מיליון דירות ב-3 שנים: רוצים לפתור את משבר הנדל"ן? תחזרו לשנות ה-90

אי-אפשר שלא לראות את האבסורד הקיים: מצד אחד מדברים על הרצון להוזיל את מחירי הדיור, ומצד שני מתעלמים מהנתונים בשטח • על קברניטי המדינה ללמוד מהעבר, להקים צוות מנכ"לים ולתכנן במבט צופה פני עתיד

מצד אחד מדברים על הרצון להוריד את מחירי הדיור, ומצד שני מתעלמים מהנתונים בשטח / צילום: Shutterstock
מצד אחד מדברים על הרצון להוריד את מחירי הדיור, ומצד שני מתעלמים מהנתונים בשטח / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יו"ר ועדת המנכ"לים להאצת הבנייה, יזם את "תקנת שבס" ואת "אוטובוס המנכ"לים" בתקופת ממשלתו של יצחק רבין ז"ל

תוכנית חירום למצוקת הדיור אינה הצעה לדיון. היא הכרח בהול שחובה להניע בהקדם. בעוד כעשר שנים תמנה אוכלוסיית ישראל כ־15 מיליון תושבים. זו נתון עובדתי שדורש הפקת תוכנית חומש לבניית מיליון דירות ב־3 השנים הקרובות ועוד 2 מיליון דירות עד סוף העשור.

חשוב לי להתריע שאם התוכנית לא תצא לדרך בהקדם, המחנק שאנו חווים כיום על רקע מצוקת הדיור, יהיה כאין וכאפס לעומת המחנק התהומי שיחוו דור הצעירים בעוד מספר שנים. לא רק שמחירי הדירות יהיו רחוקים מהישג ידם, אלא שגם היצע הדירות לשכירות לא יוכל לכסות על הדרישות. היכן מתכננים לשכן את מאות אלפי מחוסרי הדיור?

הפתרון שאני מציע מבוסס על הוכחות בשטח, בדמות קרקעות ששוחררו לבנייה מואצת של מאות אלפי דירות. שחרור זה נעשה ב־12 חודשים בשנות ה־90.

את השתלשלות האירועים חשוב לי לפרוש, לא כדי שיטפחו לי על השכם, אלא מתוך רצון שישמשו כקרקע פורייה לפתרון מצוקת הדיור כיום.

תוכנית עם אופק של 15 שנים קדימה

לפני כ־37 שנים מוניתי לתפקיד עוזר שר הביטחון. הייתי בחור צעיר כבן 32, ונפעמתי מהתוכניות ארוכת הטווח שהונהגו בצבא, ובמיוחד בחיל האוויר ובאגף התכנון של המטכ"ל. כבר אז ידעו להעריך את הצרכים הצבאיים קדימה, במרחק של כ־10 או 15 שנה. בהתאם לנתונים המדויקים של מספר המטוסים והציוד שיידרש, ננקטו צעדים בתחומי הרכש וההצטיידות; ותקציב מערכת הביטחון תוכנן בהתאם.

לימים, כשמוניתי לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ניסיתי בכל מעודי להכניס את המערכות הממלכתיות שידועות בבירוקרטיה רבה ובסחבת, לאותם סדרי עבודה. אלא שהדבר לא היה מקובל, ואף להפך. יש לציין שהיו גופים שאף העדיפו לשמור על הברדק כמעין חומת מגן עבורם, ועשו זאת מתוך החלטה שקולה לגמרי.

האצת הבנייה נכנסה להילוך מהיר

כזכור, העלייה הגדולה מברה"מ לשעבר הגבירה את הביקוש לדיור. ואת העשייה שנעשתה סביבה אז, רצוי לשעתק בהתאמה לימינו. באותו זמן הממשלה הטילה עליי להקים ועדת מנכ"לים שתטפל בתשתיות ובהאצת הבנייה בארץ. ייתכן שהזמן שעבר ומשבר הדיור המתמשך השכיח פעולות אקוטיות שנעשו בזמנו, ובכללן סלילת כביש 6, הרחבת כביש ירושלים־תל אביב, כביש 2; והרחבות נוספות של כבישים אורכיים. בנוסף הוקמו שמונה צמתים מרכזיים, ביניהם: הכפר הירוק, כפר שמריהו, הרצליה, מורשה, תל השומר, שער הגיא ועוד. פעולות שנועדו להזרים את התנועה, ולתמוך בתשתיות הבנייה.

באותו זמן פניתי לוועדת הפנים של הכנסת בראשותו של ח"כ מצא, בבקשה להמשיך את חוקי החירום שהשית בזמנו אריאל שרון, ועיקרם קיצור הליכי אישור תוכניות בנייה. בנוסף, הוצאתי לפועל את "אוטובוס המנכ"לים", אשר ישבו בו כל בעלי התפקידים הרלוונטיים בתחום התכנון והבנייה. האוטובוס עבר במשך חודשים ארוכים בכל הארץ; וכך אישרנו תוכניות בנייה ועבודות תשתית בהיקף של מאות מיליונים, ושחררנו לבנייה 250 אלף יחידות דיור. כל זה בפרק זמן קצר של 11 חודשים. באותה מסגרת אישרנו אזורים עירוניים חדשים, שלמדינה לא הייתה תוכנית לפתח אותם באותה תקופה, כמו הרחבת שכונות בנתניה, בחדרה, בבאר שבע ועוד; וכן החלטנו על העברת חברת אינטל לקריית גת, תוך סבסוד ממשלתי בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

צוות בראשותי קיבל החלטה להתחיל לבנות את העיר מודיעין, ומספר שבועות לאחר מכן כבר נערך טקס הנחת אבן פינה בהשתתפות ראש הממשלה יצחק רבין ושר השיכון פואד בן אליעזר. ביקשתי מראש העיר הממונה שבתוך שנה יתיישבו התושבים הראשונים; ואכן, תוך 11 חודשים זה קרה. כיום מונה העיר 100 אלף תושבים. באותו זמן פעלתי לתיקנון "תקנת שבס", שעיקרה תוספת של 20 אחוז בשטחי הבנייה מתוך שטח הבנייה הכולל לכל מיזם שיבנה. בעקבות התיקון לחוק נבנו מאז מעל ל־400 אלף יחידות דיור.

לקום מחר בבוקר עם ערים חדשות בנגב ובגליל

מדובר בהיסטוריה שימושית ואם ישכילו להשתמש בעקרונותיה, ניתן להמירה לתוכנית מעשית. אני סבור שבכוחה של התוכנית, לא רק להתיר את הפלונטר שמתהווה, אלא להציל אותנו מתסבוכות שעתידות להופיע בשנים הבאות.

הדבר הראשון שיש לעשות הוא להקים צוות משימה, מטעם ראש הממשלה; ומטעם משרדי האוצר, השיכון והפנים, שיטפל בסחבת הממשלתית והמקומית שמעכבות בנייה של מאות אלפי יחידות דיור.

אין לי ספק שאם הצוות יקבל את הסמכויות המתאימות, ויפעל בדרכי המכונה המשומנת (כמו, הגברת קצב ההחלטות, ישיבות קבועות, אוטובוס מנכ"לים ותקנות שיתרמו לפעולה מהירה), יתאפשר תוך שנה להוציא לשיווק מאות אלפי יחידות דיור, שתקועות כיום בוועדות שונות לתכנון ובנייה. בחלק מהמקומות יתבקש הצוות לתת מענה בצורת הרחבת גבולות ערים ובחלק מהמקומות יידרשו שינויים נוספים שאולי יעלו בתקציבי מדינה, אולם זה הכרחי.

הפעולה השנייה, משתמעת מתוך סיפור אינטל, שהתקיים בזכות זה שהממשלה הכניסה בזמנו את ידה לכיס, השקיעה בתשתיות, והרחיבה את שטח קריית גת. התשואה נתונה במספרים, מעיר שאוכלוסייתה כללה 20 אלף תושבים, לעיר שבשנה הקרובה תגיע לכ־100 אלף תושבים. התוכניות הממשלתיות חייבות כמובן לכלול הנחת יסודות של תשתית תומכת, כמו מוסדות חינוך, בריאות (בתי חולים), תחבורה, תשתית תעסוקה, ובעיקר מודרניזציה של הבנייה ותשתית אורבנית שבלעדיהן אין כל ערך לצמיחה.

לדעתי, לאחר בדיקת הנתונים, יש חובה ממלכתית לתכנן ולהקים שתי ערים מרכזיות חדשות, שכל אחת תאכלס לפחות כמיליון תושבים - האחת בנגב (בין באר שבע למצפה רמון) והשנייה בגליל (בין נצרת לטבריה). זהו צו השעה, שתוך שלוש שנים יתחילו לבנות את הערים המודרניות החדשות. החשיבה צריכה להתפרש אל מעבר לתשתיות בנייה בלבד, ולתת מענה לצורכי הקהילה שהוזכרו. יש לאפשר התרחבות גם בערים הגדולות: באר שבע, אשדוד, אשקלון ונהריה. לכל אחת מהן יש עתודות קרקע שאפשר להרחיב במאות אלפי יחידות דיור. אליהם מצטרפים אין ספור אזורים בעלי פוטנציאל אדיר להתרחבות, כמו קריית גת, קריית מלאכי, גן יבנה, קריית עקרון, שוהם, מזכרת בתיה, כפר יונה, ועוד עשרות מועצות אזוריות. הטענה שלי מבוססת על ראייה ממלכתית כוללת ולא על גחמה תכנונית פוליטית.

המצב הקיים הוא בלתי אפשרי

אי-אפשר שלא לראות את האבסורד הקיים. מצד אחד מדברים על הרצון להוריד את מחירי הדיור, ומצד שני מתעלמים מהנתונים בשטח. עלותה של קרקע ליחידת דיור בשטח חקלאי בסמוך לרמת השרון נמכרת כיום בכ־2.5 מיליון שקל. איך אפשר לדבר על הוזלת מחירים, כשעלות הקרקע גבוהה כל-כך? חייבים להגיע לעלויות דיור נמוכות בערים הפריפריות החדשות שייבנו, כשהקרקע תהיה זולה בהרבה.

אם הנתונים האלה נכונים, ובסוף העשור מספר התושבים במדינת ישראל יעפיל לכ־15 מיליון, ואם המערכת האזרחית לא תפעל על בסיס עקרונות התכנון של מערכת הביטחון, בהסתכלות לעבר 10 או 15 שנה קדימה, ותתייחס לפרמטרים של שיכון, בריאות, חינוך, תשתיות ראויות ועוד; לא תהיה לנו קורת גג ושירותים לאזרחים. איפה הם יגורו, ואיך הם יחייו?

אני סמוך ובטוח שאם ימהרו להיפרד מהמאבקים הפנימיים, ויתפנו לפעולות של ממש, אפשר בקלות להגיע ליעד של כמיליון יחידות דיור בתקופה של שלוש שנים. דחיית הקץ ואי טיפול נקודתי בתוכניות לטווח הקצר, הבינוני והארוך, תייצר מחנק למיליוני אזרחים צעירים שיתווספו למדינה, שלא רק שלא יהיה להם כסף לקנות דירה, אלא לא יתאפשר להם לשכור אפילו דירה.