המטרו עוד לא אושר, אבל המדינה כבר מתקצבת עליו מיזמים ב־80 מיליון שקל

עם קואליציה על כרעי תרנגולת ורקורד של עיכובים מתמשכים במיזמי ענק, משרד האוצר ומינהל התכנון מקדמים בשבועות האחרונים תוכניות ענק המבוססות על הקמת המטרו • אלא שהרכבת התחתית רחוקה מהמסילה ואפילו החוק שמכוחו יוקם הפרויקט - עדיין לא אושר

מטרו / צילום: Shutterstock, prochasson frederic
מטרו / צילום: Shutterstock, prochasson frederic

אם לא יהיו הפתעות חריגות (אם כי בקואליציה הנוכחית החריג הפך כמעט לנורמה), חוק המטרו יעבור בקרוב בכנסת, לאחר שאושר סופית לפני שבוע לקריאה שנייה ושלישית. במקביל, שמיעת ההתנגדויות לשלושת הקווים ו־109 התחנות שיוקמו מתחת לגוש דן מתקדמת במרץ. ועם זאת, חלקים גדולים מאוד מהציבור הישראלי עדיין סקפטיים לגבי מימוש הפרויקט, תוצאה מתבקשת אחרי עשרות שנים של הבטחות סרק ומול שלל מתנגדים זועקים - כאלה שרוצים שהיא תגיע גם אליהם וכאלה שלא רוצים שהיא תעבור תחתם (כמה פריבילגים עשירים מרעננה).

80 מיליון שקל כבר על השולחן

אבל הבשורה החשובה היא שהמטרו כבר כאן. לגלובס נודע כי משרד האוצר ומינהל התכנון מתקצבים בשבועות האחרונים תוכניות ענק מפורטות בתוך הערים, בעלות תכנון כוללת של כ-80 מיליון שקל. הן מבוססות על המטרו שיעבור לידן, הרבה לפני שהתוכניות התחבורתיות והתכנוניות הגדולות מגיעות לשלב הסופי.

 
  

עד כה אושר קידום של 11 תוכניות ממשלתיות שיוסיפו 37,507 דירות בצפיפות שיא. לדברי גורם בכיר במשרד האוצר, "אין עניין להלאים את כל תוכניות הנדל"ן ליד התחנות, וברור שחלקן הגדול יתוכנן על ידי רשויות מקומיות ויזמים שיודעים לקדם תוכניות מהר ומוצלח יותר מחברות ממשלתיות, כמו דירה להשכיר או הרשות להתחדשות עירונית. אבל הרעיון המרכזי הוא לא לחכות יותר. התחלנו לעבוד על תוכניות מפורטות, הממשלה משקיעה בזה עשרות מיליוני שקלים, ומי שיראה את זה יבין שהמטרו הוא עובדה מוגמרת".

המקומות שנבחרו, מדגישים באוצר, הם כאלה שנמצאים במתחמים בעלי מורכבות הנדסית גבוהה וחיבור ישיר לתחנות ("שם ממילא יש צורך בתיאום מאוד הדוק מול המטרו"), כאלה שיש בהן הרבה הפקעות, או כאלה שנמצאות בתוך ערים סרבניות יחסית ("כמו לדוגמא חולון, גבעתיים או הרצליה שלא רצות לקדם תוכניות").

המטרו הוא סיפור תכנוני יותר מתחבורתי

בסופו של דבר, יותר מדי אנשים טועים לחשוב שהמטרו יחולל דרמה תחבורתית, בזמן שהאירוע הגרנדיוזי באמת הוא תכנוני ואורבני. בעוד פרויקט התחבורה רץ כעת במסגרת הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), האתגר התכנוני האדיר מתקדם בשנתיים האחרונות בקידום תוכנית מתאר ארצית חדשה, תמ"א 70, שצפויה לקבל חותמת סופית רק בעוד שנה-שנתיים. התמ"א תציע למדינת ישראל, זו שאוכלוסייתה מכפילה את עצמה כל 3-4 עשורים, עולם חדש של צפיפות וזכויות בנייה (בשתי טבעות מרכזיות, בעיקר עד 800 מטר מתחנות). וכשבאוצר ובמינהל התכנון מקדמים כעת תוכניות מפורטות, הרבה לפני שהתמ"א הגדולה הזו מאושרת, הם בעיקר מבקשים לקבוע מציאות בשטח, לערער את הספקנים, ולהבהיר שאין דרך חזרה.

מדובר במלחמת חפירות חשובה שמנהלים אנשי אגף תקציבים, שרק לפני שבוע ראו כיצד הוועדה למיזמי תשתית לאומיים בכנסת דוחפת לחוק המטרו "עז" חדשה - דרישה כי 30% מהתוכניות יוקצו לדיור בר השגה, מה שעלול לנגוס נתח לא מבוטל מהרווחיות של הפרויקטים, וממילא גם מהיטל ההשבחה הגבוה (75%-40% לרשות המקומית ו-35% למדינה) - שאמור להזרים לקופה הציבורית עשרות מיליארדי שקלים ולממן חלק נכבד מהפרויקט הענק. במשרד האוצר כבר הוציאו חצי מיליארד שקל על תכנון המטרו עוד לפני התקציב האחרון, שהוסיף לו עוד 6 מיליארד שקל, אבל הם יודעים מצוין שהרכבת רחוקה מלעלות על המסילה ושהם מוכרחים כבר להביא אותנו לנקודת אל-חזור.

תפתחו את הדמיון למציאות אחרת

ואם עוד לא השתכנעתם שמדובר באירוע שישנה את פני המדינה, כדאי לצטט את עורך התמ"א, האדריכל יאיר אביגדור. "אנחנו צריכים לפתוח את הדמיון", אמר אביגדור לחברי המועצה הארצית באחד הדיונים, "עוד 15 שנה הרוב המכריע של מטרופולין גוש דן יהיה במרחק של 10 דקות הליכה ממערכת תחבורה עתירת נוסעים. אנו מדברים על מרחב שהוא לגמרי ללא חניה, או לפחות לא נדרש לחניה. אנו מדברים על מציאות שאולי 3,000 השקלים של הרכב הצמוד ישמשו זוג צעיר לעוד 3 חוגים לילדים, לכמה יציאות למסעדות, ואולי לוויתור על חלק משמעותי מהמשכנתה. זו מציאות חיים שונה".