האם עתירה חשאית של אורקל הביאה לדחיית דיון בהקמת חוות השרתים של גוגל ואמזון?

ענקית התוכנה אורקל לא מוותרת על מכרז מחשוב הענן הממשלתי - ובחודשים האחרונים היא הגישה בחשאי ערעור על הפסד נוסף שלה במכרז לטובת גוגל ואמזון - כך נודע לגלובס. לבקשת המדינה לא פורסם דבר קיומו של הערעור, שהוגש כבר ב-14 לנובמבר בשנה שעברה, ומי שחשף אותו היה ח"כ רם בן ברק, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שביקש לדחות בגללו דיון ביטחוני נפיץ על המכרז שהיה אמור להתקיים מחר (ב').

כצידוק לדחיית הדיון יום אחד בלבד לפני פתיחתו, ציין חבר הכנסת כי יש צורך להמתין עד שהצדדים השונים - כלומר גוגל ואמזון - יגישו את עמדותיהן לבית המשפט העליון. מקורבי הח"כ טענו כי הדחייה היא זמנית - לכמה שבועות בלבד - אך האמת היא שהמועד שבו אמורות גוגל ואמזון להגיש את עמדותיהן צפוי להיות רק בסוף חודש פברואר, כלומר, עוד יותר מחודש.

גוגל ואמזון אמורות להשלים עד שנת 2024 את בנייתן של שבע חוות שרתים, שישתרעו מאזור בית שמש ועד תנובות שבשרון. בעוד שלרשות אמזון יעמדו שלוש חוות שרתים עיליות, גוגל תסתפק בתמהיל מעורב במסגרתו יושקו שתי חוות שרתים עיליות בבני ציון ובבית יהושע ועוד שתי חוות תת-קרקעיות בפתח תקווה ובאזור תעשיה ליגד הסמוכה למודיעין.

צפי לדיון סוער

הדיון שנדחה אמור היה להיות סוער ולעמת ביטחוניסטים דוגמת ראש אג"ת לשעבר, האלוף במיל' גיורא איילנד, ומובילי המחאה נגד בניית חוות השרתים של סרברפארם, עם אנשי החשב הכללי באוצר, רשות התקשוב הממשלתי, המועצה לביטחון לאומי ומערך הסייבר המשרד ראש הממשלה, ולדון בשאלה האם אין בבנייה של חוות השרתים העיליות של גוגל ואמזון - הנבנות כולן או בחלקן מעל לפני הקרקע - סכנה ביטחונית.

האם השימוש בעתירה לעליון כתירוץ לדחות את הדיון הוא מוצדק? לכאורה אין קשר בין הדברים: העתירה בבית המשפט העליון דנה בשאלה האם תהליך הבחירה של אמזון וגוגל על פני אורקל במכרז החשב הכללי נעשה כשורה, למרות שכפי שהיה בבית המשפט המחוזי, נשמעים בו גם טיעונים ביטחוניים. הדיון המתוכנן בוועדת החוץ והביטחון, מאידך, אמור היה להתמקד בנושאי ביטחון בלבד, ואין לו קשר לתהליך המכרז. בסביבת ח"כ בן ברק טוענים כי מאחר שהדיון אמור היה לעסוק גם בהצגת המכרז עצמו, יש טעם לא להתערב בתהליך משפטי שמתקיים במקביל ולהמתין. ובכל זאת, ההמתנה איננה עד להכרעה במשפט, אלא רק לשלב הבא בתהליך.

חשש שהחוות יהפכו ליעד אסטרטגי לתקיפה

לפי טענת האלוף במיל' גיורא איילנד, יש בבניית חוות השרתים - כגון זו שבונה סרברפארם בבני ציון עבור גוגל ובזק בינלאומי - משום סכנה לתושבים. חוות השרתים של גוגל ואמזון יאגרו את הנתונים הכמוסים והחשובים ביותר של משרדי הממשלה, בכלל זה גם של צה"ל, ובשל כך עשויות להפוך ליעד אסטרטגי בזמן של מתקפות טילים מצד חמאס, חיזבאללה או אירן.

מלבד הסיכון שהנתונים הלאומיים, כמו נתוני משרד הפנים, משרד הבריאות או המוסד לביטוח לאומי, עלולים להיאבד במתקפת טילים הרסנית, טוענים מקורבים לאורקל כי יש סכנה גם בהפקדת כל השירותים הממשלתיים בידי גורמים שקראו בעבר לחרם נגד מדינת ישראל. בחודש אוקטובר התפרסם ב"גארדיאן" הבריטי מכתב מטעם 90 עובדים בגוגל ועוד 300 מאמזון שבו קראו לביטול מכרז נימבוס. נכון להיום שמורים חלק מהנתונים הממשלתיים של ישראל בשרתי גוגל באירופה, מה שמייצר חשיפה אפשרית לצווים של ממשלות מקומיות נגד נתונים אלה במקרה של מבצע צבאי מעורר מחלוקת.

עוד טוענים אנשי אורקל כי הענקת כלל שירותי הענן הממשלתיים ייצור דואופול שיש בכוחו לכרסם את התחרות ולייקר את השירותים הממשלתיים.

 צפרא כץ, יו''ר אורקל העולמית / צילום: עזרא לוי

המחוזי דחה את טענות אורקל

בחודש אוקטובר האחרון דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את עתירתה של אורקל נגד המכרז. נקבע כי אף שהמכרז כלל הוראה לפיה ייבחרו שלושה זוכים "ככל הניתן", לא הוטלה חובה לבחור שלושה זוכים אם הם לא עונים לאמות-המידה המקצועיות המתאימות.

עוד נקבע כי לא נפל פסול בפניית ועדת המכרזים לשותפים המקצועיים או בהסתמכות על המלצותיהם. הטענה בדבר רמת האבטחה של שירותי הזוכות נדחתה לנוכח הציונים הגבוהים להן זכו בבדיקה המקצועית. הטענה בעניין מכתבי העובדים נדחתה גם לנוכח ההצהרות החד-משמעיות של אמזון וגוגל כי הן מחויבות להסכם שנחתם כתוצאה מזכייתן במכרז ואף רואות בו "מכרז אסטרטגי".

עוד הובהר בפסק הדין כי לו הייתה מתקבלת טענת אורקל, הרי שלנוכח נוסחת החישוב הכלולה בהוראות המכרז, לא היה עולה בידה לצלוח את "הבחינה הכלכלית" של ההצעות במכרז, והצעתה לא הייתה יכולה להיות מוכרזת כזוכה. בסיכומו של דבר חויבה אורקל לשאת בהוצאות משפט של 900 אלף שקל לכל אחת מהמשיבות: גוגל ואמזון.