כלכלת האימפקט לא בהכרח מצדיקה את הסנקציות על רוסיה

הכותבת היא מומחית אימפקט, יו"ר הועד הישראלי של זרעים של שלום, חברת ועד מנהל של פורום דבורה וחברת ועד הקמה של לובי המיליון

רבות דובר על ההשלכות הגיאופוליטיות והכלכליות של הטלת סנקציות על רוסיה. ברצוני לשים את המושג סנקציות בהקשר רחב יותר של תופעה כלכלית המתפתחת באופן אקספוננציאלי בשנים האחרונות -"כלכלה אימפקט". הרעיון הבסיסי מאחורי מושג זה הינו כי ניתן (וראוי) לייצר הון כלכלי לצד הון חברתי בצורה מכוונת ומדידה. כדי להכניס את הרעיון למסגרת מובנת ניתן לחשוב על ספקטרום של אימפקט תחת שלוש קטגוריות -ABC. הראשונה הינה הימנעות מ״רע״ (avoid harm), השנייה היא להשיא רווח לכל בעלי העניין - בניגוד לבעלי המניות בלבד (benefiting all stakeholders) והשלישית הינה תרומה לפתרונות, כלומר, לאתגרים חברתיים וסביבתיים (contributing to solutions).

הפעילות של חברות מסחריות סביב העולם לאור הפלישה האלימה של רוסיה לאוקראינה גם היא יכולה להתחלק ל-ABC. יש לציין כי עולם האימפקט ממוקד על עשייה שהיא מעבר לנדרש בחוק, ועדיין הסנקציות הן דרכן של חברות להימנע מ״רע״, בעיקר, מי שהטילו סנקציות לפני שהמחוקק המקומי דרש זאת (או כאשר המחוקק לא דורש זאת, כמו בישראל). על שאר ספקטרום האימפקט ראינו חברות שלא רק הפסיקו לפעול ברוסיה אלא גם עוזרות לצוותים לברוח, מממנות קמפיינים של עובדים שמגייסים כסף לתרומות, מציעות שירותים חינם לפליטים ועוד מגוון רחב של פעילויות פילנתרופיות וביטויים של אחריות תאגידים. בנוסף, ישנן חברות שפועלות להקמה/תמיכה במיזמי אימפקט חדשים או אפיקי אימפקט בתוך החברה, כך לדוגמא, חברות המפתחות פתרונות ייעודיים לפליטים, סקטור מתפתח בעולם שמתויג כ-refuge tech אשר לצערנו נהיה יותר ויותר רלוונטי הן במקרים של מלחמות והן במקרים של פליטי אקלים.

בוא נתרכז מהימנעות מרע: קיומן של סנקציות ויישומן לא רק ביחסי המסחר בין ממשלות אלא גם החלתן על חברות פרטיות והשירותים שהן מספקות ברחבי העולם מוכיחה חד משמעתית את הכח שיש הן לחקיקה והן להחלטה של בעלי מניות להשפיע על צדק ואי צדק בעולם. ככלל, המקרה של סנקציות על רוסיה (בתצורתן הנוכחית) הוא ייחודי בכמה רמות- המהירות שחברות מסחריות פעלו בה וסוג החברות עצמן (הכולל בין היתר גם חברות נפט ותעופה לדוגמא) מפתיע ביותר. בנוסף גם כמות החברות וגם עומק הפעולות שהוחלט עליהם הוא לחלוטין ייחודי ברמה ההיסטורית, בעיקר בעולם כל כך גלובאלי.

השפעה של שיקולי אימפקט מתעצמת בהקשר של מלחמה בין מדינות (או ליתר דיוק כיבוש חד צדדי של מדינה) אבל היא נכונה גם כאשר מחזיקי השליטה בחברה מחליטים להפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות או מזיקות (הימנעות מרע), להקטין תביעת רגל פחמנית, להשקיע במדיניות חברתית כלפי העובדים והספקים, לגוון את ההנהלה וכוח העבודה (לייצר מדיניות אחראית) לתרום לחיזוק הקהילות בהן היא פועלת (אחריות תאגידית) או לבנות אפיקי צמיחה עסקיים -חברתיים (אימפקט).

בנימה אישית אגיד, כמי שעלתה מאוקראינה לישראל, דווקא העובדה כי מהלכים אלא הם לא רק מוסריים (או לא מוסריים) אלא גם בעלי ערך כלכלי חיובי/שלילי מובהק מחזקת את ידי כי היא מסמנת כי גם אחרי הרווח השיווקי המיידי שחברות יעשו בעקבות החלטתם הן יתמידו, בתקווה, גם אחרי שהסיקור התקשורתי יעבור הלאה. הסיבה לכך היא כי עולם האימפקט הוא בסופו של דבר עולם של סיכון: אף חברה גלובאלית באמת לא רוצה להיות מזוהה כמי שלא הפסיקה את הפעילות ברוסיה כדי שלא להסתכן באובדן לקוחות או עובדים, בפגיעה בקווי אספקה, בחבלה בקשרי ממשל וכתוצאה בכל אלה, ערעור מחיר המניה הן לטווח הקצר והן בטווח הארוך. בעולם אופורטוניסטי (הן מצדן תאגידים והן מצדן של ממשלות), לעיתים, זהו שיקול הרבה יותר משמעותי מכל שיקול מוסרי.

לסיכום, עולם האימפקט הוא לא עולם של שחור ולבן מוסרי אלא של מדידה של השפעה חברתית חיובית ושלילית והאיזון בניהם. כך לדוגמה (גסה) הפגיעה של סנקציות במעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר ברוסיה (השפעה חברתית שלילית) יבחן מול הלחץ שאזרחים אלה מיועדים להפעיל על השלטון ברוסיה להפסיק את המלחמה (השפעה חברתית חיובית). אותו ״איזון״ בין השפעות שונות הוא שעוזר לנו להחליט עם מהלך כלכלי ספציפי הוא בעל אימפקט חיובי או שלילי.

השיקולים הללו מזכירים לי את האמירה האלמותית, המשויכת לצ'רצ'יל, כי ״הדמוקרטיה היא שיטת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו״. זאת העמדה שלי בנוגע להפעלת סנקציות על רוסיה במצב הנוכחי. למרות ההשפעה השלילית על פלחי אוכלוסייה ברוסיה שאין להם חלק, ולו קטן ביותר בבחירת השלטון הרוסי ובוודאי לא במלחמה המיותרת נגד אוקראינה, סנקציות הן שיטת הלוחמה הכלכלית האפקטיבית ביותר שקיימת היום. לכן, ישנה חשיבות לסנקציות בעת הנוכחית, אבל המשימה החשובה ביותר היא חשיבה מאומצת על מודלים חדשים של דיפלומטיה מבוססת כלכלת אימפקט, המביאה בחשבון את הגורמים השורשיים למלחמה הזאת ולאלה שקדמו לה. מודלים חדשים נחוצים לנו הן בעתות שלום, הן בעתות מלחמה.