מתקשה בנאסד"ק: מדוע איבדה מניית Walkme יותר ממחצית משוויה מאז ההנפקה אשתקד?

ווקמי, הפועלת בתחום התוכנות האירגוניות המורכבות, משלמת מחיר על השינוי בטעמי המשקיעים שזנחו חברות הצומחות במהירות אך רושמות הפסדים כבדים • המשקיעה הגדולה בחברה, קרן אינסייט, איבדה מאז ההנפקה יותר מ-400 מיליון דולר משווי החזקותיה על הנייר

רפי סווירי (מימין) ודן עדיקא, מייסדי ווקמי / צילום: נאסד''ק
רפי סווירי (מימין) ודן עדיקא, מייסדי ווקמי / צילום: נאסד''ק

בשנה שעברה הצטרפו לוול סטריט מספר דו-ספרתי של חברות טכנולוגיה מישראל, ורובן רושמות, נכון להיום, תשואה שלילית ניכרת. אחת מהן היא Walkme  שהונפקה לראשונה בנאסד"ק בחודש יוני 2021, לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר.

מחיר המניה בהנפקה היה 31 דולר, ולאחר תקופה של דשדוש מתחת למחיר ההנפקה, בספטמבר זינקה המניה לשיא של כ-33.5 דולר, אך מאז היא נחלשה בכ-59% והיא נסחרת כיום במחיר של 13.8 דולר, המשקף לחברה שווי שוק של 1.14 מיליארד דולר.

ווקמי הוקמה בשנת 2011 על-ידי דן עדיקא (מנכ"ל), רפאל סווירי (נשיא) ואייל כהן. החברה פיתחה תוכנה שמפשטת את השימוש בתוכנות ארגוניות מורכבות. ברבעון הרביעי של 2021 הציגה החברה צמיחה של 37% בהכנסות ל-53.3 מיליון דולר, ובשנת 2021 כולה ההכנסות צמחו ב-30% לכ-193 מיליון דולר, גבוה מעט ביחס לתחזיות האנליסטים.

ווקמי גם דיווחה על צמיחה של 34% ב-ARR (הכנסות חוזרות שנתיות) שבסוף דצמבר הסתכמו בכ-220 מיליון דולר. עם זאת, כמו לא מעט חברות צמיחה שהגיעו לוול סטריט בשנה שעברה, ווקמי עדיין לא רווחית.

המנכ"ל: "מצפים להאיץ צמיחה ב-2022"

החברה סיימה את הרבעון עם הפסד נקי המיוחס לבעלי המניות, לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP) בסך 26.5 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 17.8 מיליון דולר ברבעון המקביל. ברמה השנתית ההפסד הנקי GAAP המיוחס לבעלי המניות גדל ב-78% לעומת שנה קודמת והסתכם ב-95.8 מיליון דולר.

בנטרול סעיפים חשבונאיים שונים, ובראשם התגמולים ההוניים לעובדים, ההפסד הנקי Non-GAAP הגיע ב-2021 ל-51.5 מיליון דולר, לעומת 29.7 מיליון דולר ב-2020. מתוך הסכום, ההפסד הנקי Non-GAAP ברבעון הרביעי היה כ-19 מיליון דולר שהם 23 סנט למניה, בעוד שהאנליסטים ציפו להפסד מעט יותר מצומצם.

ווקמי רשמה בשנה החולפת תזרים שלילי בגובה 34.2 מיליון דולר מפעילות שוטפת. בסוף השנה, לאחר הגיוס שביצעה במהלכה, היו לה בקופה 342 מיליון דולר (המהווים כיום כ-30% משווי השוק שלה).

לפי תחזית החברה, ברבעון הראשון של 2022 היא צפויה לצמוח ב-30%-32% להכנסות של 55.5-56.5 מיליון דולר, ולרשום הפסד תפעולי Non-GAAP של 19.4-20.4 מיליון דולר. התחזית השנתית היא להכנסות של 251-255 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של 30%-32% גם כן, עם הפסד תפעולי של 75-81 מיליון דולר - לעומת הפסד תפעולי של 50.2 מיליון דולר ב-2021.

"סיימנו את 2021 עם מומנטום מצוין של האצת ההכנסות ממנויים שלנו, חתימה על חוזים חדשים והרחבת פעילות עם חלק מהארגונים הגדולים ביותר בעולם", אמר המנכ"ל עדיקא. "אנחנו מצפים להאיץ את הצמיחה ב-2022 בזכות המעמד הטכנולוגי החזק שלנו".

אחת מרשימת הצומחות, אך לא רווחיות

ווקמי היא כאמור אחת ממספר רב של חברות טכנולוגיה שצומחות במהירות, אך אינן רווחיות, שהגיעו לוול סטריט באמצעות הנפקות ראשוניות או מיזוגים לחברות SPAC ב-2021.

השוק קיבל אז בזרועות פתוחות חברות כאלה, ואף העדיף במידה מסוימת חברות לא רווחיות, משום שהדבר נתפס כחברה שמשקיעה רבות בעתיד שלה ובכך תבטיח לעצמה צמיחה מואצת, שלבסוף תביא גם רווחיות. עם זאת, לקראת סוף 2021 ובתחילת 2022 חל שינוי בשוק.

על רקע האינפלציה והציפיות להעלאות ריבית, רבים מהמשקיעים נוטים להעדיף כעת חברות ותיקות בסקטורים מסורתיים יותר. בדומה לווקמי, חברות טכנולוגיה ישראליות אחרות נסחרות היום מתחת לשווי בהנפקה - לדוגמה, מניית ריסקיפייד איבדה 67% מערכה, מניית פלייטיקה איבדה 33%, סימילרווב ירדה ב-42% וקלטורה ב-69%. יש גם חברות שהתשואה שלהן חיובית, אך גם הן ירדו משמעותית מהשיאים שבהן נסחרו לאחר ההנפקה: גלובל-אי עם תשואה חיובית של 59%, מאנדיי עם 26% וסנטינל וואן עם 11%.

בעלת המניות הגדולה בווקמי היא Insight Partners (אינסייט), קרן ההשקעות האמריקאית שבולטת בשנים האחרונות בשוק ההייטק הישראלי. היא מחזיקה ב-28.9% ממניות החברה בשווי נוכחי של 329 מיליון דולר, לעומת שווי המניות בהנפקה שעמד על כ-741 מיליון דולר - הפסד על הנייר של יותר מ-400 מיליון דולר.

גם הקרנות סקייל ונצ'רס, ג'מיני ומנגרוב הן בעלות מניות בחברה. המשותף לכולן (גם לאינסייט) הוא שהן נכנסו להשקעה בווקמי עוד לפני ההנפקה, כך שגם עם הירידות האחרונות במניה ניתן להניח שהן עדיין רושמות רווחים מכובדים "על הנייר" מההשקעה.