מדענים מזהירים: רף ההתחממות שמסכן את כדור הארץ ייחצה כבר בשנת 2026

מדעני ארגון המטאורולוגיה העולמי הזהירו כי עד שנת 2026, קיים סיכוי של 50% שנגיע לסף שהתחממות גבוהה ממנו - תוביל לעלייה חדה בהסתברות לאירועי קיצון ולהגעה לנקודות אל־חזור במערכות המייצבות את האקלים בכדור הארץ • "התנאים שאנחנו רואים באילת יתפשטו לאזורים נוספים בארץ", מתריע פרופ’ דניאל רוזנפלד, מדען אקלים מהאוניברסיטה העברית

אפילו לשנה אחת שבה הטמפרטורה תהיה גבוהה ב־1.5 מעלות, עלולות להיות השפעות הרסניות / צילום: Shutterstock, Bernhard Staehli
אפילו לשנה אחת שבה הטמפרטורה תהיה גבוהה ב־1.5 מעלות, עלולות להיות השפעות הרסניות / צילום: Shutterstock, Bernhard Staehli

האם האנושות מתקרבת בצעדי ענק לעבר חצייה מסוכנת של רף התחממות כדור הארץ במעלת צלזיוס וחצי? השבוע, מדעני ארגון המטאורולוגיה העולמי הזהירו כי עד שנת 2026, קיים סיכוי של 50% שעליית הטמפרטורה הממוצעת תהיה גבוהה במעלה וחצי בהשוואה לעידן הטרום־תעשייתי. מדובר ביעד שנקבע בהסכם פריז כדי שהמדינות יפעלו למנוע את חצייתו עד סוף המאה, ונחשב לסף שהתחממות גבוהה ממנו - תוביל לעלייה חדה בהסתברות לאירועי קיצון ולהגעה לנקודות אל־חזור במערכות המייצבות את האקלים בכדור הארץ.

מדענים סבורים כי אפילו לשנה אחת שבה הטמפרטורה תהיה גבוהה ב־1.5 מעלות, עלולות להיות השפעות הרסניות: החל מחיסול שוניות האלמוגים בעולם, ועד להמסה מואצת של הקרחונים באזור הארקטי ובאנטרקטיקה, וכן לעליית גובה פני הים. "אובדן ונזקים בשל שינויי האקלים כבר מתרחשים, וחלקם לא יהיו הפיכים בעתיד הקרוב", אמר מקס דיילי, סגן ראש ארגון המטאורולוגיה העולמית, עם פרסום הדברים.

המטרה: מחירים אקלימיים קשים, אך פחותים

באוגוסט האחרון, דוח חמור של מדעני האו"ם (IPCC) הציג תמונה קודרת בפני האנושות. בני האדם חוללו שינויים דרמטיים במערכות האקלים בכדור הארץ, כך שכבר כיום אנחנו חיים בעולם של שינויי אקלים - עובדה שאותה לא ניתן לשנות. עלייה של מעלה וחצי בממוצע באופן קבוע עד סוף המאה היא התחזית האופטימית, סף שבו המחירים שתשלם האנושות על שנים של חידלון יהיו קשים, אך פחותים.

אלא שלפי ההתחייבויות הנוכחיות של מדינות העולם, ההתחממות תהיה משמעותית בהרבה, ותשנה את המציאות כפי שאנו מכירים אותה. "אנחנו הולכים להתחממות גלובלית של 3.5 מעלות עד סוף המאה, כשהתרחיש הקיצוני מדבר על התחממות של 5 מעלות", מסביר פרופ’ דניאל רוזנפלד, מדען אקלים מהאוניברסיטה העברית, וחבר פאנל מדעני האו"ם. "יהיו אזורים חמים מכדי להתקיים בתקופות מסוימות, כמו המפרץ הפרסי. רק מי שתחת מזגן, יוכל להמשיך לשרוד. בישראל, התנאים שאנחנו רואים באילת, יתפשטו לאזורים נוספים בארץ. המצב של חם והביל - יהפוך לנורמה, והמצב הנורמלי שבו נהנינו מתנאים נוחים, יהפוך לחריג יותר. עומס החום בקיץ יהיה קיצוני יותר".

מה יהיו ההשלכות על חיי היום־יום שלנו?

"פחות נוכל לעבוד בחוץ, באתרי בנייה יצטרכו למצוא דרך להתאים את שעות העבודה לכך, החקלאות תצטרך להשתנות ותזדקק ליותר השקיה, וישנם גידולים שלא יוכלו לעמוד בחום. למשל, בערבה מגדלים גידולים שאוהבים חום, אבל בחום של מעל 45 גם המלונים היפים שאנחנו מגדלים שם עלולים להיהרס. למזלנו, יש לנו התפלה עבור הצרכים שלנו. אבל ככל שיתחמם, נאלץ להוציא יותר אנרגיה כדי לחיות בתנאים האלו - לצרוך מים, לקרר את החדר. יש כאן מעגל קסמים: חימום גורם להתחממות נוספת. הדרך היחידה לשבור את המעגל הזה, היא מעבר לאנרגיה מתחדשת".

רוזנפלד מדגיש כי דחיינות בנושא הפתרונות, עלולה לגרור מחירים כבדים בכלכלה ובחברה. "השינויים הכלכליים כדי להתאים את עצמנו לעולם כזה, יהיו בעתיד עצומים. מה שאנחנו צריכים להשקיע היום כדי למנוע את המחירים האלו, מאוד כדאי. אנרגיה מתחדשת היא משתלמת יותר היום. כלכלית כדאי לעשות את הצעדים האלו. לא מבחינת דובי הקוטב, אלא לרווחתנו", אומר רוזנפלד. "האלטרנטיבה היא להמשיך לשרוף נפט כמו שאנחנו עושים היום, מה שמקדם אותנו לעתיד קודר. חלק מהדברים, הם לא תוצאה של שינוי אקלים אלא של שיקולים מדיניים. זו לא גזירת גורל לבנות בלי עצים, זה עניין של תכנון עירוני לקוי. עכשיו זה הזמן לבנות ערים ירוקות וגינות אנכיות על הבתים, כאלו שיהפכו את העיר לאי קור עירוני במקום אי חום עירוני. יש לנו, עדיין, הזדמנות לפעול".