משימת 'רקיע' - שידור חי אירוע שיגור from Rakia Mission on Vimeo.
השלב הראשון של שיגור החללית דראגון שעליה האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה עבר בהצלחה. השלב הראשון נפרד מן החללית ומתחיל לרדת לכיוון כדור הארץ. הצוות כבר נמצא בחלל. בעוד כחמש דקות החלק המסוכן ביותר של ההמראה יסתיים.
השלב המסוכן הבא הוא העיגון של החללית לתחנת החלל, שיתרחש מחר בשעות הצהריים. בהנחה שהכל יעבור בשלום, מחר בשעה 16:00 שעון ישראל בערך יכנס סטיבה לתחנת החלל.
השלב הראשון, בגודל בניין של 18 קומות, נחת במהירות אפס בדיוק על רפסודה של ספייס אקס במרכז הים. "מה שראינו עכשיו זה נס הנדסי", אמר מנכ"ל קרן רמון רן לבנה.
השלב הראשון והמסוכן למעשה הסתיים וכעת, אחרי הניתוק, החללית בעצם נוהגת את עצמה.
היום בשעה 18:17 שעון ישראל שוגר האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה לכיוון תחנת החלל הבינלאומית, על גבי חללית דרגון, כחלק מצוות Ax-1 בשיגור פרטי של חברת אקסיום. שלשום ערך הצוות חזרה גנרלית, שדימתה את יום השיגור באופן מלא תוך מדידת זמנים קפדנית, וכללה בדיקות רפואיות, לבישת חליפות האסטרונאוט, נסיעה לכן השיגור במכוניות הטסלה, כניסה לחללית והתמקמות לקראת שיגור. במהלך החזרה הכל עבר כמתוכנן.
סטיבה הוא אסטרונאוט פרטי, אך הוא חבר לקרן אילן רמון סוכנות החלל במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כדי לתכנן ולערוך בחלל ניסויים שונים וכן להעביר שיעורים מן החלל לילדי ישראל.
הניסויים שעורך סטיבה בחלל, יצטרפו לגוף הידע הנדרש כדי לתכנן שהות ארוכה יותר של בני אדם בחלל בעתיד, כגון מגורים על הירח או אפילו על מאדים. החלל משפיע כמעט על כל מאפיין בבריאות הגוף, וגם על ההתנהגות של הציוד, המזון והאספקה שהאסטרונאוטים תלויים בה. אולם, קשה לייצר תנאי חוסר כבידה על כדור הארץ הדומים לאלה שישנם בחלל. לכן אנחנו לא מכירים עד היום טוב מספיק את מה שקורה לגוף שלנו, לאמצעי ההגנה עלינו, למכשירי החשמל שלנו ולמזון שלנו בחלל.
שני משדרים נפרדים ילוו את ההכנות ואת מהלך שיגורו של האסטרונאוט איתן סטיבה וצוות Ax-1 לתחנת החלל הבינלאומית.
המשדר הראשון ינוהל על ידי Axiom Space, החברה שמנהלת את משימת Ax-1. משדר זה מצולם בקייפ קנוורל, פלורידה והחל בשעה 15:00 שעון ישראל. המשדר השני ינוהל מחדר הבקרה שבמתחם משימת 'רקיע' בתל אביב ויתחיל ב-17:15. המשדר יכלול אירוע שיגור מיוחד, מסר מהאסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה ופרשנות של שיגור החללית מפי רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון.
בין 30 הניסויים שיערוך סטיבה בחלל, יהיו: ניסוי באבחון גנטי של וירוסים וחיידקים; חקר הכשל החיסוני הנוצר אצל בני אדם בחלל; בדיקה לאבחון זיהום בדרכי השתן בחלל ואבחון הרכב החיידקים בדרכי השתן בחלל; הערכה מרחוק של מצוקה נפשית שנובעת הן מעצם השהות במקום כה רחוק ומוזר והן בשל התלות ההדדית והקרבה הפיזית הבלתי פוסקת ליתר צוות המשימה; ביצוע בדיקות דם ללא מחט; תפקודי ראיה בחלל (הנוזל התוך עיני פתאום לא מושפע מכוח המשיכה, והראיה מתעוותת); צריכת סידן בתנאי חלל, ועוד ועוד.
בנוסף לניסויים הרפואיים, יבדקו השפעות של קרינה על מערכות תקשורת, גידול חומוס בחלל (בתקווה יום אחד לגדל אותו במושבות הקבועות על הירח או במאדים), הדפסת בשר שמקורו בתאי גזע, וכן יבחנו חליפות מונעות קרינה מתוצרת ישראלית, שאמורות בעתיד להגן גם על הנוחתים על הירח.
כמו כן יערוך סטיבה ניסויים שאינם קשורים לשהות של בני אדם בחלל, אלא למיפוי החלל עצמו, ניסויי שאי אפשר לבצע מכדור הארץ. למשל, הוא יעקוב אחר התפרצויות קרני גמא באמצעות מערך חיישנים בדיוק גבוה.
במסגרת התוכנית החינוכית, סטיבה ידגים לילדי ישראל ובעברית, בין היתר כיצד נוזלים מתנהגים במיקרו כבידה, כיצד נראים אזורי אקלים שונים על כדור הארץ במבט מן החלל, והוא גם יספר כיצד נחגגים חגים שונים בתחנת החלל. איך אפשר להדליק נרות שבת בחלל ומה המיקרו כבידה עושה ללהבות? זו תהיה אחת השעלות שייענו במשדר.
במסגרת המשימה יוצגו גם יצירות אמנות שונות, למשל פסל שתכננו האמניות ליאת סגל ויסמין מרוז , הכולל נוזלים אשר משיג את צורתו המיועדת רק בתנאים של חוסר כבידה. כמו כן סטיבה יוציא לפועל עבודת מיצג של האמן אוהד פישוף בשם "כלום בחלל" - זה יהיה כנראה הרגע היחיד שבו סטיבה יעצור הכל, יביט למצלמה ולא יעשה דבר. שאר דקות השהות שלו בחללית מלאות מעש כמעט ללא הפוגה. בנוסף יוצגו עבודות אמנות נוספות בתחנה ובמתחם הבקרה בישראל, וברוח התקופה, עבודות אמנות שקשורות לאירוע ימכרו גם כ-NFT.
מתחם משימת 'רקיע' בתל אביב, כולל חדר בקרה ממנו יעקבו מדענים, אמנים ואנשי חינוך אחר פעילותו של האסטרונאוט, ואליו יגיעו במהלך השבועות הקרובים אלפי תלמידות ותלמידים שיתנסו בפעילויות חינוכיות אינטראקטיביות.
החללית ובה צוות המשימה כולל סטיבה צפויה לעגון בתחנת החלל מחר, ה-9.4. המשימה כולה תימשך עשרה ימים, ובסוף חג הפסח יתקיים אירוע השיבה לכדור הארץ, הנחשב לחלק המסוכן ביותר במשימה.
מירב כתריאל שטרקר מנהלת משימת רקיע אמרה: "אנחנו נמצאים היום במתחם משימת רקיע במשרדי ענקית הסייבר צ'ק פויינט. כשאילן רמון טס לחלל הרגשנו שהשמיים נעשים קצת יותר קרובים. אני חושבת שלא היה אדם אחד בישראל שלא חש התרוממות רוח כשהקולומביה עסקה נגד כוחות הכבידה הפיזיים והנפשיים".
רן ליבנה מנכ"ל קרן רמון אמר: "התברכנו באסטרונאוט שכל הזמן שאל איך מייצרים השפעה, איך מייצרים חינוך. יצרנו את משימת החלל הקצרה הכי עשירה בהיסטוריה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.