הציבור ימשיך לחכות: קרן העושר עדיין לא הגיעה לרף הנדרש לתחילת פעילותה

מתי הציבור יתחיל ליהנות מהסכומים העודפים של רווחי משאבי הטבע? למרות שנצברו 1.265 מיליארד שקלים בקרן העושר, הקרן לא יכולה להתחיל לפעול כיוון שרוב הסכום שנגבה טרם נסגר בשומות סופיות • סך ההיטלים "החלוטים" עומד כעת על 440 מיליון שקל בלבד

קידוח תמר / צילום: יח''צ
קידוח תמר / צילום: יח''צ

1.265 מיליארד שקל - זהו הסכום שנצבר עד כה ב"קרן העושר" לרווחת אזרחי המדינה. מדובר בסכום שגבתה רשות המסים מההיטלים בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע עד ל-31 בדצמבר אשתקד, מתוכו נגבו כחצי מיליארד שקל במחצית השנייה של שנת 2021. עם זאת, הקרן עדיין לא יכולה להתחיל לפעול, כיוון שרוב הסכום שנגבה עדיין לא מהווה את הסכום הסופי והשומות בגינו עדיין פתוחות.

סך ההיטלים "החלוטים" (היטלים שנגבו עפ"י דוחות שנתיים שהגישו בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע, וכן היטלים שנגבו בעקבות שומה סופית) עומד עדיין על 440 מיליון שקל בלבד, כך שגביית המס מרווחי היתר ממאגרי הגז עדיין רחוקה מהרף הנדרש להפעלת הקרן, בגובה מיליארד שקל.

ברשות מציינים, כי מעבר הרף של מיליארד השקלים נובע בעיקרו מהיטלי רווחי נפט לשנת 2021 ששולמו ע"י בעלי זכויות במיזם תמר. עם זאת, כאמור, בשלב קבלת המקדמות של ההיטלים, ההכנסות עדיין אינן חלוּטוֹת (וודאיות). רק לאחר הגשת הדוחות השנתיים של מיזמי הנפט והגז ושל בעלי הזכות לניצול משאבי טבע נקבעת חבות ההיטל הוודאית לשנת המס.

קרן העושר של אזרחי ישראל אמורה לצבור את כל ההכנסות שיגיעו לקופת המדינה ממס רווחי היתר המוטל על מאגרי גז מאז 2011 (ששינסקי 1), וההכנסות ממס רווחי היתר המוטל על מפיקי אוצרות טבע מ-2016, בהם אשלג, ברום, מגנזיום ופוספט (ששינסקי 2).

ב-2014 נחקק חוק קרן לאזרחי ישראל, שעוסק בהקמת קרן לניהול הכספים שיתקבלו מגביית ההיטלים לפי חוק ההיטלים (חוק "קרן העושר") במסגרתו נקבע, כי על הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטלים, בראיה כלכלית ארוכת טווח על מנת למקסם אותן ולאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים.

זינוק בגביית המס

על-פי חוק "קרן העושר", הקרן יכולה להתחיל לפעול מרגע שבקופתה יצטברו מיליארד שקל. בחלוף שנה ממועד זה רשאית הקרן לחלק בכל שנה סכום של עד 3.5% מסך הכנסותיה למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, בהתאם להצעות שתגיש לה הממשלה ובכפוף לאישור מוסדות הקרן ובראשם המועצה.

מנתוני רשות המסים עולה, כי עד ל-31 בדצמבר 2021 גבתה הרשות 1.265 מיליארד שקלים. מדובר בזינוק בגביית המס ביחס לסך של 741 מיליון שקל בלבד שנצברו בקרן העושר עד יוני 2021, וכן 486 מיליון השקלים שנצברו עד דצמבר 2020. למרות זאת, כאמור, הקרן לא יכולה להתחיל לפעול עד שהסכומים יהיו סופיים. רק לאחר שסך ההיטלים החלוטים יעבור את סכום מיליארד השקלים תיפתח הקרן לאזרחי ישראל.

קרן העושר אמורה להתחיל לפעול ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד שקל. באוצר מעריכים כי הקרן תתחיל לפעול לקראת הכניסה לחגי תשרי - כלומר לקראת ספטמבר השנה.

בינתיים, עד שזה יקרה, הקים שר האוצר, אביגדור ליברמן, את מוסדות קרן העושר: מועצת הקרן, ועדת ההשקעות וועדת הביקורת. בין תפקידי מועצת הקרן לאזרחי ישראל: לקבוע את עקרונות מדיניות ההשקעה של הקרן, לעקוב אחר יישום מדיניות ההשקעה, למנות חברים מקרב הציבור לוועדת ההשקעות לפי המלצת ועדת האיתור ולמנות, לפי הצעת הנגיד, את מנהל מחלקת הניהול של הקרן -לגבש אמות מידה לקביעת רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים ולבחירתם על ידי ועדת ההשקעות

במועצת הקרן חברים שר האוצר ליברמן, המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר, החשב הכללי, יהלי רוטנברג, נציג משרד רה"מ, סמנכ"ל המשרד אמיר ברקן ונציגי ציבור - ירום אריאב, רוני הלמן ובארי טאף.

בוועדת ההשקעות של הקרן חברים ירום אריאב - כיו"ר הוועדה, נציג משרד האוצר - סגן בכיר לחשב הכללי, גיל כהן, נציגת בנק ישראל - מחטיבת השווקים, פרנסואז בן צור, ונציגי ציבור - מר יגאל נוימן וגב' רינה שפיר; ובוועדת הביקורת חברים: בארי טאף - יו"ר הוועדה, נציג משרד האוצר - החשב הכללי, יהלי רוטנברג ונציג ציבור - מר רוני הלמן.