הוויכוח על הפחתת הבלו חושף את הפערים בין ליברמן לנגיד בנק ישראל

מתחילת דרכו במשרד האוצר, ניכר כי השר אביגדור ליברמן לא מחפש את עצותיו של בנק ישראל. ועתה, כשמחירי הנפט המאמירים בעולם מתגלגלים לתחנות הדלק וצפויים לתדלק את האינפלציה גם בישראל, נחשף שסע נוסף בין ליברמן לבין נגיד בנק ישראל אמיר ירון בנוגע למס על הדלק (הבלו). לאחר שהנגיד קרא לזנוח את מס הבלו, שמהווה מחצית ממחיר הדלק, ולעבור לאגרת גודש שנחשבת למס חכם וצודק יותר - ליברמן לא נותר חייב.

השר אמר כי כפי שהוא לא אומר לבנק ישראל כיצד להתנהל בענייני המדיניות המוניטרית, כך בנק ישראל נדרש שלא להתערב בנושא המס על הדלק, שהניב בשנה שעברה הכנסות בסך כ־21 מיליארד שקל לקופת המדינה. "לא אוהב עצות מהטריבונה. אני לא נותן עצות לנגיד בנק ישראל, לא לגבי המערכת הבנקאית, לא לגבי הריביות. אז גם פה, אני לא צריך עצות מהצד. אנחנו יודעים מה לעשות", אמר ליברמן לגל"צ.

אלא שהשר שכח כי מלבד שמירה על יציבות מחירים, בנק ישראל משמש בכובעו הנוסף כיועץ לממשלה. למעשה, התעלמותו של ליברמן מבנק ישראל לא החלה היום. זה החל כשהאוצר לא הכליל נציג בנק ישראל בוועדה לשינוי מבנה הפיקוח הפיננסי, צעד שהשתנה אחרי שהנגיד נעמד על הרגליים האחוריות. המגמה נמשכה עם הקמת הקבינט הכלכלי בראשות הנגיד לשעבר יעקב פרנקל, עברה דרך מימון המטרו, העלאות המסים כפי שהמליץ בנק ישראל, ועכשיו הגיעה למס על הדלק.

המשק הישראלי עדיין חשוף לזינוק מחירי הנפט

הפחתת המס על הדלק עלתה לאחרונה לכותרות, בשל הזינוק במחירי הנפט שנבע מהמלחמה באוקראינה. חלק ממדינות באירופה סבסדו את הדלק לצרכן והשיח התגלגל אל האוצר ובנק ישראל. עם זאת, מדינות אירופה נקלעו למצב קשה יותר נוכח שיבושי האספקה מרוסיה, שכן גם מחירי החשמל והגז הטבעי התייקרו. מנגד, בישראל מחירי הגז חתומים במחירים קבועים - כך שהמשק נהנה אך עדיין חשוף לזינוק מחירי הנפט.

הפחתת המס קשורה לאינטרסים של שני הצדדים. בנק ישראל מעוניין לבלום את המומנטום של האינפלציה ועליית מחיר הדלק לא תורמת לכך, שכן זינוק מחיר הדלק לשיא של שמונה שנים צפוי לתדלק את האינפלציה. וזאת, בזמן שבנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בעוד שבועיים.

מהצד השני, משרד האוצר לא רוצה לוותר על הכנסות כמו שמספק המס על הדלק. מעבר לכך, ליברמן יודע כי אם תהיה הפחתה, יהיה קשה להעלות את הבלו מחדש. בבנק ישראל, כאמור, מעריכים כי מס גודש הוא הכלי הנכון נגד ההשפעה החיצונית השלילית שיש בעומס בכבישי ישראל. לתפיסתם, ללא המיסוי, הפרט מתחשב רק בעלות הזמן והתצרוכת של הדלק. בבנק ישראל מסבירים כי מס גודש יעמיס את העלות על מי שבוחר לנסוע ברכבו הפרטי בשעות העומס.

הממשלה החליטה להחיל אגרות גודש באזור תל אביב החל מ-2025, כאשר שירותי התחבורה הציבורית צפויים להיות ברמה מספקת. אולם גם אם מס גודש הוא אופטימלי מבחינה כלכלית, נדרשת עבורו היערכות רבה. כמו כן, לאחר סבסוד מחיר החשמל בפברואר, עוד בטרם המלחמה באוקראינה, ליברמן גדע את האפשרות לסבסוד הדלק בגלל המלחמה שהקפיצה את המחירים בתחנות.

מבינים שסבסוד הדלק לא יפתור את יוקר המחיה

כך או כך, סבסוד הדלק לא יפתור את יוקר המחיה, והן באוצר והן בבנק ישראל מבינים זאת היטב. באוצר השיקו תוכנית רחבה להפחתת יוקר המחיה בעלות של כ־4 מיליארד שקל.

התוכנית כוללת שורת צעדים שיגדילו את ההכנסה הפנויה, ויעודדו תעסוקה בקרב מעמד הביניים, משפחות צעירות ועובדים בשכר נמוך. בין הצעדים, הפחתה של מכסים שתוביל להוזלה של מוצרי מזון וצריכה. בד בבד, התוכנית כוללת הפחתת מכסים על חומרי גלם לתעשייה וחומרי גלם לבנייה, מה שיסייע בהפחתת מחירי הדיור והשיפוצים. אלא שנראה שלבנק ישראל יש תוכניות אחרות, מתוך שיקולים כלכליים גרידא.

 נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר

סדרת העלאות ריבית צפויה לנטרל את ההוזלה שליברמן תכנן. בנק ישראל, כאמור, צפוי להעלות את הריבית - לאחר שהבנק המרכזי בארה"ב העלה ריבית לראשונה מאז 2018, במטרה לרסן את האינפלציה. אך בישראל האינפלציה נמוכה בחצי מזו שבארה"ב, ובכל זאת חורגת מהיעד של בנק ישראל. האינפלציה בחודש פברואר עלתה ל־3.5% ב־12 החודשים האחרונים, לעומת הגבול העליון של יעד האינפלציה - 3%.

ריסון האינפלציה בדרך של העלאת הריבית לא בהכרח יבוא לידי ביטוי, שכן רוב עליות המחירים מיוחסות לאינפלציה המיובאת, שלא מושפעת מהריבית בשוק המקומי. אבל לא נראה שלבנק ישראל יש ברירות רבות, נוכח נתוני הצמיחה החזקים של המשק שמאפשרים העלאה של הריבית, ובמיוחד נוכח מחירי הדיור שזינקו ב־13% בשנה החולפת.