הקבלנים נבחרו, אך הקווים הירוק והסגול כבר בעיכוב משמעותי

בניגוד להצהרות, לא יפעלו לפני 2027 • בנת"ע מקווים שהקבוצות הזוכות במכרז הענק יוכלו לצמצם את לוחות הזמנים • הקבוצה שנפסלה במכרז נערכת לעתירה שעלולה לגרום לעיכובים נוספים • גורמים בענף: הסינים נפסלו עקב לחץ אמריקאי

עבודות הרכבת הקלה באזור כיכר רבין / צילום: כדיה לוי
עבודות הרכבת הקלה באזור כיכר רבין / צילום: כדיה לוי

"הקווים הירוק והסגול יוצאים לדרך" הכריזה שרת התחבורה מרב מיכאלי לאחר ההודעה על הזוכים במכרז לביצוע השלב השני של קווי הרכבת הקלה בגוש דן, אך הדרך עלולה להיות ארוכה ומורכבת. העיכובים שהצטברו דוחקים את שנת היעד לפתיחת הקו הסגול לשנת 2027 ואת פתיחת הקו הירוק ל־2028. במקרה הטוב. הקבוצה שנפסלה במכרז ובה החברות הסיניות נערכת לעתור לצו מניעה ולפיצויים, ובעקבות כך נשאלת השאלה כיצד ההתפתחויות הללו ישפיעו על פרויקט המטרו הענק?

נת"ע כבר פרסמה את שמות הקבוצות שזכו במכרזים לביצוע השלב השני של קווי הרכבת הקלה בגוש דן: את העבודות בקו הירוק תבצע קבוצת החברות שמכילה את אלסטום, דן ואלקטרה ב־9 מיליארד שקל. הקו יקשר בין חולון וראשון לציון, למרכז ת"א, אוניברסיטת ת"א, אזור התעשייה והעסקים במערב הרצליה ואזור העסקים בקריית עתידים. אורכו של הקו כ־39 ק"מ ויוקמו בו 63 תחנות, מתוכן ארבע תת קרקעיות.

לבניית השלב השני בקו הסגול נבחרה קבוצת החברות שמכילה את שפיר ו־CAF ב־9.2 מיליארד שקל. הקו יקשר בין קריית אונו ויהוד למרכז ת"א, דרך אוניברסיטת בר אילן, בית החולים שיבא ושוק הכרמל. אורך הקו כ־27 ק"מ במפלס הקרקע, והוא יכלול 45 תחנות. עלות ההקמה לכל קו מוערכת בכ־5 מיליארד שקל.

עיכובים משמעותיים בחפירות התת קרקעיות

מדובר, כאמור, בשלב השני של הפרויקט שכולל את הנחת המסילות, החשמול והתקשורת, כשהחברות הזוכות גם אחראיות לאחר מכן על התחזוקה לפרק זמן של 20 שנה. במסגרת השלב הראשון של בניית המיזם מבוצעות הפקעות, פינוי הקרקע, הטמנת תשתיות ובמקרה של הקו הירוק, שחלקו תת קרקעי, גם חפירות והכנת התחנות התת קרקעיות שסובלות מעיכובים משמעותיים.

מחשש לעיכובים בביצוע השלב הראשון, שישיתו עלויות פיצויים כלפי קבלני השלב השני של הפרויקט, משרד האוצר הורה לנת"ע בחודש יוני האחרון שלא לפתוח את מעטפות המכרז עד לפינוי מבנים שנמצאים על תוואי הקו הסגול. הסוגיה נפתרה בשבוע שעבר, שבמהלכו התוואי פונה.

לדברי גורמים בענף התשתיות, מדובר בסיבה המוצהרת בלבד שכן בזירה הדיפלומטית הופעלו לחצים אמריקאיים נגד המעורבות הסינית במיזמי תשתית בישראל. לבסוף, לאחר שגם פתיחת המכרז נדחתה, לוחות הזמנים לפתיחת המעטפות מראים דחייה של יותר משנה מהמועד המקורי שתוכנן. מעבר לכך, נת"ע מושכת עיכובים גם בביצוע השלב הראשון של הפרויקט.

ובכך לא די. לקבוצות הזוכות ניתן כעת פרק זמן של שנה לסגירות המודל הפיננסי מול הבנקים ולתכנון מפורט של הפרויקט. בנת"ע מקווים כי הזוכות יצליחו לצמצם את לוח הזמנים כדי לקזז את העיכובים. גורם בקבוצה שזכתה בביצוע הקו הסגול טען שאם נת"ע תדרוש תוכנית לקיצור זמנים, הם יוכלו להציג כזו. עם זאת, תהיה לה עלות, נמוכה בהרבה לדבריו מהעלות המשקית של דחיית פתיחת הקו. גורמים אחרים בענף הטילו ספק ביכולת של הזוכות לקצר את לוחות הזמנים בשים לב שהם מיועדים גם לתכנון המפורט של הפרויקט.

בכל אופן, זמן הבנייה המוערך בנוסף לשנת הסגירות הוא חמש שנים לקו הירוק וארבע שנים לקו הסגול. המשמעות היא, שהקו הסגול שתוכנן להפעלה מסחרית בשנת 2026 יזוז לשנת 2027; ואילו הקו הירוק, שתוכנן תחילה לשנת 2026 ושנת היעד הרשמית הוזזה לשנת 2027 בהמשך, יזוז לשנת 2028.

ההליך המשפטי הצפוי עשוי לעכב את הפרויקטים עוד יותר. בקבוצה שנפסלה מהמכרז, שיכון ובינוי, אגד, CRRC ו־CRCC, מביעים זעם על הפסילה. לדברי גורמים בתחום התשתיות רק במקרים נדירים, אם בכלל, נהוג לפסול קבוצה בשל הצעה נמוכה במאות מיליוני שקל ביחס לאומדן של 9 מיליארד שקל. בד בבד, יש מי שטוענים כי מדובר בסיפור כיסוי לסיבה האמיתית: הלחצים האמריקאיים נגד המעורבות הסינית במיזמי תשתית.
הקבוצה שנפסלה השקיעה עד כה כ־50 מיליון שקל בהכנת ההצעה והגשתה, ובכוונתה לעתור לבית המשפט נגד תוצאות המכרז, ולחייב את המדינה בפיצויים ובמתן צווי מניעה. בכוונת הקבוצה לדרוש פיצויים בסדר גודל של כ־300 מיליון שקל, שמשקף את עלות הכנת ההצעה ואבדן הרווחים. אם אכן יינתנו צווי מניעה לבדיקת הטענות, הפרויקטים עשויים לספוג דחייה נוספת.

 
  

אם אכן הפסילה הייתה על רקע מאבקים גיאופוליטיים, הרי שמי ששילמו את המחיר הן החברות הישראליות שמחזיקות ברובה, שיכון ובינוי ואגד. מנגד, החברה שהרוויחה יותר מכולן היא שפיר, שמוסיפה להתחזק בתחום התשתיות ככלל ובתחבורה בפרט. שפיר, עם חברת CAF, כבר אחראית כיום על עבודות המבוצעות בקווי הרכבת הקלה בירושלים ומפעילה את הקו האדום בבירה. כמו כן, היא תתמודד במכרז להקמת הרכבת הקלה חיפה-נצרת. גם חברת אלקטרה, שכבר פעילה בחברות המפעילות את התחבורה הציבורית לאחר רכישת 51% מחברת אפיקים, תחזק את מעמדה בתחום התחבורה - ואף היא נערכת לפרויקטים בנצרת ובירושלים.

פני החברות הישראליות מופנות למכרזי המטרו

וכיצד מכרזי הענק של הרכבת הקלה ישפיעו על פרויקט המטרו העצום? החברות הישראליות נערכות להתמודדות על מכרזי הפרויקט שמוערך בכ־150 מיליארדי שקל, אך במשרדי הממשלה מוטרדים מסוגיית כוח האדם המוגבלת, בעיקר במקצועות ההנדסה. כמו כן, ברור כי חלק משמעותי מהבנייה ייעשה על ידי חברות זרות. במסגרת המכרזים של הפרויקט תצטרך המדינה לתת דגש על סוגיית התחרות, שכן חלק גדול מהחברות הישראליות הרלוונטיות כבר מעורבות במיזמי תשתית ותחבורה רבים.

לעומת זאת, במקרה, או שלא, תוצאותיו של מכרז שערכה חברת מקורות ושפורסמו אתמול, הראו גם הם הפסד לסינים. החברות CRTG ו־CHEC הפסידו במכרז להקמת מתקן התפלה בעכו, שבו זכתה קבוצת רימון. הבשורות המרות נחתו על הסינים שתי יממות לפני חג ראש השנה הסיני והן יאלצו את החברות, וכן הממשל שכנראה עומד מאחוריהן, לחשב מסלול מחדש בעולם התשתיות הישראלי - ולבחון האם מדובר במקרה או במגמה שתשפיע על היערכותן גם לקראת מכרזי המטרו.