מי משלם על הגדלת שכר המינימום? יכול מאוד להיות שדווקא העובדים המוחלשים

בעוד השיח הציבורי על העלאת שכר המינימום הולך וצובר תאוצה – חשוב לשים לב שאולי הוא לא בהכרח הפתרון, ואף עשוי לייצר בעיה גדולה יותר

שכר מינימום / צילום: Shutterstock
שכר מינימום / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנהל פיתוח עסקי במסלול האקדמי המכללה למינהל

בסניפי שופרסל הנמצאים בקרבת מקום מגוריי, הותקן לאחרונה ביציאה מהסניף שער עם עינית. כל לקוח שיוצא עם עגלת הקניות מנותב לשער זה ונדרש להצמיד את ברקוד חיוב חשבון הקנייה לעינית, ורק לאחר מכן נפתח השער החשמלי לעבר היציאה מהסניף.

אם יאומץ מנגנון הבידוק האוטונומי של חשבונית הקנייה ב-390 הסניפים של שופרסל הפרוסים ברחבי הארץ, התפקיד שאייש עד כה עובד בעמדת היציאה ובדק שאכן יש התאמה בין החשבונית לבין המוצרים בעגלת הקניות של הלקוחות, יתייתר וקיימת סבירות גבוהה שהעסקתם של עובדים אלו תסתיים. על פי הדוחות הכספיים של שופרסל היא מעסיקה 13,900 עובדים, חלק ניכר מהם מועסקים בשכר מינימום ולכן קיימת בשופרסל רגישות גבוהה לתנודות בשכר המינימום.

השיח הנוכחי במסגרת עסקת החבילה בין משרד האוצר להסתדרות דן בשאלת הגדלת שכר המינימום ובמספר הפעימות שהשכר אמור להתעדכן - עד לערך של 6,000 שקל בשנת 2025. נכון להיום שכר המינימום מהווה 50.8% מהשכר הממוצע כ-5,300 שקל. זאת ועוד, ישנם 40 חברי כנסת המצדדים בעמדה להגדלת שכר המינימום עד לשיעור של 60% מהשכר הממוצע במשק, סכום השקול ל-7,280 שקל. הדיון כשלעצמו הוא לגיטימי וחשוב, אך הצגתו באופן דיכוטומי של בעד או נגד מטעם בעלי אינטרסים מרדד את השיח ולא משקף את מכלול ההשלכות ותוצאות אפשריות למהלך.

שכר עבודה המאפשר קיום בכבוד הינו מטרה ראויה הנמצאת בקונצנזוס בציבור. השאלה הנגזרת מעמדה זו היא מהו שיווי המשקל הנכון בין גובה שכר המינימום הרצוי, להשלכות הרוחביות שלו על שוק העבודה וליוקר המחיה. הגדלת ההון הפיזי באמצעות הטמעת טכנולוגיה ומעבר לאוטומציה המחליפה כוח אדם בסניפי רשת שופרסל מדגימה את אופן ההתמודדות של חברות עתירות כוח אדם במידה ותחול העלאה בשכר המינימום.

הסיבה של חברות לאמץ טכנולוגיה ברמת רכש, הטמעה, תמיכה ותחזוקה לא בהכרח תהיה פחותה יותר מהעסקת עובדים, אולם כשעלות העסקה הופכת לפחות כדאית במונחים של עלות מעביד, המוטיבציה של שופרסל וחברות דומות לה תשתנה. כפועל יוצא מכך, רשת שופרסל תשית על הצרכנים את העלות העודפת של גידול בהוצאות השכר אם כי באופן מוגבל בשל התחרות בתחום קמעונאיות המזון.

במילים אחרות, המחיר של הגדלת שכר המינימום עשוי להביא לתוצאה הרצויה במחיר הפסד של משרות רבות וכן הדבר עשוי להוביל להעלאת יוקר המחיה. קביעת גובה שכר המינימום הוא נושא מורכב ומהותי, איתות של החברה בנוגע לערכים החשובים והראויים לשיטתה. אך עדיין, שכר המינימום הוא אמצעי, והמטרה צריכה להיות שיפור הרווחה וכוח הקניה של הציבור.

לפיכך, אין לראות בגובה שכר המינימום חזות הכל אלא כלי נוסף בסט היכולות והאמצעים העומדים לרשות המחוקק. קידום רפורמות מבניות, הסרת חסמים לייבוא, ועידוד תחרות גם במחיר של התנגדות ומאבק בקבוצות אינטרס - אלו הצעדים היעילים ביותר שיש לנקוט כדי לשפר את רמת החיים של כלל הציבור ובפרט של שני העשירונים הנמוכים בישראל המוציאים את האחוז הגבוה ביותר מהכנסתם על מזון.