"המטרה היא שכל חברה תוכל לקבל תובנות על נכסים בעזרת דאטה": הסטארט-אפ ויהייב מתכנן להכפיל את מספר העובדים בישראל

"אנחנו רואים גידול בתחום התאומים הדיגיטליים. המשמעות של תאומים אלו זה לחבר בין העולם הפיזי והעולם הדיגיטלי בצורה הטובה ביותר. זה מתבטא בזה שאנחנו יכולים לקחת עצם פיזי ולייצג אותו דיגיטלית בצורה מהימנה", כך אומר לגלובס יריב גלר, מנכ"ל ויהייב. "התחום הזה קיבל בוסט בתקופת הקורונה מכיוון שלאנשים היה קשה יותר פיזית להגיע למקומות ועם צוותים של אנשים. הם העדיפו אינטראקציה עם נכס דיגיטלי ולא פיזי", כך גלר.

הסטארט-אפ ויהייב (vHive), שפיתח מערכת לייצור תאומים דיגיטליים לנכסים פיזיים, הודיע היום (ג') על השלמת גיוס של 25 מיליון דולר, שתאיץ את הצמיחה וההתרחבות הגלובליות המתוכננות. סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה הגיע ל-36.5 מיליון דולר. לפי ההערכות בשוק, שווי החברה עומד כיום על כ-150 מיליון דולר. "גייסנו בדיוק בשווי שרצינו", כך אמר לגלובס מנכ"ל החברה יריב גלר, והוסיף: החברה כבר באה עם רשימת לקוחות משמעותית, ואנחנו בשלב של צמיחה. כך שאנחנו מגייסים סביב פעילות עסקית אמיתית ופחות חלום עתידי".

את סבב הגיוס הובילה קרן ההשקעות האמריקאית PSG, בשילוב משקיעים קיימים כמו אוקטופוס ונצ'רס וזרוע ההשקעה האסטרטגית TIP של ענקית התקשורת דויטשה טלקום הגרמנית. כמו כן, רונן ניר, יועץ בכיר ב-PSG יצטרף כעת לדירקטוריון החברה.

החברה הוקמה ב-2016 על ידי יריב גלר ותומר דניאל, סמנכ"ל טכנולוגיה והתחילה לפעול כשנה לאחר מכן. מאז החברה פועלת מהרצליה פיתוח ברחבי העולם. המטרה של החברה בהקמה הייתה לאפשר לארגונים להשתמש ברחפנים כדי לאסוף מידע מהשטח ולהבין יותר טוב את הנכסים שלהם.

למעשה, החברה פיתחה מערכת המאפשרת לארגונים לאסוף מידע על נכסים פיזיים, על מנת ליצור עותק דיגיטלי של הנכס (מה שמוגדר "תאומים דיגיטליים"). המערכת אוספת את הנתונים בתהליך אוטונומי ובשימוש רחפנים, ובונה מודלים דו-ממדים ותלת ממדיים של נכסים כמו מבנים, מגדלי תקשורת ומנופים. השלב השני של החברה היה לשלב בינה מלאכותית (שאומנה על ידי מידע שנאסף מלקוחותיה) ויכולות עיבוד וניתוח על העותק הדיגיטלי כדי להפיק תובנות עסקיות ותפעוליות - כמו לדוגמה חיסכון בהוצאות ויצירת מקורות הכנסה חדשים.

 המערכת של vHive / צילום: סיון דניאל

התובנות האלו תלויות בתעשייה עצמה, אבל לדוגמה בעולמות התקשורת, שזו התעשייה הראשונה והמרכזית של החברה כעת, המערכת שלה יודעת לזהות אוטומטית את כל סוגי הציוד המותקנים על המגדל וליצור מפרט מלא. כך למעשה הם יכולים לעשות מעקב שוטף אל הנכס ולמפות את איכות השירות שאותה חברת סלולר נותנת ללקוח. לצד זאת, המערכת שלהם יודעת לבצע תחזוקה מונעת ולהצביע על דברים הדורשים תיקונים או טיפולים מיידיים.

"נוכל לקחת את ההצלחה שלנו ולשכפל אותה בשווקים כמו ביטוח או אנרגיה מתחדשת"

החברה כוללת 20 עובדים בארץ, ו-10 עובדים בארה"ב ובאירופה, ההשקעה החדשה תרחיב את הפעילות לאסיה ולאפריקה. לאור הגיוס החדש, החברה מתכננת להכפיל את מספר העובדים בשנה הקרובה בארץ, משמע להגדיל ל-40 עובדים בישראל. לחברה יש 20 לקוחות, בהן: דויטשה טלקום, ורייזון האמריקאית ועוד. מדובר בחברות גלובליות עם אתרים רבים ברחבי העולם, כך שהבשורה מבחינתם היא מערכת שמרכזת עבורם את כל הנכסים והאתרים שלהם במקום אחד. עם זאת, לחברה אין לקוחות ישראליים כלל, אבל כיום יש שיח ומגעים עם כמה גורמים.

איך החברה הוקמה?
"תומר ואני הכרנו כשכל אחד מאיתנו היה בבוסטון. הייתי בזמן הזה בלימודים ב-MIT, ותומר נשלח ע"י חברה שעבד בה כדי לעשות אינטגרציה עם חברה אמריקאית שהם רכשו. וזה הכי נשמע כמו בדיחה, אבל שני ישראלים עולים יחד במעלים ב- MIT , מגלים שהם ישראליים ושהם גיקים שאוהבים טכנולוגיה. אח"כ כל אחד מאיתנו עבד בחברה גדולה, תומר באינטל ואני בקונברס, ושנינו הרגשנו את הצורך לחזור לשורשים היזמים שלנו ולעשות דברים בעצמנו, מה שקשה לעשות בחברה גדולה".

"בזכות ההשקעה החדשה, נוכל לקחת את ההצלחה שלנו בתחום הראשון שלנו, שזה עולמות התקשורת, ולשכפל אותה לתחומים ורטיקליים נוספים, בשווקים כמו ביטוח או אנרגיה מתחדשת - שזה נגיד טורבינת רוח ולוחות סולאריים", כך אמר לגלובס המנכ"ל גלר.

מעבר לבשורה הטכנולוגית והמערכת המשולבת שהחברה מציעה, ויהייב מציעה בשורה בבטיחות: "כיום הדרך הנוכחית בעולם התקשורת להבין מה קורה במגדל של מאה מטר, היא לקחת צוות מטפסים שעולה ומסכן את החיים שלו ומביא מידע די נקודתי", מסביר גלר. "במקום שהפועלים יהיו שם יום שלם ויסכנו את עצמם, אפשר להעלות את הרחפנים לחצי שעה או לשעת דגימה, וכך משיגים את המרחב ואת המכלול החשוב".

אם תשאלו את גלר על המתחרות שלהם, הוא יגיד שאין שום חברה שיודעת לעשות לאסוף את הנתונים מהשטח וליצור תאום דיגיטלי עם תובנות מותאמות. "יש לא מעט חברות רחפנים, ויש חברות טובות גם בישראל. לדוגמה חברת פרספטו מייצרת רחפנים ומתמקדת בחומרה - והפיתוח שלהם, רחפן בקופסה, מתאים לשימושים מסוימים. אבל חברות כמו שאנחנו עובדים איתן, לא יתקינו 40 אלף רחפנים בקופסה בעל אתר סלולרי שלהם. לכן אנחנו הרבה יותר מכוונים לתשתיות גדולות ומבוזרות על פני שטחים מאוד גדולים", הסביר גלר.

המודל העסקי של החברה בנוי על חוזים שנתיים, כך מסביר גלר: "החוזים מול הלקוחות הם חוזים שנתיים המבוססים על מספר הנכסים שיש להם, ממגדלים ועד בניינים. אנחנו מכפילים את זה בסוג היכולות שהלקוח מקבל מאיתנו - במינימום זה יצירת תאום תלת ממד של הנכס וזה יכול להגיכ לאוסף יכולות מהמערכת כמו אנליזה על הנתונים והגעה לתובנות". על פי החברה, בשלוש השנים האחרונות היא הצליחה לשלש את ההכנסות משנה לשנה.