"בשיא הקורונה היו כמה חודשים שהעובדת שלי הרוויחה יותר ממני. הרגשתי שאני שוקעת"

הקונספט של ניהול החיים באמצעות רשימות נולד אצל נועה בן ישי שקד  כבר בגיל צעיר. "בכיתה ד' עשיתי לעצמי כל ערב רשימות - להכין שיעורים, להתקלח, לאכול. הייתי שמה את הדף במעטפה ריחנית ליד המיטה, ולמחרת הייתי פותחת ומתחילה את היום עם הטו דו ליסט שלי". עם הרגל כזה, לא פלא שהיא הפכה למפיקת אירועים גדולים. "אהבתי את האדרנלין והטרפת שהיו סביב זה, ואת הפירוק של כל רעיון למשימות", היא מספרת. אבל רק אחרי כמה שנים במקצוע היא הבינה שתוכל לנתב את כל העשייה הזו לטובת עצמה.

"הרעיון לעשות פלאנרים היה מונח לפניי ארבע שנים לפני שפתחתי את העסק", היא מודה. "בין היתר, כי בתי דפוס בארץ מאוד יקרים, ולא זורמים עם הדפסה של 20 או 50 יחידות, אז צריך להתחיל מייד בגדול. גם פחדתי להישען על זה כדבר יחיד כשיש לי תינוק בן שנה. אז היה שלב של חפיפה, ובמקביל להפקה הקמתי לפני ארבע שנים את I'm on it. כשיצאתי לעצמאות מלאה, אנשים אמרו לי 'במה את בעצם עובדת, מה את עושה למחייתך', חשבו שזה תחביב או צעצועים. לא הבינו את הקונספט".

ומה באמת הקונספט?
"המשימה שלי היא להכניס אנשים לפוקוס. פלאנרים עוסקים בניהול זמן וליווי תהליכים, עם צ'ק ליסטים וטבלאות. הם נועדו לעזור לך לארגן את המידע. הדוגמה הטובה ביותר היא פלאנר חתונה - לוקחים את התהליך מההתחלה ועד האירוע, ואפילו קצת אחרי, ומפרקים לטיפים, רשימות, פגישות, מתנות. הפלאנר הוא כמו 'מפיקת כיס', זה לקחת מפיקה ולעשות לה שרינק. יש גם פלאנר של הריון, ייעוץ שינה, מעבר דירה או בניית בית. כל חלום צריך פלאנר שיהנדס אותו למשימות קטנות בסדר כרונולוגי, כדי להגיע ליעדים".

רוב הלקוחות של I'm on it הן נשים בגילאי 24-35, "למרות שלפני חודשיים הוצאתי פלאנר יוניסקס", ואת האתר היא בנתה לבד. "למדתי מיוטיוב. לקח לי המון זמן, אבל לא רציתי להיות תלויה במתכנת שיעשה את זה בלי שאני אדע כלום. חשוב לי לדעת איך דברים עובדים, שהמידע לא יהיה טמון איפשהו".

כדי לייצר את פלאנר החתונה נדרשה לה שנה שלמה, וכך גם לגבי הפלאנרים הבאים - לא מעט השקעה, כשלכאורה ניתן לקנות מוצר דומה בעלי אקספרס. "אצלי זה בעברית ומותאם למנטליות הישראלית", מסבירה בן ישי שקד. "בנוסף, התכנים שאני נותנת לא קיימים בשוק. הם מבוססים על דברים שעשיתי בעצמי. חשוב לי לעבור את הדבר שעליו אני כותבת, ולא להשתמש בקבוצת מיקוד".

למה בכלל צריך פלאנר?
"קיימת סברה שזה 'עולם ישן', אבל אנשים לא באמת מסתדרים עם האפליקציות. לכל אחד מאיתנו יש פיזור מאוד גדול של המשימות - פתקים בטלפון, מייל, ווטסאפ - והפלאנר מאגד הכול יחד. יש משהו אהוב בלעשות את ה'וי', והסיפוק לא בא לידי ביטוי באפליקציה. זה גם סוג של מזכרת כייפית מתהליך שעברת".

כמעט כמו בכל עסק קטן, גם בן ישי שקד הייתה לבד בהתחלה. אבל לפני כשנתיים הגיע ההיריון השני, וההבנה שזה כבר בלתי אפשרי. "הגעתי למסקנה שצריך לשחרר דברים לפני הלידה. לא רציתי שחנות האונליין תפסיק לרוץ, אז לקחתי יועצת לשימור העסק, ויחד איתה מצאתי מישהי ששחררתי לה חלקים מהסושיאל. מהלך השחרור גרם לזה שלא הייתה לי שום עצירה בזמן הלידה והקורונה, אפילו הייתה קפיצה. גיליתי שככל שאני נותנת יותר אחריות החוצה, אני יכולה להתקדם - השנתיים של הקורונה לא רמסו לי את העסק, אלא הגדילו אותו.

"בתחילת הקורונה בכלל היה טירוף, כי היו הרבה יותר קניות אונליין, וגם אנשים חיפשו שמישהו יעזור להם לייצר שגרה. הבסט סלר באתר אלה המוצרים שעושים סדר ביומיום ובשבוע. הייתי באופוריה, כי העסק גדל מחוץ לידיים שלי, נהניתי בסיטואציה, היה לי קצת לא נעים כשעסקים אחרים קורסים.

"זה הגיע למצב שהעבודה נערמה, והייתי חייבת להתייעל. כבר לא יכולתי להכין את הפלאנרים בבית, אז תוך כדי הסגר השלישי עברתי לעבוד בבית אריזה. בשנה האחרונה גם צירפתי אליי עובדת ראשונה, טליה, ואנחנו עובדות בבית האריזה פעם בשבוע. בעצם, המהלך שהיה רגעי, השחרור, הפך לקבוע. רצתי עם זה".

חששת להגדיל את ההוצאות?
"יש חודשים שהרווח קטן בגלל שהשקעתי בקמפיינים ממומנים, אבל בסוף זה מקפיץ את העסק קדימה. גם אם הרווח השנתי לא מלהיב, כשהתשתית היא יציבה וחזקה, אפשר להניח עליה עוד דברים. המעבר לבית האריזה היה נכון, כי יש שם מקום לצילומים, חדר ישיבות, מלקטים שאני משלמת להם פר שבוע.

"בשנה השנייה של הקורונה זה כבר נהיה רכבת הרים - יש תקופות שפחות קונים, ויש שקונים יותר. היו כמה חודשים שטליה הרוויחה יותר ממני. הרגשתי שאני שוקעת. חשבתי ארבע פעמים שאולי אני אחזור להיות שכירה, אבל מהר מאוד התבאסתי על עצמי. ככה לוותר על משהו שהשקעתי בו, עובד ומתפתח".

מה ההוצאה הגדולה ביותר שלך?
"הדפוס, המחירים בארץ מאוד גבוהים, ובדיוק קיבלתי הודעה על העלאת מחירים נוספת. אני מתכננת להעביר חלק מהמוצרים לסין. אמנם זה מבאס אותי לא לייצר רק בארץ, אבל הבנתי שהעסק יהיה בהפסד ולא ישרוד. בעוד חודש נקבל את המשלוח הראשון, וזה יהיה גלגל הצלה".

איזו טעות עשית בדרך?
"היה בית דפוס שעשה כמה טעויות, וסחבתי איתו שנה של פינג פונג, במקום פשוט לעשות קאט. ספגתי על עצמי את כל זמני המעבר, מתוך חשש שהכול יקרוס. השתפרתי בזה ברגע שהוספתי עובדת. פתאום אני לא לבד, אנחנו מדברות על הנושאים ומשקפות אחת לשנייה, וככה דברים יכולים לצאת יותר בקלות".

מה התובנה הכי חשובה שלך כעצמאית?
"בספר 'מועדון ה5 בבוקר' כתוב שהאנשים הכי מצליחים לוקחים יועצים. אחרי שנים שרציתי להראות שאני וואן וומן שואו, זה שחרר לי את המחסום של 'אני לא צריכה עזרה'. לקחתי יועץ עסקי שליווה אותי במשך חצי שנה. זה באמת מאפשר לקפוץ 7,000 מידות".

מה החזון שלך לעסק?
"הכי חשוב לי לייצר עוד המון פלאנרים עם תוכן משמעותי, כמו פתיחת עסק למשל. יש לי תיקייה עם המון רעיונות שאני לא מספיקה ליישם. בהמשך אני גם רוצה לתרגם את כל הפלאנרים לאנגלית ולספרדית".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il