תושבי טבריה וחקלאים באזור הצפון פתחו את השבוע בזירה מוכת הרס. רוח חזקה שנשבה במהלך הלילה גרמה לגלים גבוהים בכנרת, שהציפו את האזור וגרמו נזק כבד לטיילת העיר: ברצפתה נפערו בורות, עצים נעקרו ממקומם, ועסקים באזור נאלצו לצפות בשברי זכוכיות חלונותיהם מוטלים על הרצפה לצד רכוש רב שנהרס. מהחופים פונו נופשים מחשש לסיכון חייהם, ותשתיות נפגעו לאחר שבמשך שעות רוחות במהירות של יותר מ-100 קמ"ש חוללו נזקים בעשרות מיליוני שקלים, רגע לפני שעונת התיירות נפתחת.
לפי בדיקת גלובס, למרות שמערכות התרעה אירופית חזו את הרוחות ביום חמישי, בישראל התריעה מערכת השירות המטאורולוגי רק חצי שעה לפני תחילתן, ואף חזתה משבי רוח נמוכים משמעותית: 65 קמ"ש, אל מול 104 קמ"ש במערכת השירות המטאורולוגי בגרמניה ופיקים של 130 קמ"ש במציאות בחלק מהאזורים בצפון. מנהל השירות, ניר סתיו, מסביר כי "האזהרה הייתה ללא ספק מתונה מדי לאור הפיקים החזקים בעוצמת הרוח. האירוע יתוחקר והלקחים יופקו".
לישראל כלל אין מערכת מתקדמת להתרעה לפני אירועי קיצון בדומה למדינות שבהן האזרחים עצמם מיודעים בטרם מתרחש אירוע מסוכן, למרות שידוע זה מכבר שאלו ילכו ויתרבו בשל המשבר האקלימי, ולמרות שישראל כבר נאלצת להתמודד עם אירועי קיצון שונים, מהתפשטות שריפות לשיטפונות כבדים ורוחות הרסניות.
הרשויות המקומיות נדרשות להסתדר בעצמן
ההתנהלות בשטח בעת אירועים דוגמת זה שנחזו בליל שבת, היא בבחינת "רשות רשות לעצמה", באופן וולונטרי, וללא היערכות מתכללת, כללים קבועים ויד מדינתית מכוונת. הרשויות המקומיות נדרשות להתנהל בעצמן כדי לקבל עדכונים בעת חירום, ואין נוהל 'אוטומטי' עליו הן יכולות לסמוך בעת אירועים דומים. בעיריית טבריה לא קיבלו כל התראה על הרוחות הכבדות, ובעלי העסקים והרשות לא יכלו להיערך בהתאם בפרק זמן מספק, ולנסות לגונן על חלק מהתשתיות. מומחים אומרים: "לישראל אין את הפריבילגיה להמשיך ולהתנהל בעצימת עיניים. היא צריכה להכניס את היד לכיס ולשלם עכשיו על היערכות, כדי לא לשלם הרבה יותר על הנזקים".
עוצמת הרוח, שהגיעה בנקודות השיא ליותר מ-100 קמ"ש, גרמה גם לגלים גבוהים בכינרת שהציפו את הטיילת בטבריה. בישראל, אף גוף לא מודד או מנטר גלים בכנרת ואף גוף לא מתריע בטרם יהפכו מסוכנים. ראש עיריית טבריה, בועז יוסף, מעריך כי עלות הנזק הינה כ-140 מיליון שקלים, לאחר שהרוחות פגעו בכל רצועת החוף המערבי של הכינרת, עקרו מעקות בטיחות ופרקו מסלעות ותשתיות.
נזק בטיילת בטבריה / צילום: אושרי ויצמן
"לא הייתה שום התרעה. כשיש קור קיצוני או חום קיצוני אנחנו מקבלים התרעה לנייד מהשלטון המקומי. על זה, לא קיבלנו", אומר יוסף. "התעוררנו לפנות בוקר וראינו מהפכה בכל רצועת החוף המערבית. הרס, כאילו באו עם מפציץ B25 והרסו. הכינרת מלאה עד הקצה. רוח כזו גרמה לגלים שבאו במהירות של 100 קמ"ש וחוללו נזק. זה אירוע שלא התרחש כדוגמתו 88 שנה. שנתיים וחצי של קורונה פגעו בעיר בצורה נואשת. אנחנו רוצים להתרומם למעלה ואז חוטפים את המכה הזו. כל משרדי הממשלה יחד צריכים להתגייס כדי להרים את טבריה".
חקלאי עמק החולה, אזור ההר, דרום רמת הגולן ועמק בית שאן, התעוררו גם הם בלילה לקול משב הרוח, והבינו את המצפה להם בבוקר. יבולים רבים אכן נעקרו והושחתו, וכך הפכו חסרי תוחלת. על פי נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, הסערה גרמה לנשר פרי רב מאד באלפי דונמים ולשבירה ועקירה של ענפים ועצים. הפירות העיקריים שנפגעו: אבוקדו, משמש, שקד, שזיף, פירות הדר, וגם תירס, עגבניות ואפונה. בקרן התקבלו במהלך היום כ-300 דיווחים על נזקים, והיקפם עשוי להגיע לכ-15 מיליון שקלים, בשל אירוע מזג אוויר הרסני אחד.
הסיכוי לתופעות קיצוניות כאלה הולך וגדל
ככל ששינויי האקלים יחמירו, תיאלץ ישראל - המתחממת בקצב כפול מהעולם ומצויה ב"הוט ספוט" אקלימי, להתמודד עם אירועי מזג אוויר קיצוניים הולכים וגוברים - בתדירותם, משכם ועוצמתם.
ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם אירועים כאלה, ולמרות שאירועים דוגמת שיטפונות גבו קורבנות בשנים האחרונות, אין בנמצא מערכת התרעה בפני אירועי קיצון אליהם ניתן להיערך מראש, בדומה לזו הקיימת במדינות אחרות, ואף מזהירה באופן ישיר את האזרחים. כאשר החזאים אכן צופים אירוע קשה באופק, אזהרות נשלחות לגופי החירום וההצלה ולאחראי החירום במרכז השלטון המקומי. למרות שאזהרות השירות המטאורולוגי נשלחו זמן קצר לפני האירוע למרכז השלטון המקומי, הן לא הגיעו לעיריית טבריה.
בכלל אירועי הקיצון, אין גוף ממשלתי שיתכלל את ההתמודדות של הרשויות המקומיות עם מזג אוויר חריף. באין "בעל בית ממשלתי", כל רשות מתנהלת לפי שיקול דעתה וסדר העדיפויות שלה, ולא כולן מודעות לסכנות האפשריות או לצורך לנטר אותן, בטרם יתרחש אסון. כפי שכבר קבעו דוחות מבקר מדינה ומעידה המציאות בשטח, הרשויות המקומיות לא מוכנות להתמודדות עם אירועי קיצון גוברים, ולא מעמידות די אמצעים כדי להיערך לכך.
"מעבר לנזק הרב אשר נגרם לרכוש בחופי הכנרת ובעמק החולה, האירוע בלילה האחרון יכול היה להסתיים גם עם אבדות בנפש, אלמלא התרחש בסביבות חצות", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "אנשים יכלו להיפגע מגלי הענק בחופי הכנרת ולהיסחף לאגם. משבי הרוח של מעל 130 קמ"ש אשר מופיעים ללא כל התרעה מוקדמת כפי שאירע למרבה הצער, תופסים את הרשויות והציבור בהפתעה מוחלטת ויכולים להיות קטלניים".
נזקים במטע שקדים בעקבות הסופה / צילום: אלון שושני
לדברי ד"ר גבעתי, ההתחזקות בעוצמות הסופות, כמו גם עלייה בעוצמת תדירות גלי החום, עוצמות הגשם, השיטפנות וההצפות, הינם מאפיין של שינויי האקלים אותם אנחנו ובעולם כולו חווים בשנים האחרונות. רוחות סערה כמו שפקדו את אזור הכנרת הלילה נגרמים ממפגש של אוויר חם עם אוויר קר יותר. ככל שהאטמוספרה מתחממת, הסיכוי לקבל תופעות קיצוניות כאלה הולך וגדל. במילים אחרות- התחממות כדור הארץ והמזרח התיכון בפרט צפויה לספק לנו אירועי קיצון הולכים וגוברים: עוצמות גשם והצפות בעונות הגשמים, פרצי רוח בעונות המעבר בעיקר וגלי חום בעונה החמה.
מבקר המדינה כבר התריע בעבר בנושא
"רשויות המדינה צריכות להיות מסוגלות להזהיר את האזרחים מפני פגעי טבע כאלה", אומר גבעתי. "בארה"ב ובגרמניה למשל השירות המטאורולוגי שולח מסרון מבוסס מיקום ומתריע בפני התושבים. נכון שגם הסופות חמורות יותר, אבל העיקרון זהה. אין בישראל מערכות התרעה מודרניות לפגעי מזג אוויר. מערכת ההתרעה היחידה לתופעות טבע היא 'תרועה' לרעידות אדמה של המכון הגיאולוגי. מדוע לאזרחי ישראל אין מערכת 'תרועה' לפגעי מזג אוויר בעידן של משבר אקלימי?".
לפני מספר שנים, כדי לייצר מסגרת מתכללת להתמודדות עם משבר האקלים, הוקמה מנהלת היערכות לשינויי האקלים, בראשה עומד המשרד להגנת הסביבה. ואולם, ללא כוח אדם ותקציב, המנהלת לא הצליחה בשנים האחרונות לייצר פתרונות ארוכי-טווח להסתגלות למציאות החדשה.
כעת מקדמת הממשלה חוק אקלים, גם במסגרתו יקומו גופים מייעצים שונים. "חרף כל אלה, ברגע האמת אנחנו שוב ושוב מופתעים, ובמקום שיהיה מי שיתריע לפני הסופות, השיטפונות או השריפות ויפעל למנוע או להפחית את הנזק, המדינה בונה על כסף ציבורי שיפצה את החקלאים ואת בעלי העסקים על הנזקים. אצלנו יש קרן שיודעת לתת כסף אחרי ואין מי שמתריע לפני", מסכם פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון. "יש כל כך הרבה פתרונות שמונחים על השולחן ומחכים ליישום, וכל כך הרבה ידע שנצבר ויכול לשפר את ההיערכות. במקום, אנחנו מחכים לעוד מועצות, עוד ישיבות ועוד תוכניות עתידיות, כשהמציאות כבר משתנה לנגד עינינו, ויש מי שמשלם על כך מחיר כבד".
מבקר המדינה כבר התריע בעבר שישראל אינה ערוכה להתמודד עם אירועי חירום - לא שריפות ולא רוחות או שיטפונות, לא בקנה מידה גדול, ולא בקנה מידה מצומצם כפי שהתרחש השבוע בצפון הארץ. בדוח שפרסם המבקר בשנת 2020, כתב כי אין כיום גוף האוכף על הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנוגע לאירועי חירום אזרחיים, ומוכנותה של כל רשות מקומית לאירועים אלה תלויה ברצונה וביכולתה. לחלקן אין נהלים פנימיים להתמודדות או להתרעה, ומערכות החירום בהן לא מתורגלות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
