לקצר את החופש הגדול? לא בכל מחיר

הרעיון לקצר את החופש הגדול לחודש אחד ולצמצם את מספר ימי הלימוד בשבוע עלול לטלטל את מערכת החינוך שבלאו הכי חווה תקופה לא קלה בשנתיים האחרונות • חשיבה יצירתית, הסכמה רחבה ומתן מענה חינוכי גם לחללים שייווצרו בימי שישי, יסייעו למערכת

ח"כ שרן השכל, יו"ר ועדת החינוך בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ שרן השכל, יו"ר ועדת החינוך בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השיח על אופן ארגון ההוראה והלימודים במערכת החינוך לא עוצר לרגע והיום עולה שוב לכותרות עם הצעתה של יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ שרן השכל, שנועדה להתאים בין לוח החופשות של המורים לימי העבודה במשק.

באווירת קיצוצים תמידית והעדר תקצוב מספיק, קרוסלה של רעיונות וחלופות מסתובבת תמידית, בוחנת את הכדאיות של החלופות השונות. האם עדיף להקטין את הכיתות וכתוצאה מכך להקטין את שעות הלימודים שמקבלת כל כיתה על מנת להשאיר באותה מסגרת תקציבית? האם עדיף שהלימודים יתקיימו שישה ימים בשבוע או חמישה? מה האורך האופטימאלי של החופש הגדול ושל החופשות במהלך שנת הלימודים ומה החלופות לקיצור החופשים? על פי אלו שיקולים צריכים להיקבע החלטות אלו? האם צריך לדבר על יעילות ההוראה, תועלת רגשית לתלמידים, שיקולים כלכליים, התחשבות בהסכמי עבודה של המורים, ימי חופשה של ההורים או אולי ההחלטה צריכה להתקבל תוך השוואה למדינות אחרות, בהן נרשמו ביצועים טובים למערכת החינוך או בהן שביעות רצון גבוהה ממערכת החינוך? כל אלו שאלות שצריכות להישאל לגבי הגילאים השונים, המגזרים השונים במקרה הישראלי, תקופות שגרה וחירום וגם בהקשרים מעמדיים - האם בתי ספר בערים מבוססות נדרשים לפתרונות זהים לאלו שבאזורי פריפריה?

בשנתיים האחרונות ארגון ההוראה והלימודים בבתי הספר בישראל ובעולם עברו טלטלות משמעותיות. תקופות הריחוק החברתי והלימודים מרחוק, חזרה חלקית ללימודים בקבוצות קטנות, הוראה במרחבים אורבניים וחוץ כיתתיים וכן הרבה אי וודאות, כעס, וחרדה בקרב סגלי בתי הספר, ההורים והתלמידים עצמם.

בתוך כך, תבניות הוראה ולימודים שנראו יציבות וברורות מאליהן השתנו ללא הרף, התחדשו והתייצבו מחדש, תוך תהליכי הסתגלות של כל המעורבים בדבר. כעת ניתן להעלות לבחינה חלופות ספציפיות, שאמנם נדונו בעבר, אך נפסלו עקב חוסר יכולת לארגן קואליציית שינוי של כל המעורבים בדבר, ובעיקר של ארגוני המורים. אחד השינויים הבולטים בתחום זה הוא מעבר לחמישה ימי לימודים שבועיים במקום שישה, תוך קיצור משמעותי של החופש הגדול וחלק מחופשות החגים.

בישראל, בחלק גדול במגזר הממלכתי לימודים מתקיימים שישה ימים בשבוע, כשיום שישי מוגדר כיום קצר, שלעיתים מוקדש לפעילות חברתית, בעיקר בבתי ספר יסודיים. עם זאת, באזורים מסוימים ובגילאים מסוימים נפוץ בשנים האחרונות שבוע לימודים של חמישה ימים בלבד, לא כולל יום שישי. הסדר של שישה ימי לימודים מנוהל על ידי בתי הספר, כך שכל אחד מהמורים זכאי לבחור יום חופשה אחד שבועי קבוע, בהתאם לאילוצי המערכת. ביום זה מורים רבים לומדים לתארים מתקדמים, נחים או עוסקים בעבודה נוספת. קיצור שבוע עבודה לחמישה ימים, משמעותו שינוי מהותי באופן העסקת המורים וכרוך בניהול משא ומתן עם ארגוני המורים, בעיקר כאשר ימי לימוד נוספים מתוכננים לעבור לחופשת הקיץ ולהביא לקיצורה. לאור ההתנגדות הצפויה של ארגוני המורים ולאור ניסיון העבר הלא מוצלח לשינוי לוח החופשות, כדאי לבחון את השאלה בצורה עקרונית ורק לאחר מכן לבחון באלו כלים ניתן להשיגה.

לעניות דעתי, עקרונית חשוב להנגיש מסגרות חינוך משמעותיות לתלמידים בחודשי הקיץ או לפחות בחודש יולי. מחקרים מראים כי רצף לימודי חיוני לשיפור הישגים ולבריאות הנפשית של התלמידים וכן פערים משמעותיים נפתחים בין התלמידים דווקא במהלך החופש הגדול. בהקשר זה צריך לציין שמסגרות וולנטריות שנוסו בשנים האחרונות בישראל, אשר מבוססות על מדריכים ותכנים חוץ קוריקולריים לא כל כך הצליחו להעניק את המענה הדרוש לתלמידים. כלומר, אם החופש הגדול מקוצר, הדבר צריך להיעשות תוך הסכמה רחבה, כשינוי תוך מערכתי מסודר ומבני.

כמו כן, עקרונית אין מניעה להעביר את כל המערכת לחמישה ימי לימודים בשבוע במקביל, אך דווקא כאן כדאי להשאיר את בתי הספר פתוחים לפעילויות ספורט והעשרה בימי שישי, בעיקר בבתי ספר בהם יש דרישה לכך. שינויים מבניים אלו יועילו לתלמידים, לא יפגעו במסגרת התקציבית, אך ישנו במידה רבה את הסדרי העבודה של המורים, ונדרשת חשיבה יצירתית ומשותפת על פיצויים והתאמות לשינוי זה כמו לדוגמא פיתוח אפשרויות ללימודי המשך למורים במהלך ימי שישי, הגדלת גמישות של בתי הספר בקביעת הסדרי הוראה ולמידה ועוד.

הכותבת היא ראשת התוכנית לחינוך חדשני ודמוקרטי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב

צרו איתנו קשר *5988