שיא האומיקרון אולי מאחורינו, אבל הסוף כנראה עוד רחוק

נראה כי גל האומיקרון בישראל נמצא בימים האחרונים במגמת ירידה. שינוי המגמה מתבטא כעת לא רק במספרי המאומתים, המושפעים מאוד ממדיניות הבדיקות, אלא גם ממספר החולים הקשים. לראשונה מזה חודש וחצי, מספר החולים קשה החדשים פוחת מזה כמה ימים, וכך גם מספר המאושפזים הכולל.

אלה חדשות מצוינות, אלם נראה כי בחלק מן המקרים נרשם בלבול בין שיא הגל לבין סופו. גם אם עברנו את שיא הגל, הסיכון להידבק ואפילו להסתבך (עבור מי שטרם נדבק), עוד גובה. למעשה, ייתכן שהסיכון להידבק במהלך החודש וחצי הקרובים, גבוה ממה שהיה בחודש וחצי הקודמים.

השאלה האם הירידה מן השיא תהיה תלולה ומהירה, או ממושכת יותר עם מספר גבוה יותר של חולים ונפטרים, תלויה במספר החולים שכבר נדבקו, ומספר זה אינו ידוע.

אולם, ניתן ללמוד מעט על העתיד לבוא, מן המתרחש במדינות אחרות שכבר עברו את שיא הגל: אם מביטים בהתנהגות גרף החולים הקשים החדשים בבריטניה, למשל, אפשר לראות שהוא עלה במהירות, ועכשיו יורד במתינות. כתוצאה מכך השטח מתחת לגרף אחרי השיא, הוא גדול יותר מאשר לפני השיא.

המשמעות היא יותר מאושפזים חדשים דווקא אחרי השיא מאשר לפני השיא. כאמור, מדד המאושפזים מעיד במקרה הזה גם על מאומתים שכן אי אפשר למדוד את מספר המאומתים ישירות בשל השינוי במדיניות הבדיקות.

המגמה הזו נצפתה לא רק בבריטניה אלא במספר מדינות שהתחילו את גל הקורונה לפנינו ויש בהן תיעוד של מספר המאושפזים החדשים היומי. כך למשל באירלנד ובארה"ב, המגמה דומה. בדנמרק עדיין לא רואים ירידה במספר המאושפזים מתחילת הגל, ייתכן שזה קשור לתפוצה הרחבה של וריאנט BA.2 במדינה זו.

האם מספר נדבקים וחולים קשה גבוה יותר אחרי השיא מאשר לפני השיא הוא גזירת גורל, חלק בלתי נפרד מהתנהגות המגפה? לא בהכרח. קצב הירידה בתחלואה, נגזר מרמת החיסוניות באוכלוסייה (מתחסנים ומחלימים) וגם מהתנהגות האוכלוסייה. ככל שפלח האוכלוסייה שטרם נדבק באומיקרון יבחר להיות בחודש וחצי הקרובים זהיר, ייתכן שהירידה תהיה תלולה יותר, והגל יגמר בכמות כוללת נמוכה יותר של מאומתים, חולים קשה ונפטרים.

צריך לזכור כי ישנם משתנים נוספים שהם בגדר הבלתי ידוע. קצב הירידה בהגנת החיסונים נגד אומיקרון, הסיכון להידבק באומיקרון פעמיים (שכרגע נראה נמוך מאוד אבל אין וודאות לכך), והגעתם של וריאנטים נוספים.