כלכלת ארה"ב | פרשנות

שש העלאות ריבית יקררו את האינפלציה? השליטה כבר לא רק בידי הפד

החלטת הפדרל ריזרב להעלות את הריבית לא הפתיעה אף אחד, בהתחשב באינפלציה המשתוללת בארה"ב שהגיעה לשיא של 40 שנה • ההעלאה ה"הדרגתית ומתונה" הוחלפה בתחזית לעוד 6 העלאות ריבית רק השנה, אך לא בטוח שההערכות של הפד ישרדו עד לישיבת המדיניות הבאה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Tom Williams
ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Tom Williams

החלטת הפדרל ריזרב מאתמול להתחיל להעלות את הריבית, לא הפתיעה אף אחד. לבנק המרכזי האמריקאי לא היתה ברירה: האינפלציה בארצות הברית כבר הגיעה לקצב שנתי של 7.9%, שיא של ארבעים שנה, וזה בזמן שהריבית עדיין עומדת על קרוב לאפס. ברור היה שהפד יצטרך לפעול. הוא גם הבהיר בחודשים האחרונים בעקביות על כך שזה מה שצפוי לקרות.

ובכל זאת, מדובר בשינוי כיוון. אחרי שהפד התעקש תחילה להותיר את הריבית ברמה אפסית כדי לסייע לכלכלה להתאושש, ואז אותת שהעלאת הריבית תהיה הדרגתית ומתונה, עכשיו נשמעות מכיוונו זמירות אחרות. חברי ועדת השווקים הפתוחים של הפד, שקובעת את מדיניות הריבית של הפד, מתכוונים להעלות את הריבית עוד 6 פעמים השנה.

יו"ר הפד ג'רום פאוול, שמאז סוף השנה שעברה מנסה לשדר מיקוד נחרץ בהורדת האינפלציה, המשיך גם אתמול באותו קו, והצהיר במסיבת העיתונאים אחרי החלטת הריבית ש"הוועדה נחושה לנקוט אמצעים הכרחיים לשחזר את יציבות המחירים".

"שוק העבודה הדוק ברמה לא בריאה"

בדברים של פאוול אפשר היה למצוא הודאה בכך שהוועדה לא ציפתה שהאינפלציה תגיע לרמות כאלה. השיבושים וצווארי הבקבוק בשרשרת האספקה, שאפיינו את ההתאוששות מהמשבר, הסביר פאוול, "היו גדולים יותר ונמשכו יותר זמן מהצפוי, הועצמו על ידי גלים של הנגיף בארה"ב ובעולם, ולחצי המחירים התפשטו לטווח רחב של מוצרים ושירותים".

במקביל, שוק העבודה בארצות הברית רותח. "המעסיקים מתקשים למלא משרות פתוחות, והמשכורות עולות בקצב המהיר ביותר שלהן מזה הרבה שנים", הסביר פאוול. בתשובה לאחת השאלות במסיבת העיתונאים, הוא הגדיר את שוק העבודה כ"מאוד מאוד הדוק - הדוק ברמה לא בריאה".

המונחים האלה עמדו בניגוד בולט לעמדה שנקט פאוול ב-2019, למשל, אז סירב להגדיר את שוק העבודה כ"חם", והסביר ש"כדי לקרוא למשהו 'חם', אתה צריך לראות קצת חום". אפשר לתהות איך הפד נתן לכלכלה להגיע למצב אותו הוא מגדיר כ"לא בריא" בלי לפעול קודם - ואולי יש כאן חיזוק לביקורת של אלו שטוענים שהפד נמצא מאחורי העקומה ומגיב באיחור.

פאוול, בכל מקרה, מסביר ש"הדרך הטובה ביותר לתמוך בשוק עבודה חזק היא לקדם התאוששות ארוכה, וזה אפשרי רק בסביבה של יציבות מחירים". במילים אחרות, פאוול לא רואה ניגוד בין המלחמה באינפלציה לשמירה על צמיחה או על אבטלה נמוכה - ואכן, במסיבת העיתונאים הוא הבהיר שלהערכתו, העלאות הריבית לא יגרמו למיתון. "הכלכלה האמריקאית מאוד חזק, ובעמדה טובה להתמודד עם מדיניות מוניטרית 'מהודקת יותר", הסביר.

האינפלציה עדיין רק תופעה חולפת בעיני הפד?

הדברים האלה של פאוול לוו בתחזיות של חברי הוועדה, שלפיהן בשנה הבאה הצמיחה תעמוד על 2.3%, האינפלציה תרד ל-2.7% (ואז תמשיך לרדת), והאבטלה תיוותר ברמה נמוכה של 3.5% - וכל זה כשהריבית של הפד תגיע בסוף 2023 ל-2.8%. כלומר, לא יהיה זינוק באבטלה, הכלכלה תמשיך לצמוח, גם אם בקצב איטי יותר, והאינפלציה תתחיל לרדת.

היה מי שמצא במספרים האלה עדות לכך שלמעשה, הפד לא שינה את העמדה שלו, ועדיין רואה באינפלציה תופעה חולפת. זו היה הניתוח המעניין של של האנליסט מאט קליין, שהעיר אתמול שפאוול אולי אומר שהפד מוכן לפגוע בצמיחה ובתעסוקה על מנת להשתלט על האינפלציה - אבל בעצם בפד לא סבורים שזה הכרחי. גם הכלכלן וינסנט ריינהארט, שצוטט ב"וול סטריט ג'ורנל", השמיע הערכה דומה: "הפד משמיע רטוריקה של לעשות כל מה שדרוש, אבל לפי התחזיות הוא 'מקווה לטוב'".

מצד שני, אולי יש כאן התפלפלות יתר, ואין טעם לנסות ולהתעכב יותר מדי על התחזיות של בכירי הפד. והסיבה לכך היא שהם ממילא משנים את התחזיות שלהם מחודש לחודש. הרי רק בדצמבר צפו בפד שהשנה הריבית תעלה ל-0.9%, ועכשיו הם צופים ריבית של 1.9% בסוף השנה. ומי יודע איך התחזיות של הפד, וגם ההחלטות שלו, ישתנו בהמשך?

זה לא בהכרח באשמת קובעי המדיניות של הפד. כמו שפאוול אמר: "אנחנו נמצאים ברגע מאתגר ואי ודאי באופן יוצא דופן". והמלחמה באוקראינה, לפי נוסח החלטת הריבית, תוסיף כנראה "עוד לחץ כלפי מעלה על האינפלציה, ותכביד על הפעילות הכלכלית".

עדות - אמנם שטחית - לעד כמה הזמנים יוצאי דופן, אפשר היה אמש למצוא באתר הפייננשל טיימס. החלטת הפד על העלאת הריבית נדחקה אל מתחת לדיווחים על המתרחש באוקראינה, ומסיבת העיתונאים המקוונת של יו"ר הפד פאוול נדחקה מתחת לנאום הווידאו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בקונגרס האמריקאי. העולם מצוי בטלטלה, והפד יצטרך למצוא דרך לתמרן כמיטב יכולתו בהתאם.