אירופה תשקיע 50 מיליארד דולר להגברת ייצור השבבים עם כסף מזומן וחקיקה מקלה

התוכנית של האיחוד האירופי עשויה להניע כ־49 מיליארד דולר מכספי ממשלות וכספים פרטיים, אם כי מבקריה חוששים מתחרות על סובסידיות • המטרה: להכפיל את נתח השוק של האיחוד האירופי במעבדים ל־20% עד 2030

ייצור שבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy
ייצור שבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

המועצה האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, הציעה ביום שלישי תוכנית להגברת ייצור השבבים. לפי ההערכות, מדובר בתוכנית כלכלית שעשויה להניע 49 מיליארד דולר בכספים פרטיים וציבוריים שיהיו זמינים למימון תעשיית ייצור השבבים ומחקר מתקני ייצור חדשים. זאת, כחלק ממאמץ של כל כלכלת גוש המדינות להגביר את העצמאות הכלכלית שלו. כמו כן, ההצעה עשויה לתת למועצה כוח, בנסיבות מסוימות, לדרוש שחברות ייתנו עדיפות למוצרים ספציפיים בהם קיים חוסר.

"אבטחת האספקה של השבבים המתקדמים ביותר הפכה לעדיפות כלכלית וגיאופוליטית", אמר תיירי ברטון, הנציב האירופי לשוק של גוש המדינות. "אנו עושים הכול על מנת להבטיח את כל שרשרת האספקה ולהימנע מזעזועים עתידיים לכלכלה שלנו".

בעבר אמרו בכירים אירופאיים שההצעה, המוכרת בשם חוק השבבים האירופי, נועדה לחזק את עמדת גוש המדינות בשוק העולמי למעבדים. בזמן שהאיחוד האירופי הוא ספק חשוב של חומרים ומכונות הנחוצים לייצור המעבדים, הוא מפגר בהרבה אחרי אסיה וארה"ב בייצור רוב סוגי השבבים.

המאמץ להגביר את ייצור השבבים באירופה מגיע בזמן של לחץ במלאי העולמי שבשנה שעברה השפיע על מגוון מוצרים, ממכוניות לטלפונים ומכשירים ביתיים. ארה"ב וסין גם הן הציעו מימון משמעותי לתעשיית המעבדים בניסיון להגדיל את הייצור המקומי.

כיום, הייצור מרוכז במזרח אסיה

אירופה וארה"ב היו שחקניות גדולות יותר בשוק המעבדים העולמי בשנות ה־90, אבל מאז שתיהן פיגרו אחרי מדינות במזרח אסיה, שם מרוכז כיום רוב הייצור. בכירים אירופאיים אמרו שהם רוצים להכפיל את נתח השוק של האיחוד האירופי במעבדים ל־20% עד 2030.

ההצעה האירופית מוערכת, כאמור, בכ־49 מיליארד דולר, סכום המקרב אותה ל-52 מיליארד הדולר שהוכרזו בהצעת חוק אמריקאית שנועדה להרחיב את ייצור השבבים בארה"ב. בכירים אירופאיים אמרו בעבר שהם צופים שחוק השבבים יספק מימון בקנה מידה דומה לסכומים המתוכננים בארה"ב.

לא היה ברור איך הגיעה המועצה האירופית לסכום של 49 מיליארד דולר. ניקלאס פואטייה, עמית מחקר במכון המחקר מבריסל ברויגל, אמר שנראה שחלק מזה מגיע מכסף בתקציב האיחוד האירופי שהוקצה מחדש, בזמן שהשאר אמור להגיע ממדינות האיחוד ומחברות פרטיות. בסך-הכול, חלק הארי של הסכום שהוכרז ביום שלישי יגיע מסובסידיות, שניתנו על ידי מדינות האיחוד האירופי, על מנת לעודד חברות להקים מתקנים באירופה, אמר פואטייה.

הסובסידיות האלה אפשריות בגלל שתוכנית המועצה כוללת הקלה של חוקי סיוע שיאפשרו למדינות אירופיות לספק סיוע ציבורי לפרויקטים מסוימים בשבבים שבאופן אחר לא יכלו להתקיים בגוש המדינות.

האיחוד האירופי מספק מימון בעל משמעות גדולה למחקר ופיתוח בתחומים רבים אבל לעתים קרובות אינו מצליח להרוויח מהמאמצים האלה או להפוך אותם להון לאחר שנוצרים מוצרים מוצלחים.

כמה ממבקרי חוק השבבים אומרים שישנה סכנה שילך בעקבות מאמצים כושלים מהעבר "לבחור מנצחים" או לשכפל ניסיונות קודמים לסבסד תעשיות בעולם שבסופו של דבר משתמשות בכספי משלמי המיסים כדי למשוך מתקני ייצור מחלק אחד של העולם לחלק אחר, במקום לייסד מפעלים חדשים שלא היו נבנים בשום דרך אחרת.

גלן אודונל, עמית מחקר ב־Forrester, אמר שחשוב לבנות יכולת ייצור כלל עולמית בתעשיית השבבים כעת בגלל שהביקוש לשבבים רק הולך לגדול בשנים הקרובות.

"המגפה הגיעה וחשפה חולשה בשרשרת האספקה של הטכנולוגיה", אמר אודונל. הוא אמר שהספק נוסף נחוץ בגלל "שאיננו רואים אפשרות אחרת חוץ מהמשך מהיר בעלייה בביקוש".

לפחות שתי שחקניות גדולות בתעשיית המעבדים, אינטל ו־AMSL Holding, אמרו ביום שלישי שהן תומכות בתוכנית של האיחוד האירופי. ASML, שבסיסה בהולנד ובונה מכונות המייצרות שבבים, אמרה שהתוכנית צריכה ללכת מעבר לייצור שבבים ומכוונת לחזק חלקים אחרים של שרשרת הערך של ייצור המעבדים.