לידיעת מי שהתחמק מהאומיקרון: האם כדאי להתחסן בפעם הרביעית?

החיסון הרביעי כנראה יעיל יותר מהאופן שבו הוא נתפס בציבור • יסמין מאור, וולפסון: "אנחנו כמעט לא רואים מאושפזים שלקחו את החיסון הרביעי. חבל שההיענות אליו נמוכה" • ארנון שחר, מכבי: "החיסון הרביעי מפחית תחלואה קשה פי 5 והדבקה פי 2" • אז למי מומלץ להתחסן בחיסון הרביעי?

חיסון לקורונה. למרות נתונים המראים שהמנה הרביעית של החיסון אפקטיבית, נראה כי קצב ההתחסנות הולך ויורד / צילום: Shutterstock, LookerStudio
חיסון לקורונה. למרות נתונים המראים שהמנה הרביעית של החיסון אפקטיבית, נראה כי קצב ההתחסנות הולך ויורד / צילום: Shutterstock, LookerStudio

בשבועות האחרונים הולך ונאסף מידע רב יותר לגבי החיסון הרביעי נגד קורונה. עד לאחרונה המידע לגבי החיסון היה מועט, שכן ישראל היא המדינה היחידה המאפשרת אותו באופן רחב יחסית, בעוד יתר המדינות עדיין נמצאות עמוק בקמפיין החיסון השלישי. כעת, עם התגברות גל הקורונה החמישי בישראל יחד עם העלייה במספר המתחסנים ברביעית, ניתן לתת תשובות מעט יותר מושכלות לגבי יעילות החיסון בקבוצות סיכון שונות.

למערכת גלובס הגיעו בשבוע האחרון מספר פניות של מבוגרים וצעירים ברמות סיכון שונות, שמתלבטים האם לקחת את החיסון הרביעי. נראה כי רבים מתלבטים. ההיענות לחיסון היא כרגע לא גבוהה.

בסך הכל חוסנו עד היום כ-700 אלף איש בחיסון הרביעי, כאשר רק קבוצת בני ה-60 ומעלה, כוללת 1.33 מיליון איש, ואליהם התווספו לאחרונה כאמור בזכאות לחיסון גם קבוצות הסיכון ועובדי מקצועות בסיכון.

זאת ועוד, נראה כי קצב ההתחסנות הולך ויורד. מול כ-20 אלף מתחסנים ביום באמצע ינואר, כיום המספר הוא כמה אלפים ביום בלבד, למרות פתיחת האפשרות להתחסן לקבוצות נוספות - בני 18 ומעלה בקבוצות סיכון קיבלו היתר להתחסן לפני כמה שבועות.

"במועד קבלת ההחלטה על חיסון נוסף, עוד לא היו לנו נתונים מן העולם האמיתי לגבי החיסון הזה, אלא רק הבנה מנגנונית. היום אנחנו מתחילים לראות את הירידה בתחלואה הקשה של המחוסנים ברביעית, שמקדימה את הירידה אצל המחוסנים בשלישית. אנחנו בקושי רואים באשפוז אנשים מחוסנים ברביעית, לעומת אנשים שחוסנו בחיסון השלישי מזמן, שאותם לצערי אנחנו כן רואים. יש ביניהם אפילו אנשים שמתגוררים במוסדות סיעודיים, שלא התחסנו ברביעית".

מבחינה מספרית, 7% מהחולים קשה וקריטי הם מחוסנים בריביעית, לעומת 28% מחוסנים בחיסון שלישי לא טרי. (הלא מחוסנים, אגב, מהווים 45% מהחולים קשה וקריטי, למרות שגילם הממוצע צעיר יותר, ומספרם באוכלוסיה נמוך יותר מהמחוסנים בשלישית).

מחקר שפורסם על ידי בית החולים שיבא, הראה כי החיסון הרביעי אינו יעיל מאוד במניעת הדבקות באומיקרון, ולאחר פרסום המחקר ההתחסנות ירדה דרמטית. אולם, לדברי ד"ר ארנון שחר, המנהל הרפואי של מערך הקורונה בקופת החולים מכבי, היעדר הגנה מלאה אין משמעותו היעדר תועלת.

"אנחנו רואים שכאשר החיסון הרביעי טרי מאוד, עד בערך שישה שבועות, הוא מפחית הדבקה בכ-50%, ואת הסיכון לתחלואה קשה הוא מפחית פי חמישה". זאת, לעומת התחסנות בשלושה חיסונים. בנוסף, החיסון הרביעי גם מפחית את הסיכון של אדם מחוסן להדביק הלאה, מוסיפה מאור, משום ההפחתה של העומס הוויראלי שלו, גם אם הוא נדבק.

"בגלל טווח זמן היעילות הקצר של החיסון הרביעי, חשוב לקחת בחשבון היכן שאנחנו נמצאים בתוך הגל", אומרת ד"ר אינה ריקרדו-לאקס, וירולוגית וחוקרת מחלות זיהומיות באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק ומנהלת אזורית ארגון סיינס אברוד בניו יורק. "בישראל כרגע, שישה השבועות הקרובים הם קריטיים. מי שיש לו סיבה טובה לחשוש מהדבקה שתתרחש בשבועות הקרובים, כדאי לו להתחסן. זה גם מה שאמרתי להורים שלי".

תועלת גם במניעת תחלואה קשה וגם במניעת הדבקה

אם כך, נראה שלחיסון הרביעי ישנה תועלת מוספת גם במניעה של תחלואה קשה באומיקרון וגם במניעה של הדבקה. השאלה היא, בהתחשב בסיכון הנמוך יחסית של אומיקרון לקבוצות שציבור הצעירים והבריאים, למי חשובה התועלת המוספת הזו, ומה המחיר.

"החיסון מאוד בטוח", אומרת מאור. "עם מתן המנה הרביעית אנחנו לא רואים דיווחים על תופעות לוואי שלא ראינו בעבר. ישנן תופעות לוואי קצרות טווח, שאי אפשר להשוות אותן למשמעויות של הדבקה בקורונה, אפילו בזן האומיקרון".

ברשתות החברתיות הוצגה תיאוריה לפיה חיסון חוזר, באותו החיסון, יכול לצמצם את היכולת לפתח חיסוניות טבעית נגד וריאנטים אחרים ונגד מחלות אחרות. לפי תיאוריה זאת - לכאורה החיסון הוא 'מבזבז' תאי T.

מאור: "אני מכירה את התיאוריה הזו, לא לגבי קורונה - אלא לגבי שפעת, והיא נתמכה בכמה ממצאי מעבדה אבל לא במידע מן העולם האמיתי. לא ראינו אצל מחוסני שפעת יותר תחלואה במחלות אחרות, וגם בקורונה אנחנו לא רואים את זה. לכאורה הכמות המוגבלת של תאי T, רלוונטית באנשים מבוגרים מאוד, ואלה דווקא מי שיש להם את הצורך הרב ביותר בחיסון הרביעי כרגע. העלו את התיאוריה הזו לדיון גם בצט"מ, ולא הייתה התרשמות בקרב אנשי המקצוע שמדובר בטיעון חזק".

ריקרדו: "אני מכירה את התיאוריה הזו, היא נקראת 'החטא החיסוני הקדמון'. היא אומרת שאם אנחנו נדבקים או מתחסנים לווריאנט מסוים, התגובה שלנו מספיק דומה לווריאנט הזה, שהגוף ישתמש ביכולת החיסונית הזו, במקום לייצר חדשה ומותאמת יותר. אבל אנחנו לא רואים שזו בעיה בפועל. אנשים שמחוסנים יותר, מוגנים בפועל יותר גם נגד הווריאנטים החדשים".

אז בשורה התחתונה, למי אתם ממליצים להתחסן?
שחר: "הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא המשפחה. בעיקרון, אנשים עם מחלות לב, יתר לחץ דם, מחלות אונקולוגיות, דיכוי חיסוני, מחלות ריאה קשות - אלה הקבוצות המובילות בתור. השמנת יתר משמעותית, היא גורם סיכון, אך אדם צעיר עם משקל יתר שאינו מוגדר כמסוכן כשלעצמו, גם אינו בסיכון אמיתי בגלל אומיקרון. בכלל, אם בגלים הראשונים השמנת יתר הייתה גורם הסיכון הדרמטי ביותר ומחלות הריאות לא היו פקטור משמעותי, מהגל השלישי והרביעי זה התהפך, וראינו אנשים עם מחלות ריאה במצב יותר קשה.

"הגיל הוא עדיין המשתנה המשמעותי ביותר. מתחת לגיל 40, כרגע הייתי ממליץ על התחסנות רק במקרים נדירים. וישנה גם שאלת המרחק מן החיסון האחרון".

מאור זורקת רשת רחבה יותר: "לבני 60 ומעלה, גם אם הם בריאים ופעילים, בהחלט הייתי ממליצה. לגבי צעירים, אני לא חושבת שהם צריכים לרוץ להתחסן אם הם לא בסיכון. ומי כן? אנשים עם מחלות לב, עם סוכרת, עם COPD. אנשים עם BMI של מעל 30 גם אם הם צעירים. ואפילו - אנשים צעירים שנוסעים עכשיו לטיול במקום שבו אין טיפול רפואי מי יודע מה ואולי גם לא תהיה אפשרות להתחסן אם יגיע פתאום וריאנט חדש. אנשים שעובדים עם הרבה קהל. מורים. אולי גם הורים, כי הם בסיכון מאוד גדול לקבל את המחלה דרך מערכת החינוך".

האם יש טעם להמתין לחיסון יותר מעודכן לווריאנט אומיקרון ואולי גם לבאים אחריו? יש מי שחושש לקחת את החיסון הזה, ואז לפספס את העדכון שעשוי להגיע כבר בחודשים הקרובים.
שחר: "אני לא רואה סיבה להמתין. בחודש וחצי הקרובים, משיא הגל ומטה, תדבק כנראה אותה כמות אוכלוסייה שנדבקה בחודש וחצי הקודם - מההתחלה של הגל ועד השיא. הסיכון להידבק כרגע מאוד גבוה. אנחנו לא יודעים אם יהיה חיסון ייעודי, ואנחנו לא יודעים מתי, ואנחנו לא יודעים אם תהיה לו רלוונטיות כלשהי עבור הווריאנט הבא שהלוואי שלא יגיע. אני לא רואה סיבה להמתין".

מאור: "אנחנו מעריכים שעד שהחיסון המעודכן יגיע, גל האומיקרון יגמר. אנחנו לא בטוחים שאנחנו נראה תועלת הרבה יותר גדולה של החיסון הייעודי לעומת עוד מנה של החיסון הקיים. בסך הכל הוא מחזיק די יפה נגד האומיקרון מייד לאחר ההתחסנות, אבל שני החיסונים עלולים לדעוך עם הזמן. דרושה אסטרטגיה אחרת, שעוד לא פותחה, כדי לתת חיסוניות לטווח ארוך יותר. ואולי אי אפשר בכלל לפתח חיסון ארוך טווח יותר נגד הנגיף הזה".

יש טעם לבצע בדיקה סרולוגית כדי להחליט האם להתחסן?
שחר: "אנחנו לא יודעים עדיין מה הרף של בדיקה סרולוגית שמעליו אפשר לומר 'אתה מוגן'. נשאלת השאלה גם מוגן מפני מה? מפני חשיפה בחוץ? מפני חשיפה בבית? מפני הדבקה או מפני תחלואה קשה? המספר שיתקבל בבדיקה הסרולוגית לא יגיד לי כלום".

ריקרדו: "בינתיים אנחנו לא רואים במחקרים בבעלי חיים תועלת משמעותית יותר גבוהה של החיסון הייעודי מול החיסון הקיים. לא ראינו את זה בעכברים ולא בקופים, ולכן אולי הוא לא יגיע לשוק בכלל. לא הייתי מחכה".

מה אתם חווים כרגע בבתי החולים?
מאור: "זה הגל הכי קשה. היו לנו 90 חולים בדלתא ובשיא באומיקרון בערך 140-150 חולים, וזה קורה כשיש לנו גם צוותים בבידוד. חסרים לנו לא רק רופאים ואחיות. גם צוות תומך, גם מנקים. אנחנו מרגישים כרגע שההתגייסות מסביב היא קטנה. זו גם תחושה קצת מתסכלת, שלא עוזרים לנו. הקורונה נכנסה כעת למסלול הזה שבו לא כל כך אכפת ממנה, ואני מאוד חוששת שזה המצב שאנחנו נישאר בו. כמו הזקנה במסדרון, גם הזקן שמת מקורונה וזוכה רק לאזכור בחדשות, וזהו. על רקע ההתגייסות והאלטרואיזם של הצוותים, אנחנו בסוף נשארים עם אותם משאבים. זה לא טוב. אפשר לומר שזה אפילו מעליב".