ביצועי המניות והתחרות על מנהלים מזניקים את עלויות השכר

ברשימת שיאני השכר בת"א ניתן לראות לא מעט מנכ"לים שאינם ישראלים, המביאים עמם ניסיון בינלאומי וזוכים לשכר שיא • סביר גם שמנכ"לים בחברות המובילות במשק מסתכלים כיום על תגמולים במדינות אחרות, במיוחד בארה"ב, ומבקשים להשוות את תנאיהם בהתאם

עלייה בתגמולים לבכירי החברות הנסחרות בתל אביב / צילום: Shutterstock
עלייה בתגמולים לבכירי החברות הנסחרות בתל אביב / צילום: Shutterstock

הכותב הוא ראש התוכנית לכלכלה פיננסית, בית הספר  אריסון למינהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן

אחת הסיבות האפשריות לעלייה בתגמולים לבכירי החברות הנסחרות בת"א בסיכום שנת 2021 היא הביצועים החזקים של שוק המניות המקומי אשתקד (עלייה של יותר מ-30% במדדים המובילים). מחקרי עבר מראים כי כ-45% משכר המנהלים בחברות הנסחרות במדד ת"א 125 (לשעבר מדד ת"א 100) מבוססי ביצועים, ונראה שהמספרים גבוהים יותר בחברות המובילות במדד. לכך הייתה תרומה לעליית רכיב התגמול המותנה בביצועי החברות.

עלות השכר שתפחה, הנשים שנותרו כמעט ללא ייצוג והמקום שתפס ענף הנדל"ן | שיאני השכר בחברות הציבוריות במשק, פרויקט מיוחד

תגמול הוני: הרכיב הדומיננטי שאחראי לקפיצה בשכר המנהלים

בארה"ב, מדוחות החברות שכבר פרסמו את נתוני שכר הבכירים לשנת 2021 (במסגרת הדוחות לבעלי המניות), עולה כי התגמולים למנהלים עלו בכ-20% ביחס לשנה קודמת. נתון זה דומה למצב בבורסת ת"א, כפי שחושפים נתוני גלובס בדירוג התגמולים הנוכחי. 

מחקרים מראים שרמות התגמול של מנכ"לים במדינות שונות מתחילות ליישר קו זו עם זו לעומת העבר. הדבר נובע בחלקו מהשוק התחרותי של מנהלים בחברות ציבוריות שחוצה כיום גבולות יותר מבעבר.

גם ברשימת שיאני השכר בת"א ניתן לראות לא מעט מנכ"לים שאינם ישראלים, המביאים עמם ניסיון בינלאומי וזוכים לשכר שיא. סביר גם שמנכ"לים בחברות המובילות במשק מסתכלים כיום על תגמולים במדינות אחרות, במיוחד בארה"ב, ומבקשים להשוות את תנאיהם בהתאם.

ב-2012 נחקק בישראל תיקון 20 לחוק החברות, שמטרתו הייתה להביא לתהליך קבלת החלטות מושכל ושקוף בתחום התגמול למנהלים, תוך חיזוק הקשר בין ביצועי החברה למבנה התגמול. זאת, בין היתר בשל הגידול המשמעותי שחל בגובה תגמולי הבכירים בחברות הציבוריות.

התיקון דורש בין היתר הקמה של ועדת תגמול בחברה הקובעת מדיניות הקושרת בין ביצועי החברה תחת המנכ"ל לשכרו לטווח הארוך. מדיניות התגמול צריכה להיות מובאת להצבעה באסיפה הכללית של החברה, שבה נדרש אישורו של רוב מקרב בעלי מניות המיעוט בחברה.

ברוב המקרים מאשרים בעלי המניות את מדיניות השכר בחברה כלשונה, או לאחר תיקונים. יחד עם זאת היו מקרים, אפילו לאחרונה - בחברת המחשוב מטריקס, שבהם הצביעו בעלי המניות כנגד התגמול למנכ"ל, אך הדירקטוריון חרג מהמלצתם ואישר אותו בכל זאת, כפי שמאשר לו החוק, וזאת על בסיס נימוקים ברורים ובהתאם לטובת החברה.

בין היתר נימק דירקטוריון החברה את החלטתו בכך שנדרש עדכון כלפי מעלה במדיניות התגמול, באופן שיתאים אותה "למציאות בשוק ההייטק, לשוק העבודה בענף זה ולתחרותיות העזה בו, וכנגזרת מכך לעליות בתגמול מנהלים, עובדים ונושאי משרה בשוק".

הרכיב ההוני מתמרץ את המנכ"ל לקחת סיכונים

הרכיב מבוסס המניות בתגמול המנהלים הבכירים, שהוא רכיב מרכזי בקרב שיאני השכר בבורסה של ת"א, שונה בין מדינות ותעשיות. כך, בארה"ב הרכיב ההוני בחברות מדד SP-500 מגיע ל-70% ויותר מעלות השכר. יתרון מרכזי של השימוש בתגמול הוני הוא פריסתו לאורך זמן, ובכך לתמרץ את המנכ"ל להשיא את מחיר מניית החברה לטווח הארוך. יתרון נוסף של הרכיב ההוני בולט במקרים שבהם מחיר המניה משקף טוב יותר מהנתונים החשבונאיים את פעילות המנכ"ל.

לדוגמה, בחברות הייטק פריצות דרך בתחום מחקר ופיתוח מעלות את שווי המניה הרבה לפני שהדבר מיתרגם לביצועים בדוחות הכספיים, ולכן תגמול מבוסס מניות למנכ"ל (בכפוף להחזקה לאורך זמן) הוא בהחלט הנורמה. לעומת זאת בחברות שבהן מחיר המניה אינו משקף היטב פעילות של המנכ"ל אלא מצב שוק או מחירי סחורות, תגמול מבוסס מניות או אופציות הוא פחות נכון.

חשוב לציין שתגמול מבוסס מניות - בייחוד בדרך של מתן אופציות בה שווי התגמול עשוי להיות עצום - מגביר את התמריץ של המנכ"ל גם לנטילת סיכונים מוגברים ולכן, יש להיזהר משימוש מופרז בסוג תגמול זה.