השוויון בשוק העבודה יגיע כשתהיה חלוקה שווה בגידול הילדים

הדרך ליצור שינוי מהיסוד היא לבטל את סעיף חזקת הגיל הרך ולהבהיר לאבות כי תפקידם כהורים אינו קטן מתפקיד האמהות

יש להבהיר לאבות כי תפקידם כהורים אינו קטן מתפקיד האמהות / צילום: Shutterstock, Olesia Bilkei
יש להבהיר לאבות כי תפקידם כהורים אינו קטן מתפקיד האמהות / צילום: Shutterstock, Olesia Bilkei

הכותב הוא יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל וחבר סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה

בטור "הנתיב לשוויון מגדרי אמיתי עובר דווקא דרך חופשת לידה לאבות" (גלובס, 19.4.22) מציינת מנכ"לית שדולת הנשים בישראל עו"ד עינת פישר-לאלו, ובצדק, כי אחת הדרכים לקדם שוויון מגדרי הוא בחופשת לידה גם לאבות: כך יתחיל חלקם המשמעותי של האבות בגידול הילדים גם כאשר הדבר כרוך בחופשה מהעבודה, ובמקביל יתאפשר לאמהות, אם ירצו, לחזור מוקדם יותר לעבודה ולקצר את הפגיעה בהתפתחות שלהן בעבודה ובקריירה. עם זאת, יש לציין כי חקיקה נוספת שחשובה לקידום שוויון מגדרי, דווקא נתקלה בעבר בהתנגדות של ארגוני הנשים וחברות כנסת רבות.

פערי שכר מגדריים

על פי פרסום של נוגה דגן-בוזגלו ויעל חסון מ"מרכז אדוה", השכר החודשי הממוצע של נשים בישראל מהווה 68.4% משכר הגברים, בעוד שבחישוב שעתי השכר לנשים הוא 84% משכר הגברים. כלומר החלק הנותר מהפער נובע מימי עבודה ארוכים יותר של גברים לעומת נשים. פער נוסף נובע מתפקידים - למשל 65% מהמועסקים בניהול, לפי אותו דוח הם גברים. לפיכך יש לבחון את כל הגורמים הפוגעים בהזדמנות השווה של נשים להתקדם בעבודה ולהגיע לתפקידי ניהול, אשר הדרך אליהם כרוכה לעיתים בשעות עבודה ארוכות יותר.

סעיף 25 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המכונה "חזקת הגיל הרך" מנחה את בית המשפט לקבוע כי לאחר גירושין או פרידת בני זוג, ילדים עד גיל 6 יועברו למשמורת האם (במקום משמורת משותפת) אם לא הוסכם אחרת או נמצאו סיבות מיוחדות לכך. הצעות לביטול סעיף זה הועלו מספר פעמים בעבר, למשל במסגרת ועדת שניט שהוקמה בשנת 2005 ע"י שרת המשפטים ציפי לבני, אולם לא אושרו ע"י הכנסת.

אין צורך להכביר מילים על ההשפעה של הסדרים כאלה על הפערים בשוק העבודה: אמהות שממשיכות ברוב ימי העבודה לצאת מוקדם כדי לאסוף את הילדים מגני הילדים והכיתות הנמוכות ולבלות איתם את שעות אחר הצהרים; בעוד שהאבות יכולים להישאר בשעות אלה בעבודתם, לקיים ימי עבודה ארוכים יותר, ישיבות גם בשעות אחרי הצהרים ושיחות עם נציגים מחו"ל, אם נדרש, באזורי זמן שונים. במקרים רבים, כל הצדדים נפגעים: האבות אינם זוכים לזמן שהייה מספיק עם ילדיהם ולשותפות מלאה בגידולם, גם הילדים עלולים להרגיש בחסרון זה, והנשים נפגעות באפשרות להתקבל למשרות מסוימות ובקידום בקריירה, וכך גדלים פערי השכר.

בעיה אמיתית

לפני כחצי שנה דנה הכנסת בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים, ואז העלו ארגוני נשים וארגונים חברתיים את הטענה שנשים שרוב חייהן לקחו את החלק הגדול יותר בגידול הילדים יתקשו לשמור על מקומן בשוק העבודה עד גיל 65 או להסתמך על החיסכון הפנסיוני שלהן בלבד. טענה זו אכן משקפת בעיה אמיתית כיום; אולם הדרך ליצור כאן שינוי מהיסוד היא לבטל את הסעיף הזה ולהבהיר לאבות, כי תפקידם כהורים אינו קטן מתפקיד האמהות.