האם כיום מתגיירים מדי שנה רק כ-1,500 איש?

כמה אנשים מתגיירים מדי שנה בישראל? התשובה לא פשוטה כמושחשבנו • המשרוקית של גלובס

השר לשירותי דת, מתן כהנא, מקדם בשבועות האחרונים את החוק שזכה לכינוי "רפורמת הגיור". בראיון לכאן ב’ הוא הסביר את נחיצות המהלך בכך שכיום מתבצעת בישראל כמות קטנה של גיורים. "חשוב לדעת שהיום יש בערך 1,500 גיורים בשנה... אני נחוש להגדיל את מספר האנשים שיוכלו להתגייר על פי ההלכה". האם זהו אכן המספר? בדקנו.

ראשית, כמה מילים על הרפורמה. לפי תזכיר "חוק מערך הגיור" שהופץ החודש, בישראל חיים כיום יותר מ-400 אלף אזרחים שהם "חסרי דת". ברוב המוחלט של המקרים מדובר במי שעלו ממדינות ברית-המועצות לשעבר על סמך חוק השבות, אך הם אינם יהודים על פי ההלכה. הרפורמה מבקשת, בין היתר, להגדיל את מספר בתי הדין שיוכלו לגייר, ולהרחיב את ההגדרה של אדם שמוסמך לגייר כך שתכלול גם רבני ערים.

אלא שרפורמה אולי יש, אבל נתונים רשמיים ועדכניים על מספר המתגיירים אין. במערך הגיור הממלכתי סרבו לספק לנו את המספרים. המידע הגלוי שכן מצאנו מתבסס על דוח ועדת ניסים מ-2017, ממנו עולה כי ממוצע הגיורים בעשור שעד לשנה זאת עמד על כ-5,000 בשנה. בשנים 2016 ו-2017 חלה ירידה לכ-3000 גיורים בשנה - עדיין כמעט פי שניים מהמספר בו נקב כהנא. אבל מה קורה בשנים האחרונות?

דוברו של כהנא הפנה אותנו לד"ר נתנאל פישר, מומחה לענייני גיור שגם ייעץ לשר בניסוח הצעת החוק. ד"ר פישר מנהל בשנים האחרונות מעקב אחר מספר המתגיירים בישראל בהתבסס על נתוני מערך הגיור הממלכתי, וגופים רשמיים כמו ועדת ניסים ומרכז המחקר והמידע של הכנסת מסתמכים על נתוניו. על פי המספרים שהעביר לנו פישר, בשנת 2020 גוירו 2,355 איש, ובשנת 2019 גוירו 3,090 איש. כלומר, גם הנתונים המעודכנים גבוהים בהרבה מאלה שהזכיר כהנא.

 

דוברו של השר הסביר לנו כי הכוונה הייתה למספר המתגיירים מקרב יוצאי ברית-המועצות. הרי הרפורמה המדוברת נועדה לטפל בדיוק באוכלוסייה הזאת, ולטענתו גם השיח עם כהנא באותו ראיון עסק רק בה. האם כשבוחנים את פילוח המתגיירים מגלים כי לגביהם כהנא צדק?

מהנתונים שקיבלנו עולה כי ב-2019 גוירו 527 יוצאי ברית-המועצות, וב-2020 גוירו 898 מבני האוכלוסייה הזאת. אלא שלפי ד"ר פישר, אליהם צריך להוסיף גם את המתגיירים במהלך שירותם הצבאי, מכיוון שכמעט כולם שייכים גם הם לקבוצה הזו. כשמחברים את המספרים מקבלים שב-2019, 1,563 מהגיורים היו של יוצאי ברית-המועצות, וב-2020 המספר עמד על 1,135.

בשורה התחתונה: דבריו של כהנא דורשים הקשר. בשנים האחרונות מתגיירים בישראל כ-3,000 איש מדי שנה - כפול מהמספר שהזכיר. עם זאת, אם מתמקדים באוכלוסיית יוצאי ברית-המועצות לשעבר, שכלפיה מכוונת גם הרפורמה, מגלים שהמספרים דומים לאלה שהזכיר השר.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מתן כהנא
מפלגה: ימינה
תאריך: 13.1
ציטוט: "היום יש בערך 1,500 גיורים בשנה"
ציון: דרוש הקשר


שר הדתות מתן כהנא התראיין ב-13.1 לכאן ב' נשאל על ידי המראיינים עקיבא נוביק וחיים לוינסון על רפורמת הגיור אותה הוא מוביל בימים אלה. כהנא הצהיר בין היתר כי בישראל מתבצעים "בערך 1,500 גיורים בשנה".

בדקנו האם מספר זה מדויק.

דבריו של כהנא מגיעים על רקע תזכיר חוק שהפיץ משרדו ב-12.1.2022, לקראת חקיקת "חוק מערך הגיור". כפי שהסביר כהנא בראיון ובהזדמנויות שונות וכפי שמצוין בהצעת החוק עצמה, בישראל חיים כיום למעלה מ-400 אלף אזרחים שאינם מוגדרים יהודים על פי ההלכה, רובם יוצאי ברית המועצות שהגיעו לישראל במסגרת גלי העלייה של שנות ה-90 (וצאצאיהם שנולדו בארץ). כדי להתמודד עם תופעה זו, מטרת החוק החדש נועדה ראשית להסדיר את מעמדו של מערך הגיור הממלכתי כמוסד היחיד המוסמך להעניק תעודת גיור בישראל, להגדיל את מספר בתי הדין שיוכלו לגייר, ולהרחיב את ההגדרה של אדם שמוסמך לגייר כך שתכלול גם רבני ערים. (מהלך זה כבר נעשה בעבר ובוטל, כפי שהראינו בבדיקה קודמת).

אם כן, כמה גיורים מתקיימים כיום מדי שנה בישראל?

ראשית נציין כי המספר הרשמי, השמור בידי מערך הגיור הממלכתי שנמצא תחת משרד ראש הממשלה, אינו חשוף בפני הציבור. במענה לפנייתנו השיבו לנו במערך הגיור כי על מנת לקבל את הנתונים יש להגיש בקשת חופש מידע. בתקשורת קיימים דיווחים מהשנים האחרונות, אך הם אינם אחידים או מפורטים במיוחד, ודו"חות של הכנסת העוסקים בנושא אינם מעודכנים ולא מציגים נתונים מהשנים האחרונות. בדו"ח ועדת ניסים, שמונתה ב-2017 על מנת לגבש מתווה גיור מוסדר והמלצותיה נדחו לבסוף בשל סירובן העיקש של המפלגות החרדיות, מובאים מספרים מעשרים השנים שקדמו לפעילותה. לפי הדו"ח, ממוצע הגיורים בעשור שעד 2010 עמד על כ-5,000 גיורים מדי שנה, כשבשנים 2016 ו-2017 חלה ירידה לכ-3000 גיורים בשנה, כמעט פי שתיים מהמספר בו נקב כהנא.

כשפנינו לשר הדתות הוא הפנה אותנו לד"ר נתנאל פישר, ראש החוג למדיניות ציבורית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מומחה לענייני גיור ועלייה שגם יעץ לכהנא בניסוח הצעת החוק. פישר מנהל בשנים האחרונות מעקב אחר מספר המתגיירים בישראל בהתבסס על נתוני מערך הגיור הממלכתי, והוא אף מצוין כמקור בדו"ח ועדת ניסים, בדו"חות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומקומות נוספים.

על פי המספרים שהעביר לנו פישר, בשנת 2020, השנה האחרונה שלגביה קיימים מספרים, גוירו 487 בני העדה האתיופית, 527 יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, 608 במסגרת שירותם הצבאי ו-733 מתגיירים נוספים. בסך הכל 2,355 גיורים. בשנת 2019 גוירו 808 בני העדה האתיופית, 898 יוצאי חבר המדינות, 665 במהלך שירותם הצבאי, ו-719 נוספים, כלומר 3,090 גיורים בסך הכל. כלומר לפי המספרים שסיפק יועצו של כהנא עצמו, מדובר בהיקף כפול ממה שטען כהנא בראיון.

אלא שפישר, וגם דוברו של כהנא בשיחה עם "המשרוקית", הסביר את הפער. על פי החישובים שנעשו במשרד, כחצי מסך המתגיירים הינם יוצאי חבר המדינות - בהנחה, שלטענת פישר היא מבוססת ביותר, כי כמעט כל המתגיירים במסלול הצבאי הם יוצאי קהילה זו גם כן. כך, בשנת 2019, 1,563 מהגיורים היו של ישראלים אלו, וב-2020 המספר עמד על 1,135. לטענת כהנא, הראיון כולו, וכך גם החוק שהיווה את לב הדיון, נסב סביב נושא יוצאי חבר המדינות והצעתו שנועדה להקל על גיורם. על כן, כשנקב במספר 1,500, כיוון למספר הגיורים בקרב קבוצה זו בלבד.

לסיכום, על פי נתוני מערך הגיור שהעביר לנו ד"ר נתנאל פישר, שעזר לנסח את החוק המדובר, בישראל מתקיימים כ-3000 גיורים מדי שנה בארבע השנים האחרונות, ולא 1,500 כפי שקבע כהנא. אלא שכהנא בדבריו התייחס רק למספר הגיורים של ישראלים יוצאי חבר המדינות, שהם הקבוצה הגדולה ביותר בישראל הנפגעת מהמצב הקיים וממדיניות הגיור הנהוגה כיום. החוק עליו דובר בראיון שמתוכנן לעבור בשבועות הקרובים בכנסת נועד להקל על מצבם ולפתוח בפניהם ביתר נגישות את הליך הגיור. על כן דבריו של כהנא דרושים הקשר.

תחקיר: אורי כהן