האם עיתונאים ונציגי ציבור מודרים מדיוני ועדת סל התרופות?

ועדת סל התרופות חשופה לתקשורת, ומבקר המדינה דווקא שיבח זאת. ועדיין אפשר לשפר • המשרוקית של גלובס 

ח"כ מיכל וולדיגר, הציונות הדתית. ציוץ בטוויטר, 12.5.22 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ מיכל וולדיגר, הציונות הדתית. ציוץ בטוויטר, 12.5.22 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דיוני ועדת סל התרופות מעוררים מדי שנה שיח ציבורי ער מסיבות ברורות. נדמה שאין עוד הרבה גופים שאת הדיונים שמתנהלים בהם ניתן להגדיר באופן מובהק ככאלה שחורצים גורלות של אזרחים לטוב ולרע. לכן היה מעט מפתיע לקרוא לאחרונה את ציוצה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בו היא קבעה כי "דוח מבקר המדינה חשף - עיתונאים ונציגי ציבור מודרים לחלוטין מדיוני ועדת סל התרופות". וולדיגר הוסיפה כי "מדיניות שכזו מובילה להשתקה ופגיעה אנושה בדמוקרטיה. אני קוראת לשר הבריאות לשנות (אותה) לאלתר וליצור שקיפות".

לפני שנבחן את דבריה של וולדיגר, נספק מעט רקע הכרחי. ועדת סל התרופות הוקמה ב-1998, ארבע שנים לאחר חקיקתו של חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. הוועדה מתכנסת מדי שנה ותפקידה הוא לבחון תרופות וטכנולוגיות חדשות, ולהמליץ לשר הבריאות על תוספות לסל במסגרת התקציבית הנתונה, שעומדת על 500 מיליון שקל (לא לבלבל עם סך סל שירותי הבריאות שתקציבו הכולל עמד ב-2021 על 58 מיליארד שקל). את חברי הוועדה ממנים שרי הבריאות והאוצר ואלה כוללים נציגים משני המשרדים ומקופות החולים ונציגי ציבור (בין היתר מתחומי האתיקה, המשפט, הכלכלה והדת).

האם עיתונאים אכן "מודרים לחלוטין" מהדיונים הללו? מי שעוקב אחרי סיקור הנושא יודע שזה אינו המצב, ובכלי התקשורת דווקא אפשר למצוא דיווחים מהמתרחש בוועדה, אם כי כפי שנגלה מיד הדיווח על האירועים אינו כה טריוויאלי. אבל גם בלי לעקוב אחרי הסיקור בפועל אפשר ללמוד על המצב מדוח המבקר בנושא שיצא החודש, זה שאליו הפנתה וולדיגר. מי שיעשה זאת יגלה כי המבקר דווקא מציין לחיוב את שקיפות הוועדה. "בדיוני ועדת הסל מתאפשרת נוכחות עיתונאים, שיכולים לדווח לציבור על הדיונים בסיום התהליך", נכתב בדוח. "ועדת הסל גם מפרסמת באתר של משרד הבריאות את עיקרי החלטות הוועדה בסמוך למועד הדיונים".

הסיקור העיתונאי מבוסס על הסדר ותיק שקיים כבר מאז שנת 2008, ומעניין לציין כי הוועדה קבעה מספר כללים ייחודיים שנוגעים אליו. עיתונאים אמנם יכולים לצטט מדיוני מהוועדה, אולם הם לא יכולים לייחס את הדברים לאדם ספציפי או להזכיר את השיוך הארגוני של המצוטט. בנוסף, הם גם לא רשאים לפרסם החלטות ביניים בדיונים המכריעים.

אבל נחזור לדוח מבקר המדינה. אם הוא שיבח את את השקיפות, למה התכוונה ח"כ וולדיגר בציוץ שפרסמה? מתברר שבאותו דוח נמתחת ביקורת על השקיפות של תהליך עבודת ועדת המשנה של ועדת הסל ועבודת פורום טכנולוגיות. בגופים אלה, לפי הדוח, אין נציגי ציבור, והדיונים אכן לא פתוחים בפני עיתונאים. המבקר ממליץ לשקול לצרף לוועדת המשנה נציג ציבור ולבחון את מתכונת הפרסום של החלטותיה.

מח"כ וולדיגר נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה חשף כי בוועדת המשנה עיתונאים ואנשי ציבור מודרים מהדיונים. אין להסתיר מן האזרחים והתקשורת פרטי מידע חיוניים הנוגעים לבריאותם".

בשורה התחתונה: דבריה של וולדיגר לא נכונים ברובם. דיוני ועדת סל התרופות חשופים לעיתונאים מאז שנת 2008, ניתן לסקר אותם תחת מגבלות מסוימות, ומבקר המדינה דווקא החמיא לשקיפות סביב ההליך המתנהל בוועדה. יחד עם זאת, עבודת ועדת המשנה ופורום טכנולוגיות הכפופים לוועדה, אינה פתוחה לסיקור עיתונאי, והמבקר המליץ לבחון את הנושא.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מיכל וולדיגר
מפלגה: הציונות הדתית
מקום פרסום: טוויטר
תאריך: 12.5
ציטוט: " דו"ח מבקר המדינה חשף - עיתונאים ונציגי ציבור מודרים לחלוטין מדיוני ועדת סל התרופות"
ציון: לא נכון ברובו

מדי שנה מתקיים דיון ציבורי ער סביב מסקנותיה הרות הגורל של ועדת סל התרופות. לכן, נדמה כי השקיפות של ועדה זו היא הכרחית. אלא שח"כ מיכל וולדיגר ביקשה להצביע על פגם שנוגע בדיוק לנקודה זו. בציוץ בטוויטר היא טענה: "דו"ח מבקר המדינה חשף - עיתונאים ונציגי ציבור מודרים לחלוטין מדיוני ועדת סל התרופות". האם התקשורת אכן מודרת וועדת סל התרופות? ומה בדיוק אמר בעניין מבקר המדינה?

חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק ב-1994 קובע שחברי קופות החולים זכאים לקבל את השירותים הרפואיים הנכללים בסל שירותי הבריאות באיכות סבירה, בפרק זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריהם (סעיף 3(ד) לחוק). על פי הסקירה המופיעה בדו"ח מבקר המדינה, לאחר כארבע שנים מחקיקת החוק, בעקבות הפעלתו של לחץ ציבורי, משרד האוצר העביר לראשונה תוספת תקציבית להרחבת הסל - ובעקבותיה מינה שר הבריאות ועדה ציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות - הידועה בכינוי "ועדת הסל". היות שבכל שנה התקציב גדל בהתאם למספר פרמטרים (עליית מדד יוקר הבריאות, מדד דמוגרפי, מקדם טכנולוגי ופעולות חד פעמיות מסוימות), ועדת הסל ממשיכה להתכנס מדי שנה בשנה. תפקיד ועדת הסל הוא לבחון תרופות וטכנולוגיות חדשות ולהמליץ לשר הבריאות על תוספות לסל במסגרת התקציבית הנתונה. על פני השנים גדל תקציב הסל הכולל מ-12.2 מיליארד שקלים ב-1998 ל-58 מיליארד שקלים ב-2021 - והתוספת לסל גדלה מ-150 מיליון ב-1998 ל-500 מיליון ב-2021. שרי הבריאות והאוצר הם שממנים את חברי ועדת הסל וביניהם נציגים ממשרדי הבריאות והאוצר, מקופות החולים ונציגי ציבור (בין היתר מתחומי האתיקה, המשפט, הכלכלה והדת).

בשנת 2005 החליטה הממשלה (החלטת ממשלה 4111) להקים ועדת משנה לוועדת הסל שתפקידה להגיש לוועדת הסל תמחור לתוספות התקציביות הנדרשות לתרופות ולטכנולוגיות שהוגשו לבחינתה. כל חבריה של ועדת המשנה הם נציגי ממשלה ונציגי קופות חולים ולא משתתף בה נציג ציבור. בנוסף, פועל במשרד הבריאות גם "פורום טכנולוגיות" שפועל כ"מסננת ראשונה" ותפקידו לבחון את כלל הבקשות המוגשות להרחבת הסל ולקבוע אם הן עומדות בתנאים הדרושים לצורך העברתן להמשך דיון.

בחזרה לטענה של וולדיגר על הדרת העיתונאים ונציגי הציבור מדיוני ועדת הסל. בדו"ח האחרון שלו שיצא החודש (מאי 2022), המבקר דווקא מציין לחיוב את השקיפות לתקשורת ובאתר האינטרנט של משרד הבריאות. הנה מה שהיה לו לומר בעניין: "בדיוני ועדת הסל מתאפשרת נוכחות עיתונאים, שיכולים לדווח לציבור על הדיונים בסיום התהליך. ועדת הסל גם מפרסמת באתר המרשתת של משרד הבריאות את עיקרי החלטות הוועדה בסמוך למועד הדיונים". המבקר מציין שבשל הצורך לאפשר לציבור לעקוב אחרי הליך קבלת ההחלטות בוועדה, החל מ-2008 בדיוני ועדת הסל מתאפשרת נוכחות עיתונאים שיכולים לדווח לציבור על הדיונים בסיום התהליך. בהתאם לכך, כפי שאפשר להתרשם מפרסומים בתקשורת, עיתונאים אכן מדווחים מתוך דיוני הוועדה. חשוב לציין שהוועדה קבעה מספר תנאים לדיווחים העיתונאיים מתוך הדיונים: העיתונאים אומנם יכולים לצטט מהוועדה, אולם הם לא יכולים לייחס את הציטוט לדובר או לשיוך הארגוני שלו. בנוסף, העיתונאים לא רשאים לפרסם החלטות ביניים בדיונים המכריעים.

אלא שמבקר המדינה מציין לשלילה את השקיפות בשלבים אחרים בתהליך: עבודת ועדת המשנה ועבודת פורום טכנולוגיות - וייתכן שלכך התכוונה וולדיגר. כך, בדו"ח נמתחה ביקורת על אי השתתפותם של נציגי ציבור בוועדת המשנה ועל האיסור על נוכחות עיתונאים בדיוני ועדת המשנה. בנוסף, הפרוטוקולים של ועדת המשנה לא מתפרסמים לציבור. כמו כן, המבקר ציין שאף שפורום טכנולוגיות דוחה שיעור לא מבוטל של בקשות (46% מהבקשות להכללת טכנולוגיות שאינן תרופות ו-9% מהבקשות להכללת תרופות), הפרטים בנוגע לדחיות אינם מובאים לידי ועדת הסל ולכן לוועדת הסל אין תמונת מצב מלאה בנוגע לבקשות שהוגשו. לאור זאת, מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לבחון את המנגנון המתאים לדיווח על החלטות פורום טכנולוגיות, לשקול לצרף לוועדת המשנה נציג ציבור ולבחון מתכונת לפרסום החלטותיה.

מח"כ מיכל וולדיגר נמסר: "מערכת הבריאות, ובתוכה סל התרופות, חשובה לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל ומשפיעה על כולנו. לשקיפות בכלל, ולדיוני ועדת המשנה בפרט, יש תפקיד חשוב. כיו״ר השדולה למען בריאות הנפש אני נאבקת להעלאת המודעות והחשיפה לתחום. דו"ח מבקר המדינה חשף כי בוועדת המשנה עיתונאים ואנשי ציבור מודרים מהדיונים. אין להסתיר מן האזרחים והתקשורת פרטי מידע חיוניים הנוגעים לבריאותם. לפני מספר ימים הגשתי שאילתה לשר הבריאות בנושא, וביקשתי להבהיר את כוונותיו בנוגע להמלצות דו״ח המבקר לשיפור תהליכי העבודה של ועדת המשנה של סל התרופות. מחובתה של המדינה לספק לאזרחיה את "הזכות לבריאות", ולפיכך על הממשלה למצות את תקציב סל הבריאות שהציבור זכאי לו, תוך נקיטת יושרה ושקיפות מרביות".

לסיכום, בניגוד לטענת וולדיגר, מבקר המדינה לא חשף שעיתונאים ונציגי ציבור מודרים מדיוני ועדת הסל - להפך: הוא שיבח את שקיפות הוועדה ואת נוכחות העיתונאים בדיוניה. מבקר המדינה כן מתח ביקורת על השקיפות של ועדת המשנה ושל פורום טכנולוגיות. לכן דבריה של וולדיגר לא נכונים ברובם.