הסטארט-אפ הישראלי שמזהה שבץ שווה כבר 1.2 מיליארד דולר

חברת VIZ.AI פיתחה בינה מלאכותית, שבאמצעות פענוח אוטומטי של סריקות הדמיה, מזהה שהמטופל לוקה בשבץ ומתריעה על כך בפני בית החולים • סמנכ"ל הטכנולוגיה דוד גולן: "חברות אחרות אמרו שאין פה שוק. עובדה שאנחנו מצאנו שוק"

מימין: ד''ר כריס מנסי מנכ''ל החברה וד''ר דוד גולן, CTO / צילום: גלי פלג
מימין: ד''ר כריס מנסי מנכ''ל החברה וד''ר דוד גולן, CTO / צילום: גלי פלג

חברת viz.ai הישראלית הודיעה היום על גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. בכך הפכה ויז ליוניקורן בריאות דיגיטלית, כמוmmuneAI ,KHealth  MeMed ,C2i Genomics. עדיין מספר קטן של חברות, אך בהחלט עדות לסקטור תוסס שמתחיל לתפוס משקל בזירה הבינלאומית.

את הגיוס הנוכחי הובילו הקרנות Tiger Global ו-Insight Partners. לסבב הצטרפו כמה מן המשקיעים הקיימים של החברה וביניהם Scale Ventures, קליינר פרקינס, גוגל וונצ'רס, Threshold ,Sozo Ventures ,CRV ו-Susa. לפני הסבב הזה גייסה החברה 150 מיליון דולר.

ויז פיתחה פתרונות בינה מלאכותית לניתוח של תמונות הדמיה. האלגוריתם שלה יודע לקרוא תמונות הדמיה ולהסב את תשומת הלב של הצוות הרפואי לכך שהנסרק צריך טיפול מיוחד. החברה מתמחה היום בתחום השבץ, במצבים שבהם מגיע אדם עם תסמינים לבית חולים שאין בו התמחות בצנתור מוחי. המערכת מזהה במהירות שהוא חולה בשבץ, ומכינה את בית החולים הנוכחי ואת בית החולים המתמחה במהירות להעברת הפציינט.

הטכנולוגיה הזו היא מהותית כשמדובר בשבץ, כאשר כל דקה של עיכוב יכולה להוביל לנכות, מוות או הארכה משמעותית של תקופת השיקום, אבל רלוונטית גם למחלות אחרות.

"היום המערכת שלנו מותקנת ביותר מ-1,000 בתי חולים, ואנחנו רואים סריקה של חולה חדש כל 30 שניות", מספר דוד גולן, סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה ואחד ממייסדיה. "החברה צומחת במהירות, והוספנו מספר קווי מוצרים חדשים. בנוסף לבתי חולים, אנחנו פונים היום גם ללקוחות שהן חברות תרופות שעורכות ניסויים קליניים, ומשתמשות באלגוריתם שלנו כדי לבדוק האם חולים מתאימים לניסוי, ואחר כך כדי לנהל את ניטור החולים בניסוי". החברה מעסיקה היום כ-350 עובדים, מהם כ-150 בישראל. מרכז פיתוח נוסף שלה נמצא בפורטוגל.

צוות VIZ.AI, יוניקורן נולד / צילום: יעלי תותים
 צוות VIZ.AI, יוניקורן נולד / צילום: יעלי תותים

"בקרוב נראה עדר של חדי קרן בתחום הבריאות הדיגיטלית"

"בעצם אנחנו לא רואים את עצמנו כחברת פענוח סריקות בלבד, אלא כחברה שכל ההסתכלות שלה היא על האצת קצב העבודה בבתי החולים, תוך פישוט תהליכים עבור הרופא. המערכת שלנו כולל אפליקציה שנמצאת בטלפון הנייד של הרופא, וכאשר ישנה התראה על סריקה עם פוטנציאל בעייתי, נשלחת התראה לטלפון הנייד הן של הרופא בבית החולים שקלט את המטופל והן בבית החולים המומחה שאליו הוא אמור לעבור. לפעמים זה דווקא הרופא המומחה שמייד רואה שיש בעיה עם הסקירה, ואומר 'יש אצלכם חולה שחייב להגיע אלינו, אנחנו מתחילים להתכונן לקבל אותו'".

גולן מציין כי הפריצה של החברה החלה לפני כשנתיים. "יצאו לאור כמה מחקרים שהראו שאנחנו מצליחים באמצעות הטכנולוגיה שלנו להוביל לכך שהמטופלים משתחררים יותר מהר הביתה, סובלים פחות מנכות, ובעקבות זאת קיבלנו שיפוי ביטוחי למוצרים שלנו", כלומר מספר חברות פרטיות והביטוח הממשלתי האמריקאי לקהל המבוגר (מדיקר), הכלילו את המוצר בתוך "סלי הבריאות" שלהם. "בתי החולים מקבלים היום החזר כספי עבור כל סריקה שהם מעבירים דרך המערכת שלנו, והשינוי הזה מאוד תמך בהתרחבות מכמה מאות בתי חולים לאלף. ולכל בית חולים שקונה את מערכת השבץ, אנחנו מציעים עוד שירותים לעוד מחלקות". ההכנסות, הוא אומר, הן של כמה עשרות מיליוני דולרים.

המתחרה העיקרית שמזהה גולן היא RapidAI, העוסקת גם היא בתחום השבץ. "גם חברת AiDoc הישראלית נוכחת, אבל לרוב בתחום הזה, אנחנו מתחרים מול רפיד".

בראיון שהיה לנו עם מנכ"ל חברת זברה מדיקל, זוהר אלחנני, לפני שזברה מוזגה לתוך חברת ננוקס הבורסאית, הוא אמר שאין שוק משמעותי בזיהוי של חולים בתורים בחדר מיון, כי בתי החולים טוענים שהם מזהים אותם ממילא על בסיס הסימנים הקליניים שלהם.
"אנחנו כן מצאנו שם שוק. זה כנראה בין היתר משום שאנחנו מציעים חבילת שירותים שלמה ולא רק את פענוח הסריקה. בישראל ישנן חברות מאוד חזקות ספציפית בתחום של פענוח תמונות, אבל מבחינה מסחרית אני לא מכיר אף אחת שעושה את זה כמונו. אנחנו תמיד הפתענו עם עוד אפליקציה ועוד שיפור תהליכי, אפילו לפני עוד אלגוריתם, והראינו בניסויים הקליניים שהחיבוריות הזו היא בעלת ערך.

"עכשיו, למשל, אנחנו עובדים על טכנולוגיה שתסרוק כל הזמן את המלאי בבית החולים, כדי שלא יקרה מצב בו החולה מגיע וחסר משהו לשם הטיפול בו. מרגע שהחולה מתקשר למד"א, אנחנו כבר מאתרים ומסמנים את הציוד. ישנם מתחרים שחופפים לנו בתחומים מסויימים, אבל אף אחד מהם לא בכל התחומים. בכל זאת אני מקווה שבישראל נראה בקרוב עדר של חדי קרן בתחום הבריאות הדיגיטלית, כל אחד עם התמחותו".

עם שווי כזה והכנסות צומחות, אתם חושבים היום גם על הנפקה? או אולי על כניסה תחת מטריה של חברת הדמיה גדולה?
"יש לנו 4-5 שנים כרגע עד שנצטרך כסף נוסף. יש לנו משקיעים מאוד גדולים ותוכניות לגדול אורגנית וגם לא אורגנית ואנחנו רוצים להיות ממוקדים בהוצאה לפועל של התוכניות שלנו ובצמיחה. אנחנו עומדים לגייס הרבה עובדים בשנים הקרובות, ולפרוץ לשווקים חדשים, באירופה ובקרוב מאוד גם בארץ.

"קשה לדעת לאן השוק הולך מבחינת גורמים רוכשים. אני לא יודע אם אנחנו נהיה רוכשים ואינטגרטורים של חברות. אנחנו בהחלט אינטגרטורים של תקשורת, כלומר תמיד המחשבה שלנו היא כיצד לאפשר לכל הגורמים ולכל המערכות במערכת הבריאות לתקשר זו עם זו כדי לעבוד עוד טיפה יותר מהר".