זעם באוקראינה: חברות הגיימינג הישראליות לא מגבות אותנו

חברות ישראליות רבות מסייעות לעובדיהם באוקראינה במציאת מקלט ובאספקת מזון ואמצעי תקשורת, אלא שברמה ההצהרתית רובן מסתפקות בהכרזות נייטרליות ונמנעות מלהזכיר את רוסיה • פעילים אוקראינים קוראים לחברות הישראליות לא רק להסתפק בסיוע לוגיסטי, אלא גם לבצע מהלכים לניתוק מהשוק הרוסי ולא להמנע מהפניית האצבע המאשימה כלפי פוטין

משרדי חברת הגיימינג פלייטיקה / צילום: איל יצהר
משרדי חברת הגיימינג פלייטיקה / צילום: איל יצהר

עד הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר הייתה אוקראינה מוקד פיתוח תוכנה מרכזי עבור חברות ישראליות, שהעסיק על-פי ההערכה מעל ל-15 אלף מתכנתים במשרה מלאה במדינה. בימים האחרונים, עם התמוססותה של התעשייה הזו והתגברות התקיפות הרוסיות, מנהלות קבוצות שונות של פעילים מאוקראינה ומרוסיה רשימות ועצומות על-מנת לבחון את גישתן של החברות הגלובליות שפעלו באוקראינה למתרחש.

תשומת-לב לא מעטה מקבלות חברות הגיימינג הישראליות, שעד פרוץ המלחמה היו המעסיקות הגדולות ביותר של מתכנתים באוקראינה. חברת משחקי המובייל פלייטיקה הייתה למעסיק הגדול עם 1,100 עובדים בקייב, בויניציה ובדניפרו. גם פלאריום, חברה ישראלית שפיתחה משחקי אסטרטגיה ומלחמה, העסיקה מעל ל-800 בעיר חרקוב הנמצאת במוקד הקרבות.

הפעילים אינם מסתפקים בהפסקת השירות לרוסיה או לבלארוס, אלא גם בבדיקה מי מהחברות פירסמה על כך הודעה רשמית, ומי מהן אף הוסיפה גינוי או לכל הפחות את ייחסה את האחריות למצב על רוסיה.

אלנה פטוחובה, סמנכ"לית השיווק של חברת מחקר השוק האוקראינית מולפאר (Molfar), פרסמה רשימה של חברות בינלאומיות לפי דרגת הפעולה שלהם נגד השוק והממשל הרוסי, בהתחשב בהודעות הפומביות והפעילות שלהן ברשת החברתית.

מתוך כלל החברות הישראליות, פיוניר, שבפועל רשומה ומנוהלת מארה"ב, היא היחידה שלא רק ניתקה את השירות שלה ברוסיה, אלא גם פרסמה הודעת גינוי לממשל הרוסי: "איננו יכולים לתמוך בממשלה תוקפנית המשבשת עשרות שנות שלום באירופה," כתבה בהודעה שפרסמה.

ממעט החברות הישראליות שהפסיקו את שירותיהן ברוסיה, רק מעטות מהן הודיעו על כך באופן רשמי. וויקס , שמעסיקה 900 עובדים בקייב ופינתה מאות מהם לטורקיה ופולין, הפסיקה למכור את שירותיה ברוסיה, אך לא פרסמה על כך הודעה רשמית. "וויקס פינתה עובדים מחוץ למדינה, אך באותה הנשימה, ההודעה ששחררה ביום החמישי למלחמה לא כללה את המילה 'רוסיה'", אמרה פטוחובה לגלובס. לפי עמוד הנחיתה שוויקס פירסמה לתמיכה בארגונים לרווחת האוקראינים נרשם ברוסית ובאוקראינית שהיא ״מגנה את המלחמה״.

יחד עם זאת, יש לציין כי וויקס הייתה מהחברות הישראליות היחידות שהציעו לכלל העובדים ובני משפחותיהם פינוי אל מחוץ למדינה וסידורי לינה ועבודה על חשבונן. לאחר פרוץ המלחמה מנהל ניר זוהר את פעילות הפינוי של העובדים מהגבול המערבי אל המדינות הבלטיות ופולין. וויקס גם השיקה באוקראינית עמוד המאפשר לתרום לאתרי וויקס אוקראינים שונים, בהם אתרי סיוע ללוחמים ולניצולים.

על-פי הרשימה, שתי חברות גיימינג ישראליות הפעילות באוקראינה - פלאריום ופלייטק - לא הגיבו כלל למצב הביטחוני מאז פרוץ המלחמה. פלייטק שמרה על שתיקה עד פרסום כתבה זו, ואילו פלאריום פרסמה לפני שבוע בעמוד הלינקדאין שלה את ההודעה הבאה: "עוד המלחמה באוקראינה נמשכת, ליבנו, מוחנו ופעולותינו עם הצוותים שלנו, ואנו מקדישים את כל המשאבים לתמיכה בהם ובאנשי אוקראינה בתקופה טראגית זו. לצערנו הרב נקלענו, יחד עם חברינו לעבודה משני עברי הגבול, למלחמה קשה וכואבת.יש לנו כיום יותר מ-700 עובדים הממוקמים ברחבי אוקראינה, כולל צוותי הפיתוח המרכזיים של כמה מהמשחקים שלנו. אנו תומכים בהם ובקהילות המקומיות שלהם במספר מיקומים בקייב, לבוב וחרקוב; מתן מחסה, אספקה ​​וסיוע ישיר". מנכ״ל החברה, אבירם שטיינהארט, פרסם גם הוא בעמוד הלינקדאין שלו הודעה המתארת את הסיוע הכספי והלוגיסטי שהוא מספק לעובדיו במדינה.

"השלכות הרסניות" 

לאחר פניית גלובס נמסר מפלייטק: "למשבר ולמלחמה באוקראינה יש השלכות הרסניות, וזה מורגש מאוד בחברה שלנו, הודות למספר הגדול של העובדים באוקראינה. אנחנו תומכים באנשים שלנו. הדאגה הראשונה במעלה עבורנו הוא בריאותם ורווחתם של 715 העובדים שלנו באוקראינה".

בפלייטק מסבירים כי הם מסייעים בהסעת עובדים אל מעבר לגבול למספר מדינות, בסידורי לינה, אספקת מזון וציוד חירום, ציוד תקשורת ובריאות נפשי. עוד הבטיחו בפלייטק להקים קרן לרווחת העובדים שתטפל במשפחות נזקקות בטווח הארוך ובתמיכה כלכלית ותגייס בין השאר גם תרומות מהעובדים בשאר המדינות. בנוסף, בחברה תורמים לסיוע המוניטרי לאזרחי אוקראינה ותושבי המדינות השכנות באמצעות ארגונים כמו חיל הרפואה הבינלאומי והצלב האדום הבריטי.

יש לציין כי קיים קושי עבור חברות משחקים חינמיים לעצור את פעילותן במדינה מסוימת, אם כי הן יכולות לנקוט פעולות מסוימות כמו הסרה של האפליקציות שלהן מחנות האפליקציות המקומית או לחדול מקבלת תשלומים על רכישות בתוך האפליקציה. בליזארד-אקטיביז'ן, שנמצאת בהליכי מיזוג עם מיקרוסופט, כבר הודיעה כי חסמה את האפשרות לרכוש משחקים חדשים ורכישות מתוך האפליקציה.

גם חברת פלייטיקה נמנעה מפעולה כלפי השוק הרוסי והסתפקה בתרומה לקהילה האוקראינית. ארטיום סטרוזי'ק, מנכ"ל חברת המחקר מולפאר, מגלה כי עובדי פלייטיקה באוקראינה חלוקים לגבי תגובת החברה לקראת ובמהלך הפלישה הרוסית.

"העובדים בחברה חצויים", הוא מספר בשיחת גוגל שהוא מקיים מביתו בדנייפר שהמלחמה טרם הגיעה אליה. "יש כאלה המצדדים במנכ"ל בגלל התרומה לצלב האדום, ויש גם עובדים ממורמרים על כך שהבונוסים שחולקו להנהלה לא חילחלו מטה לעובדים באוקראינה", הוא אומר.

סרטון הומוריסטי שפירסם המנכ"ל רוברט אנטוקול באוקראינה כמה ימים לפני פרוץ המלחמה גרר ביקורת נרחבת בתעשיית ההייטק המוקמית על חוסר רגישות. "הרבה עובדים חשבו שזה לא מצחיק, והתרעמו על כך," אמר. 

 הולכת בין הטיפות 

ייתכן כי הסיבה לכך שפלייטיקה הולכת בין הטיפות קשורה לעובדה שהיא תלויה בבלארוס, בת-בריתה של רוסיה, שם היא מחזיקה במרכז פיתוח גדול. "המצב הפוליטי, האזרחי והביטחוני בבלארוס אינו ניתן לחיזוי", נכתב בדוח מיוחד של פלייטיקה שפורסם בתחילת חודש מרץ. "בהמשך למתיחות המסלימה בין רוסיה לאוקראינה, אנשי צבא רוסיה מוצבים בבלארוס כחלק מכוח הפלישה הרוסי לאוקראינה. בתגובה, ארה"ב הטילה סנקציות על אישים ותאגידים בבלארוס. בזמן שאנחנו ממשיכים לבצע הערכה של המצב בבלארוס מקרוב, כל תסיסה ציבורית, פעילות צבאית או סנקציות אם יוטלו, יכולות להשפיע באופן מהותי על פעילותנו. יש לנו מרכז פיתוח משמעותי בבלארוס, ולכן גם התוצאות העסקיות שלנו מושפעות מהזירה הכלכלית, הפוליטית והמשפטית במדינה".

מפלייטיקה נמסר: "העובדים שלנו הם חלק ממשפחת פלייטיקה, והדאגה להם ולבני משפחותיהם הם כרגע בראש מעיינינו. אנחנו מעסיקים עובדים משני צידי המתרס, ועבורם אנו לא רואים לאום, אלא בעיקר דאגה לביטחונם. אנו עמלים עם חדר מצב מאויש היטב 24/7 ולא חוסכים אף פרט ומאמץ בכל המישורים.

"כחברה אנחנו מגנים אלימות מכל סוג. התקיפות האחרונות, שכוונו לאוכלוסייה אזרחית אוקראינית, מהוות עליית מדרגה מדאיגה, ואנו ממשיכים לעקוב אחר המצב". 

סטרוז'יק מספק דוגמאות רבות לחברות טכנולוגיה שעמדו לצידה של אוקראינה באופן פעיל. אחת מהן היא גראמרלי (Grammarly) האמריקאית, שנוסדה על-ידי שני יליד אוקראינה, אשר תרמה את כל רווחי החברה מהפעילות ברוסיה לטובת ארגונים אוקראינים, נוסף על 5 מיליון דולר שהוקצו לעמותות המסייעות ללוחמים האוקראינים. חברה נוספת היא EOS שעוסקת בניתוח צילומי לוויין. היא עוסקת בימים אלה באספקת צילומי מודיעין אוויריים לצבא אוקראינה.

לדבריו, "יש חברות טכנולוגיה ישראליות רבות שפעלו באוקראינה, וזה היה מקום טוב לשכור בו עובדים בשכר סביר. אחרי שאנחנו סייענו לחברות אלה בעבר, הגיע הזמן לסייע לנו. אנא מכם, עזרו לאוקראינה כמה שאתם רק יכולים".