בנק דיגיטלי הוא בשורה טובה, אך לא לערבים

השנה מהווה נקודת מפנה לשוק הבנקאי בישראל עם תחילת פעילותו של הבנק הדיגיטלי הראשון - One Zero. חדירתו של הבנק מהווה בשורה טובה לשכבות רבות במדינה, אך למרבה הצער, ככל שמדובר בחברה הערבית הסובלות ממחסור באשראי, הדבר איננו רלוונטי.

זה לא סוד כי החברה הערבית סובלת מאפליה סיסטמתית קשה של הבנקים. מתוך כ-1,300 סניפים של הבנקים השונים, חלקם של הסניפים שפועלים בחברה הערבית איננו עולה על כ-7%. והם מתרכזים בעיקר בבנק לאומי (לאחר שרכש את בנק ערבי ישראלי), בנק הפועלים ובנק מרכנתיל. והאשראי המוענק על ידי שלושת הבנקים בחברה הערבית נאמד כ-20 מיליארד שקלים ומהווה כ-2% משוק האשראי הבנקאי במדינה.

הבנק הדיגיטלי, כשמו כן הוא, אמור להביא אתו בשורה טובה לפרישה הזניחה של הבנקים המסחריים בחברה הערבית. כך, במצב אידיאלי על ידי התחברות לאינטרנט, יכול כל אדם באשר הוא, ברהט שבנגב או באום אל פחם, להתחבר לאינטרנט ולהיות עם חשבון בנק משלו, הנמצא במקום כלשהו בענן. אך ככל שהדבר מתייחס לחברה הערבית, יכולת הבנק הדיגיטלית כבולה משתי סיבות עיקריות.

החסם הראשון מתבטא בתשתית אינטרנט חלשה ובהרבה מהאזורים היא איננה קיימת כלל - דבר שהביא לשיעור נמוך של התחברות לאינטרנט בחברה הערבית. מחקר של ד"ר מריאן תחאוכו ממכון אהרן למדיניות כלכלית של אוניברסיטת רייכמן, מראה כי לחברה הערבית בעיה כפולה: האחת מתבטאת בחוסר כישורים דיגיטליים והשני חוסר בחיבור הולם לתשתיות דיגיטליות. בין הנתונים המדאיגים שעולים מהמחקר, שליש מהאוכלוסייה הערבית בישראל אינה מחוברת לאינטרנט, ו-87% מהאוכלוסייה הערבית בגילאי 64-25, גילאי העבודה העיקריים הם חסרי יכולות דיגיטליות בסיסיות, דבר המסביר את חוסר יכולת הבנקים הקיימים בצמצום סניפים ובמעבר לדיגיטל. די בנתונים אלו כדי להראות כי יכולתו של הבנק הדיגיטלי הינה מוגבלת מראש כאשר הוא פועל בחברה הערבית.

החסם השני הוא הטכנולוגיה החדשה עליה נשען הבנק הדיגיטלי בפעילותו. טכנולוגיה זו הידועה של מערכות למידה בבינה מלאכותית ,AI, הלומדת על הלקוח מנתונים היסטוריים ממקומות שונים, יש בה חוזקה לבנק מצד אחד בהפקת ניתוחים ודיוקים, אך היא איננה מביאה בשורה טובה לחברה הערבית בכל הקשור בדירוג האשראי שלו. שיטת דירוג האשראי של הבנק נשענת בעיקר על מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל אשר מעובדים בטכנולוגיית מערכת הלמידה. לקוח שלא צלח לקבל אשראי מהבנק המסחרי שלו בשיטות דירוג אשראי טיפוסיות של הבנק, בוודאי מצבו לא ישתנה עם שיטת דירוג אשראי בטכנולוגיה החדשה ובכך, מה שהיה בכל הקשור בדירוג האשראי הוא מה שיהיה, לכל הפחות, והלקוח הערבי רק יצפה מרחוק בפעילות הבנק ותו לא.

לא זו אף זו, הרי גם בתרחיש האופטימי בו הבנק ינסה להתחרות על לקוחות "האמידים" של מעמד הביניים מהחברה הערבית, הרי לפי נתוני בנק ישראל מדובר בקבוצה שאיננה עולה על כ-28% ממשקי הבית בחברה הערבית. ואם להוסיף על כך, מצבה הכלכלי של החברה הערבית והפערים הכלכליים בין החברה הערבית והיהודית, כבנק רציונאלי, בוודאי ובוודאי הוא יתמקד בחבה היהודית משיקולים רווחיים. כך, לפי סקר הוצאות של הלמ"ס האחרון ההכנסות החודשיות הממוצעות (נטו) של משק בית ערבי הוא כ-12 אלף שקלים בחודש לעומת כ-18 אלף שח בקרב היהודים. פער של כ-32% בין שתי האוכלוסיות. תוצאה מכך, כ-45% ממשקי הבית הערביים הם בעלי הכנסות שהן מתחת לקו העוני, דבר שיש בו כדי להביא לכך שהבנקים יתמקדו הרבה יותר בחברה היהודית.

ההיסטריה מלמדת כי החברה הערבית נמצאת בשוליים של החברה הישראלית. הבנק הדיגיטלי, כמו שאר הבנקים בארץ, הוא מיזם פרטי שלא בהכרח רואה בחברה הערבית כשותפה שמגיע לה מענה אמיתי לצרכי האשראי שלה. פעילותם של הבנקים בחברה הערבית נובעת לכל היותר ממעורבות חברתית כפי שהיא מתוארת בביאורים בדוחות הכספיים של הבנקים, ומאוד חבל. מצב האשראי חברה הערבית מהווה כשל שוק שמחייב התערבות מיידית של הרגולטור למתן פתרון שורשי והולם לצרכי האשראי של החברה הערבית.

הכותב הוא רואה חשבון כלכלן, מנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית