שעון החול של כאל ודיסקונט אוזל: הוקם צוות לבחינת ההפרדה

בשנה הקרובה אמורה להתקבל ההחלטה האם להפריד את חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט • לגלובס נודע כי במשרד האוצר כבר החלו לבחון את הנושא • השאלה המרכזית היא מה יחולל יותר תחרות: חברת כרטיסי אשראי נוספת או בנק שיצליח לקרוא תיגר על הפועלים ולאומי • בנק ישראל: "מה שמנחה אותנו הם התועלת לכלכלה הישראלית, רווחת הצרכן ושיפור התחרות"

אורי לוין,  מנכ''ל דיסקונט ולוי הלוי, מנכ''ל כאל / צילום: יח''צ, רמי זרנגר
אורי לוין, מנכ''ל דיסקונט ולוי הלוי, מנכ''ל כאל / צילום: יח''צ, רמי זרנגר

רפורמת הבנקאות הפתוחה נועדה לפרק את הריכוזיות בענף הבנקאות. אבל לפני שהמערכת הפיננסית נכנסת לשלב השני והמשמעותי ברפורמה, (שיתוף מידע, באישור הלקוח, על חיובים בכרטיסי אשראי), היא תצטרך לענות על שתי שאלות הנוגעות לרפורמת שטרום שהיא השאירה פתוחות. הראשונה: האם הגיע הזמן להפריד בין חברת כרטיסי האשראי כאל לבין בנק דיסקונט שמחזיק 72% ממנה. והשנייה: האם בנק הפועלים הפך את ביט קארד לחברת סליקה חדשה במסלול עוקף חוק שטרום (הרחבה בתיבה).

רפורמת שטרום יצאה לדרך ב־2017 וניסתה לפתוח את שוק הבנקאות הריכוזי. במסגרת התוכנית הוחלט כי יופרדו תחילה חברות כרטיסי האשראי שהיו בידי שני הבנקים הגדולים - ישראכרט שנשלטה ע"י בנק הפועלים ולאומי קארד שנשלטה ע"י לאומי והפכה למקס לאחר ההפרדה.

 
  

לחברה השלישית, כאל, ניתנו שנתיים נוספות להישאר בשליטת דיסקונט (ו-28% בידי הבינלאומי). הרעיון העומד מאחורי השארתה של כאל בידי הבנקים הוא לאפשר לדיסקונט, בנק בינוני בגודלו, להתפתח ולקרוא תיגר על הפועלים ולאומי, תוך שהוא יתעל את הכנסות כאל להמשך הצמיחה.

הצוותים לבחינת ההפרדה כבר הוקמו

חמש שנים אחרי הרפורמה, דיסקונט עדיין מחזיקה ב-72% מכאל. לגלובס נודע כי במשרד האוצר ובבנק ישראל הקימו צוותים שיבחנו את סוגיית ההפרדה בין הגופים, לקראת החלטה שצריכה להתקבל עד ינואר 2023, כאשר את הצוות של משרד האוצר מוביל המנכ"ל רם בלינקוב. במשרד האוצר אישרו כי הם בוחנים את הנושא וציינו כי " לפי החוק, לשר האוצר ישנה סמכות לקבוע בסוגיית הפרדת כאל עד סוף השנה. כחלק מהיערכות לייעוץ לשר בסוגיה המשרד עורך בימים אלו ישיבות בנושא. בנק ישראל עורך ישיבות בנפרד בנושא, וההמלצה לשר תכתב במשותף". הצוותים החלו להיפגש עם פעילים בשוק הפיננסי על מנת לגבש את עמדתם.

שאלת הפרדת כאל יצרה מחלוקת עזה בין נציגי בנק ישראל בוועדה לבין יתר החברים. "אנשי בנק ישראל טענו שוב ושוב שהותרת כאל עם דיסקונט תתרום לתחרות ואילו אני ויתר החברים סברנו שיש להפריד אותה ושכאל אינה גורם מחולל תחרות", משחזר שטרום בשיחה עם גלובס. "התקבלה פשרה שהייתה קשורה גם בנכונות בנק ישראל להוריד את הדרישות להקמת בנק חדש (מה שהוכיח את עצמו בהמשך, כי קם בנק חדש) והפשרה אמרה שכעת לא נפריד אבל בתוך שנתיים תיבחן ההתנהגות התחרותית של כאל ואם יתברר שהיא לא מחוללת תחרות - היא תופרד גם כן".

גורם בשוק האשראי מתאר כי "הפיקוח על הבנקים חשש מאוד ליציבות דיסקונט אם יוציאו מידיו את כאל. אבל צריך לזכור שוועדת שטרום עבדה במסגרת הדוחות הכספיים של הבנקים לשנים 2014-15 ואז השיעור של רווחי כאל מתוך אלו של דיסקונט היה מאוד גבוה, לכן בנק ישראל חשש כי הפרדה תפגע ביכולת התחרותית של דיסקונט. היום הסיטואציה שונה לחלוטין והטיעון שאם יפרידו את כאל תיווצר בעיה לדיסקונט הוא מופרך". מבט על דוחות 2015 אכן מראה כי רווחי כאל תרמו לדיסקונט 107 מיליון שקל, כ-14% מרווחי הבנק. אבל בשנת2021, שהייתה שנת שיא גם לדיסקונט וגם לכאל, התרומה שכמעט הוכפלה (195 מיליון שקל), הייתה רק 7% מהרווח של דיסקונט (2.77 מיליארד שקל).

הפשרה על ההארכה לדיסקונט דרשה מהפיקוח על הבנקים להסכים להפחית בחסמי הכניסה להקמת בנקים חדשים, ובימים אלו רואים את התוצאות של המהלך כשהבנק שהקים אמנון שעשוע, ONE ZREO, שנמצא בתהליך של השקה שקטה, ובנק נוסף, בהובלת ניר צוק ושמואל האוזר, נמצא בשלבי הקמה.

למרות חילוקי הדעות, בכנס הפיקוח על הבנקים בנושא תחרות במערכת הפיננסית שנערך ב-2019 ציין שטרום כי הוא "רוצה לתקן טעות רווחת בקרב הציבור לצערי, והיא הטעות שלא מעט פעמים עושה עוול לאנשי בנק ישראל. אני מתכוון לכך שבפורומים רשמיים ופומביים, ולפעמים בכנסת עצמה, מייחסים לאנשי בנק ישראל מעין אפוטרופסות וייצוג מטעם ועבור הבנקים, אני חייב להגיד לכם אחרי שנתיים וקצת די אינטנסיביות, זה לא נכון. הם מופקדים על אינטרסים מורכבים, ולכן הרבה פעמים התוצרים לא תמיד פופולריים, פופוליסטיים. גם אם לא תמיד הסכמנו, זה היה על בסיס מקצוענות וחומר גלם עיקרי של עבודה בין רגולטורים. ואולי גם דוגמה לאיך רגולטורים עובדים כשהם מבצעים את תפקידם בסביבה אפופת לחצים פוליטיים לכאן ולשם".

כאל גובה את הריביות הכי גבוהות

מה היו התוצאות של אותה הארכה שניתנה לדיסקונט ולכאל? קשה לקבוע. בדצמבר 2021 פנו שטרום ופרופ’ אבי בן-בסט (לשעבר מנכ"ל האוצר ובכיר בבנק ישראל) במכתב לשר האוצר בנושא. "הראנו שבפועל כאל לא מתנהגת כמחוללת תחרות וגובה מחירים וריביות יותר יקרות מכל יתר חברות כרטיסי האשראי", מסביר שטרום. "ברור לכל מי שעושה ניתוח מקצועי שצריך להפריד את כאל מדיסקונט. לכאל מקורות הון יותר זולים - מבנק האם שלו דיסקונט. למרות שחברות כרטיסי האשראי האחרות נאלצות לגייס הון בריבית שוק, הן עדיין מציעות ריביות יותר נמוכות מאלה של כאל. לכן ברמה העובדתית אין פה הגברת תחרות והותרת כאל בדיסקונט רק עזרה לה להשתלט על נתח שוק גדול יותר בסליקה ובמועדונים".

ואכן, הנתונים מהדוחות הכספיים לשנת 2021 מראים כי באשראי שניתן למגזר הפרטי, כאל גבתה בממוצע ריבית של 10.2%, לעומת ריבית של 7.2% במקס ו-9.1% בישראכרט. גורמים בשוק מציינים כי במבט לטווח ארוך יותר, מאז הוחלט על ההפרדה של ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים, לפני כחמש שנים, הן דווקא העלו מחירים, ביחס לריביות שהיו נהוגות כשהיו בשליטת הפועלים ולאומי.

לזכותה של כאל נגיד כי היא מחזיקה בתיק אשראי מתגלגל גדול יותר שהוא בעל סיכון גבוהה יותר והריבית בגינו גבוהה יותר.

שטרום טוען כי כאל אינה תחרותית לא רק מבחינת גובה הריביות. "פרמטר נוסף לבחינת התחרותיות הוא החלוקה בין ההסתמכות של חברת כרטיסי האשראי על הכנסות מסליקה לעומת פעילות האשראי שלה. חברה שפונה לאשראי חוץ בנקאי יותר תחרותית מאשר זו שמתפרנסת מעמלות מבתי עסק. וכך אפשר לראות שמקס למשל, מבחינת ההסתכמות שלה על אשראי חוץ בנקאי, עוסקת בתחום יותר מאשר כאל, ובמחיר זול יותר", הוא אומר.

השאלה הגדולה היא האם בעת שיקולי הצורך בהפרדת בין כאל לדיסקונט יש להסתכל על השוק הפיננסי כולו או על חברות כרטיסי האשראי בלבד. אין ספק שדיסקונט מתעל את הרווחים מכאל כדי לנגוס בלאומי ובנק הפועלים. אבל מקבלי ההחלטות במשרד האוצר יצטרכו לבחון איזה מתווה יגדיל את התחרות יותר - בנק בינוני ששואף להפוך לגדול, או חברת כרטיסי אשראי עצמאית נוספת.

ממחקר של בנק ישראל על השנים 2016 ל-2020 עולה כי מגמת הירידה בריכוזיות בשוק האשראי הצרכני נמשכה. בבנק המרכזי ציינו אז כי הירידה נובעת, בין היתר, מירידה בנתחי השוק של הבנקים הגדולים ועליה בנתח של הבנקים הבינוניים. מהבחינה הזו, יש היגיון בארכה שניתנה לדיסקונט וכאל.

בשוק הפיננסי יש החוששים כי ההפרדה תיצור שני גופים קטנים מכדי לייצר תחרות. "עכשיו זו התקופה בה כל הרפורמות שנולדו אחרי חוק שטרום מבשילות. מאגר נתוני אשראי מתגבש למשהו שהשוק יכול לעבוד איתו, רפורמת ניוד בקליק נכנסה לפני כחצי שנה והבנקאות הפתוחה עוברת שלב ביוני. לכן יש להמתין עם המהלך ולתת לשחקנים הבינוניים להגדיל את התחרות", טוען גורם בשוק.

הפועלים ולאומי לא בהכרח ירוויחו

המצדדים בהשארת כאל בידי דיסקונט טוענים כי מדובר ברווחים דומים לאלו שתרם למזרחי טפחות המיזוג של אגוד. לכן, הפרדה תהיה נקיטת עמדה לא אחידה כלפי הבנקים הבינוניים ותשחק לידי הבנקים הגדולים.

במקביל, דווקא כאל היא זו שהכניסה, בעקיפין, ללאומי והפועלים סכומי כסף אדירים ממקור לא צפוי, העמלה הצולבת (העמלה שמשלם המנפיק לסולק). לפני הפרדת ישראכרט ומקס מהבנקים ששלטו בהן, הן נהגו לחלק את העמלה הצולבת ביניהם באופן יחסית שווה, כיוון ששני הצדדים היו למעשה גוף אחד. כאל, שעבדה עם יתר הבנקים מלבד לאומי והפועלים, הציעה לאותם בנקים לוותר על אחוזים מהעמלות שהגיעו לה על מנת לזכות במכרזים. בשוק טוענים כי הגב הכלכלי של דיסקונט איפשר לה לעשות זאת, וכעת שתי המתחרות נאלצות ליישר קו עם כאל כדי להישאר במשחק.

המונופול של ביט יכול להציל את דיסקונט

פרמטר נוסף אליו יצטרכו מקבלי ההחלטה להתייחס הוא שיתוף הפעולה של דיסקונט עם שופרסל בהקמת פייבוקס. בדיסקונט יתחילו לראות רווחים מהמהלך רק בעוד כמה שנים, אך מנגד הם ישיגו מידע על כשני מיליון לקוחות שופרסל כבר בטווח המידי. זה בלבד עלול להיות עילה להפרדת דיסקונט מכאל.

אבל באפריל הסוגיה הזו תגיע לנקודת מפנה. לאומי הודיע שבחודש הבא הוא יפסיק את פעילות PAY והותיר את מגרש אפליקציות התשלום לביט, השולטת על יותר מ-80% מהשוק, ולפייבוקס. יתכן כי בנק ישראל יאפשר לדיסקונט וכאל ארכה של שנתיים, רק כדי לפתוח מחדש את השוק.

הבנק המרכזי הבהיר רק לפני כחודשיים כי בכוונתו לחייב את ביט לשתף מידע עם פייבוקס כחלק מחיוב אפליקציות התשלומים להנגיש את המידע למתחרים. בנוסף, מקדמים בבנק ישראל הוראה לפיה המידע באפליקציות הבנקאיות יהיה חלק מסלי המידע של הבנקאות הפתוחה.

וזו למעשה השאלה השנייה שהרגולטורים על המערכת הפיננסית יצטרכו לענות עליה. כדי לפצות על אבדן ישראכרט, החלו בבנק הפועלים להשתמש בביט ומאוחר יותר בביט קארד - כשכאל היא הסולקת. מדובר במעין מסלול עוקף לחוק שטרום, שמנע מהבנק לשמש כסולק שמתנהל מול בתי העסק.

בפועלים כבר החלו בהפיכת ביט לאמצעי תשלום גם מול בתי עסק במטרה לחדש את הקשר שאבד וכן על מנת להשיג מידע גם על לקוחות ביט שהם לקוחות בנקים אחרים.

שטרום: צריך לתקן את הרפורמה

"ביט קארד הוא כרטיס אשראי לכל דבר ועניין", אומר שטרום. "הפועלים, כאחד משני הבנקים הגדולים מנפיק את כרטיסי האשראי ביט קארד ומשתמש בביט לסליקה. הדברים האלה נאסרו עליו ברפורמה ב-2017 ויש כאן מקרה מוזר, די מדהים בעיניי, שכל הרשויות - בנק ישראל, רשות התחרות ומשרד האוצר עוצמים עיניים מול הפרות ברורות של החוק ורוחו.

"אני מנסה ליזום רפורמה גם בעניין ביט. יש טיוטת נקודות שאני מגבש לגבי תיקונים שהם באמת מחויבי המציאות. אם רוצים שהרפורמה תשיג את יעדיה, צריך לעשות בה תיקונים".

מבנק ישראל נמסר כי "הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שבראשה מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר, עוקבת ומנתחת את יישום הוראות החוק (להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות), ובין היתר בוחנת את סוגיית הפרדת חברת כ.א.ל. מבנק דיסקונט.

"בתחילת 2023 אמור שר האוצר, בעצה אחת עם נגיד בנק ישראל, לקבל את החלטתו בנושא. לשם כך מתבצעת בחינה מעמיקה של הסוגיה. אין אנו מתייחסים לעבודת הוועדה וצוותי העבודה, פעולותיה מדווחות במסגרת דיווחיה הקבועים.

"כבכל החלטת מדיניות והמלצה מקצועית של בנק ישראל, גם בנושא זה מנחה את הבנק התועלת הכוללת לכלכלה הישראלית, לרבות הגדלת רווחת הצרכן ושיפור סביבת התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית, תוך הבטחת איתנותה ויציבותה".