הירידה בכמות הסטארט-אפים אמיתית מתמיד - האם זו מגמה מדאיגה?

עפ"י מחקר שערכו עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל ורשות החדשנות, נרשמה ירידה עקבית של כ-14% במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחים כל שנה מאז שנת 2014 • אחד ההסברים המשכנעים ביותר למצב הוא הצמיחה האדירה בכוחם ובמספרם של מרכזי הפיתוח וחדי הקרן המציעים לעובדיהם תגמולים מפנקים ויציבות תעסוקתית במקביל להזדמנויות רווח

ירידה עקבית של כ-14% במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחים כל שנה מאז שנת 2014 / צילום: Shutterstock, luchunyu
ירידה עקבית של כ-14% במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחים כל שנה מאז שנת 2014 / צילום: Shutterstock, luchunyu

הירידה בכמות הסטארט-אפים החדשים שקמים בישראל כבר איננה תופעה חולפת. מחקר נוסף בתחום שנערך בשבועות האחרונים על ידי רשות החדשנות ומכון המדיניות SNPI של עמותת סטארט-אפ ניישן בחן באופן מעמיק את המגמה ואישש את הממצא שנתגלה לראשונה במחקר של חברת IVC.

על פי המחקר החדש, נרשמה ירידה עקבית של כ-14% במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחים כל שנה מאז שנת 2014. ירידה גדולה במיוחד נרשמה בתחום הפרסום ברשתות החברתיות, עם 70% פחות בתחום זה ביחס למצב לפני שמונה שנים, בין השאר הודות לרגולציה הענפה שהפכה אפליקציות פולשניות כמו סרגלי כלים ורשתות פרסום פולשניות לכדאית פחות, כמו גם לשליטה הכמעט מוחלטת של של פייסבוק וגוגל בתחום.

תחומים נוספים כמו מוצרי אלקטרוניקה לצרכן הסופי, מובייל ותקשורת רשמו גם הם ירידה מסוימת. בתחומים אחרים, כמו תוכנה ארגונית, בריאות דיגיטלית, טכנולוגיה תעשייתית וקלינטק דווקא נרשמה יציבות יחסית במספר החברות החדשות. מלבד שינויים בטרנדים של טכנולוגיה ותעשייה, אחת הסיבות לירידה בהקמת חברות היא העלות הממוצעת להקמת חברה טכנולוגית שעלתה בשנים האחרונות בעקבות כוח-האדם.

האם הירידה הזו מבטאת שיפור ביכולת של משקיעים לזהות חברות טובות יותר ולפזר את כספם רק אצל חברות שיש להן סיכויים טובים יותר להצליח? במחקר ניסו לענות על השאלה הזו באמצעות מעקב אחר החברות שהוקמו כל שנה עד השלב שבו הן מגייסות את סיבוב ההשקעה הראשון שלהן (סיבוב ה"סיד"), אך לא נמצא הבדל בין חברות שהוקמו בשנים שונות.

עם זאת, החוקרים לא בדקו את התשואות שהניבו החברות השונות למשקיעים, מה שמכונה בשפת ההון סיכון כ"בציר", ההון שהם מניבים למשקיעים באמצעות מכירת מניות בחברה באקזיטים או הנפקות. אלה נתונים השמורים בדרך כלל בספרי קרנות ההון סיכון ואינם חשופים לציבור. כמה משקיעים ציינו בפני גלובס כי שנת 2014, למרות שהייתה משופעת בסטארט-אפים חדשים, גם החזיקה בשיא המפוקפק של אחת משנות הבציר הגרועות ביותר של חברות הייטק ישראליות.

העלייה בשכר העובדים מרתיעה רבים מלהקים חברות 

אחד ההסברים המשכנעים ביותר לירידה במספר היוזמות החדשות הוא הצמיחה האדירה בכוחם ובמספרם של מרכזי הפיתוח הזרים וחדי הקרן המציעים לעובדיהם חבילת תגמולים מפנקת ויציבות תעסוקתית במקביל להזדמנויות רווח (אפסייד) אדירות במקרה של הנפקה, מכירה או עליית שווי מנייה.

על פי המחקר, מאז 2014 נפתחו בישראל כ-200 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות זרות. עובדיהם, כך נראה על פי הסטטיסיטיקה, פחות נוטים להקים חברות חדשות. עובדי מרכזי מו"פ זרים נוטים להקים חברות סטארט-אפ ב-60% פחות מאז עובדים אחרים.

גם העלייה בשכר העובדים מרתיעה רבים מלהקים חברות ולהתחיל לקושש בענף שסובל ממחסור כרוני בתחום. העלייה בהיקפי הגיוסים לחברות סטארט-אפ בשלבי הסיד וה-A בשיעור של 15% ו-11% בהתאמה דורשת יותר הון ובהכרח מצמצמת גם את היכולת להקים ולממן את החברות החדשות.