנכ"ל נכסי לוגיסטיקה באשטרום נכסים, מצנן קצת את ההתלהבות מהסגמנט החדש: "אנחנו מנהלים יותר מ-200 אלף מ"ר של אחסנה ולוגיסטיקה. לפני שנתיים עשינו סקרי שוק מעמיקים ובמסגרת הבדיקה ראינו את המגמה המתפתחת של ה-self storage, שהוא סגמנט בתחום הלוגיסטיקה.
ערן טל, סמנכ''ל נכסי לוגיסטיקה, אשטרום נכסים / צילום: אשטרום
"ממצאי מהבדיקה העלו שבישראל ההיצע מוגבל ונמצא בעיקר בשרון ובמרכז. רמת המודעות לשירות עדיין נמוכה, מה שמצריך השקעה רבה בפרסום ושיווק. מדובר אמנם בשוק צומח, אבל קטן ומסוכן בכדי להשקיע בו בצורה חזקה בשל המודל הכלכלי הלא יציב. נוסף לכך, יש חסמי כניסה נמוכים למתחרים חדשים - למעשה כל בעל מחסן יכול להיכנס לענף. ואחרי הכול, למרות מחירי המגורים היקרים בישראל עדיין יותר זול לאחסן בחדר מאשר בתא אחסנה".
למרות ההסתייגויות, טל מספר כי בכוונת החברה לשלב אפשרות לאחסון עצמי בפרויקטים חדשים שהיא מקימה בתחום הלוגיסטיקה. "הרעיון הוא לספק יחידות שיכולת השימוש בהם היא חופשים מסביב לשעון".
"האסטרטגיה שלנו בהקמת מרכזים חדשים, תהיה בקרבת נמלים ובקרבה לערים גדולות, ובתוך המרלו"ג יהיה אפשר להקים משרדים או מטות של חברות, זה יהיה מעין wework של הלוגיסטיקה, ובמסגרת המתחם הזו תהיה אפשרות לספק שירות של self-storage. הכיוון הוא ש-15%-25% מנפח המרכז יוקצה להקמת מחסנים לשימוש אישי. כי הוא יכול להיות שירות תומך לכל הלקוחות שלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.