הסטארט-אפ שמביא בשורה לענף הנדל"ן והמהלך הבעייתי של בני גנץ

מצוין: הקידמה סוף סוף מגיעה לנדל"ן 

ענף הבנייה הוא אולי הענף היחיד שמתנהג ומתנהל בדיוק כמו אבות אבותינו לפני מאות ואלפי שנים. מדהים לחשוב עד כמה דומה הפועל שמערבב, מורח ומניח את הטיח, המלט, הפיגומים והריצוף, לפועל שעשה כמעט את אותו הדבר אי אז במצרים העתיקה. למעשה, אלמלא הומצאה המעלית באמצע המאה ה-19 ואפשרה את המרוץ לשמיים, הבניינים שלנו היו נראים ונבנים כמעט אותו דבר.

לכן, הבשורה הגדולה של השבוע היא ההצלחה של הענף הכי שמרן לגייס 400 מיליון דולר לדור הבא של הבנייה. נכון שהרבה ניסו ונכשלו, אבל מותר בהחלט לפנטז שחברת וויו (VEEV), שהוקמה על ידי הישראלים עמית הלר ועמי אברהמי, תהיה סוף סוף זאת שתעשה היסטוריה (ותשנה את העתיד), בעזרת קירות מודולריים שמבטיחים להיות "הטסלה של עולם הבנייה".

כמה זה דרמטי? בחברה טוענים שעלות הבנייה של בניינים שנבנו עם קירות הפלדה שלהם היא חצי מהמקובל, והמהירות - פרמטר לא פחות חשוב בתמחור פרויקטים של נדל"ן - היא פי ארבעה. ואולי אולי משם תבוא הטלטלה הגדולה במחירי הנדל"ן. על הדרך נרוויח גם באיכות הבנייה והסביבה.

בלתי מספיק: גנץ מדגים פטריוטיות נבובה

שר הביטחון בני גנץ, אפילו לא מתאמץ שלא ליפול לתוך הקלישאה שאומרת כי "הפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל" (סמואל ג'ונסון, המאה ה-18). בעזרת פטריוטיות נבובה, הוא משתיק כל ביקורת על הפנסיות הנדיבות של אנשי הצבא הנפלאים. החל מ"התקפות פוסט-ציוניות, שמוכנות להחליש את כולנו בשביל לייקים", ועד ל"מי את שתדברי על הפנסיות? כמעט מתתי עשר פעמים".

אלא שמלבד הקירבה רבת השנים לאנשי מערכת הביטחון, שאמורה היתה לכל הפחות להבהיר לו שהוא נגוע באינטרסים, אין שום דרך להסביר את מאבקו הנחוש להכשרתן בדיעבד של "הגדלות הרמטכ"ל" - נוהל ישן שקבע כי הרמטכ"ל יכול להגדיל את הפנסיות בנסיבות מיוחדות, אולם לימים התברר כי הוא התרחב לכ-98% מהחיילים ועולה לנו כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. נראה ששר הביטחון בעיקר שכח שהוא מופקד ואחראי על בטחון האזרחים, ולא על בטחון האנשים הנמצאים במערכת, כמו אגב לא מעט שרי בריאות שדאגו בעיקר לרופאים, שרי חקלאות שדאגו בעיקר לחקלאים ועוד. בינתיים זה מצליח לו. בעזרת קואליציה רעועה הוא הציב אולטימטום, שיתק את הממשלה, והעביר השבוע בקריאה ראשונה את החוק המפוקפק.