הטרנד הבא בתיירות: מלונות קהילתיים עם חדרים קטנים וחללים משותפים

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? מדור שבועי חדש ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

בקיץ הקרוב צפויים לעלות הביקושים בשוק התיירות העולמי בכלל, ובישראל בפרט. לפני הקורונה, הגיעו לישראל 4.6 מיליון תיירים בשנה, כאשר היעד האפשרי הוא 10 מיליון. על פי הלמ"ס, התפלגות מטרות הביקור העיקריות שלהם היו: 29% הגיעו לשם ביקור משפחתי, 26% לתיור ולטיול, 19% לצליינות ו-15% לבילוי וחופשה.

גם שוק המלונאות, כמו גם שוק המגורים להשכרה ושוק המשרדים המשותפים, מושפע ממגמות כלכלת השיתוף והרצון לצריכת חוויות על פני העדפת רווחת דיור גבוהה במרחב האישי. בשל כך, נבנים בתי מלון קהילתיים שהותאמו לעולם התיירות החדש, שבו החדרים קטנים, ובחללים המשותפים מתרחשות החוויות, המפגשים, הקשרים האישיים והתנסויות. קהלי היעד העיקריים של המוצר הינם בעיקר צעירים ואנשי עסקים שמבקשים לחוות את מרכזי הערים.

בתי המלון הקהילתיים יהיו קונספט הכולל שירותים הדומים לאלה שקיימים במבני משרדים מודרניים ובמבני המגורים העירוניים החדשים. חלקם יכללו שירותים משותפים ופעילויות שישרתו את "כולם". הטור שלהלן יתאר את הרגלי הצריכה וההתנהגות, התפתחות מוצר מלונאות מיוחד זה, את דרכי שיווקו והצפוי.

ממגורים קהילתיים למלונאות הקהילתיים

שוק המלונות החדש הוא חלק מתהליך התפתחות הכלכלה המשותפת. עוד קדם לו שוק המגורים החדש, שכלל מודל מגורים של דירות קטנות, עם דגש על רמת גימור והשקעה בחללים משותפים, כמו מודל ה-Co-Living. מגורים אלה נבנים בבניין רב-קומות, במיקום מרכזי או פרברי יחסית. מדובר בדירות מינימליות בגודלן, במתכונת של "מיטה ושולחן", עם דגש על חללים משותפים, כגון: חללי עבודה, בילוי ופנאי ועוד.

סגנון מגורים זה מיועד לדור המילניאלס, וגם לדור ה־Z: צעירים רבים המאמינים שזכותם לקבל דיור ברמת גימור גבוהה, וזו סיבה נוספת להסכמתם להקטנת חלל המגורים. נכונותם לשלם יותר עולה עם הדרישה לשירותים כמו במלון, ביניהם: שירותי ניקיון, ריהוט, חללי העבודה, גמישות בתנאי השכירות וחדרי כושר.

מודל נוסף בשוק המגורים החדש הוא מודל ה־Multifamily, לפיו השוכרים גרים בפרויקטים ייעודיים, שנבנו ומנוהלים עבורם בלבד. בשוק זה קיימת חלוקה למספר רמות גימור, מעמד סוציו-אקונומי ועוד - בדומה לשוק המלונאות. הפרויקט כולל לרוב שירותים שונים ברמה גבוהה לשוכרים הכוללים השקעה בחללים הציבוריים. קהל היעד הם בדרך כלל צעירים (עד גיל 45), הנוטים להיות גמישים יותר בבחירת אזור המגורים כנגזר ממגוון אפשרויות התעסוקה. העדפות שוכרים אלה הן שירותי קבלה, תחזוקה במקום, שמירה 24/7, אירועים ופנאי, תשתיות מאפשרות לחיות מחמד, חללים משותפים איכותיים, חדר כושר ונקודת איסוף חבילות. הפרמטר החשוב ביותר לשוכרים במודל זה הוא שירותי מנהלה ותחזוקה בעלי זמינות ושירותיות גבוהה מאוד, כמו גם שוער בכניסה.

כאמור, מחוללי הביקוש הם דורות ה־Z וה־Y, אשר שינו את התנהגותם הצרכנית. תמה תקופת הבעלות. דורות ה־Y וה־Z משכירים, משאילים ומשתמשים במה ש"אחרים" רכשו, ובעתיד יגורו בדירות קטנות. בתל אביב אף יעדיפו את "מרחב הקורקינט".

מגורים אלה מצרכים דירות המאופיינות ב"סטייל חיים" - דירות קטנות, איכותיות, פונקציונליות ומודולריות עם חלל גמיש ובמתכונת של "מיטה ושולחן". כמו כן, מגורים אלה כוללים שירותים כמו סלון, שטחים משותפים, חיי קהילה, חדר ישיבות, בריכת שחייה וחדר כושר, חלל מדיטציה ויוגה, מועדון דיירים, חלל עבודה משותף, גג אורבני, גן ילדים, נקודת מסירה לחבילות ומקום לאופניים ולקורקינטים. השירותים והמרחבים הציבוריים ינוהלו ויתוחזקו על ידי אב בית או חברת ניהול. כל זה "הועתק" לבתי המלון הקהילתיים.
חדרים פונקציונאליים, לא רק לתייר הרגיל

המוצר שאותו מציעים המלונות הקהילתיים כולל נכסים דומים ל־Co-Living, כפי שתואר קודם, עם התאמה לעולם התיירות הן במשך השכירות והן בתמהיל הדירות והחדרים ובפעילויות המוצעות. בתי המלון הללו, נבנים גם במרכזי ערים, במיקומים עם ערכי קרקע גבוהים, בהם היזם נהנה מגידול ברווחים הודות לייעול וניצול השטח בצורה מיטבית.

מלונות אלה מושכים קהלים צעירים המעוניינים לחוות את מרכזי הערים באמצעות מגורים ברמה גבוהה ובמחירים שיוכלו לעמוד בהם. אך לא רק - גם אנשי עסקים, המצויים בנסיעות עבודה רצופות ונהנים לצרוך סוג אירוח זה גם במהלך בשעות העבודה, מביעים עניין בחללי עבודה משותפים, אפשרות לקיים פגישות עסקיות ועוד. כל זאת בנוסף לשימוש בהם בשעות הפנאי, כמו עבור חוגים, סדנאות, היכרות עם אנשים מקומיים ותיירים. לדוגמה, מלון CityzenM בארה"ב מציע כרטיס יומי לשימוש בחלל עבודה המשותף בעלות של 15 דולר.

חדרי השינה בבתי המלון הקהילתיים הם קטנים, בגודל ממוצע של 13 מ"ר לעומת ממוצע של 20 מ"ר במלון רגיל. למשל, רשת המלונות הבריטית ZIP Premier Inn, רשת מלונות מיקרו, גודל חדר ממוצע עומד על 8 מ"ר בלבד.

הריהוט במלונות החדשים המיועד לקהל ספציפיים, כמו כספת לאחסון מחשב או מיקום נוח למזוודה. למשל, חברת Marriott, חברה אמריקאית בינלאומית המפעילה מתקני אירוח ובתי מלון ברחבי העולם, יצרה שיתוף-פעולה עם חברת איקאה בכדי להפחית עלויות לריהוט איכותי בחדרים.

כבר כיום קיימים מספר שחקנים שהחלו לקדם את הענף החדש בשוק התיירות. ביניהם ניתן למנות את רשתות מלונאות "גדולות" וחלקן גם יוקרתיות כמו Moxy, Motto ו-Tribe. דוגמאות נוספות מאירופה ומארה"ב הןJoe&Jo ,CityzenM, Yotel, ו-Arlo.

גם בישראל מצופה ונדרש שינוי, ובהקדם

במבט לעתיד, תת שוק המלונות הקהילתיים צפוי להמשיך להתפתח ויושפעו יותר ויותר מהכלכלה השיתופית, על חשבון המרחב האישי; הלקוחות החדשים מחפשים את ה"פשוט" על פני ה"מפונפן".

 תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

הצפי שגם בישראל הביקושים לצורת מלונאות זו תגדל. לכן, בעקבות הגידול בהיקף הגעת התיירים לישראל, מצופה ונדרש שמתוך כ-10 אלף חדרי מלון הנוספים שייבנו בישראל, יבנו גם בתי מלון קהילתיים. בינתיים, בארץ הרשתות אטלס, בראון וסלינה מפתחות מוצרים דומים, כאשר מבני דירות להשכרה, מיקרו ליבינג, בתי המלון קהילתיים ומבני המשרדים נעשים "דומים".

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'