הנפילה בשוק ההון תשנה את המנטליות של ההייטקיסט הישראלי

לירידה בשווקים עשויה להיות שורה של השלכות על התנהלות חברות הטכנולוגיה: מקשיים בגיוס הון ועד לתמרוץ ושימור עובדים

עובד הייטק / צילום: Shutterstock
עובד הייטק / צילום: Shutterstock

הכותבת היא מנכ"לית ובעלים בחברת הטכנולוגיה הציבורית SpeedValue

בשנים האחרונות נוצרה סימביוזה מאוד הדוקה בין שוק ההון לחברות הטכנולוגיה הישראליות. רוב חברות הטכנולוגיה המשמעותיות מונפקות בבורסה, ורוב הסטארט-אפים רואים בהנפקה "האקזיט החדש". טכנולוגיה והון תמיד הלכו יד ביד. כדי לפתח טכנולוגיה ולהגיע איתה אל השוק, צריך הון, והרבה, וההון, מצדו, רואה בחברות הטכנולוגיה הבטחה לתשואה עתידית גבוהה. כשהשוק עולה והאופטימיות חוגגת, מערכת היחסים הזו נראית אידאלית: קרנות ההון-סיכון שופכות מיליארדים, השוויים בבורסה מגיעים לשיאים דמיוניים, וכולם מרוצים. ואולם, בתקופה האחרונה האידיליה הזו נסדקת.

מאז תחילת השנה איבד מדד הנאסד"ק, שמורכב רובו ככולו מחברות טכנולוגיה, כ-25% מערכו. ישנן מניות "צמיחה" שאיבדו גם 70% ו-80% משיאן. בימים של אי-ודאות וחשש, ההון מחפש אפיקים בטוחים יותר. זה טיבו של השוק. אני מאמינה שגם הסערה הזו תחלוף והשוק יחזור לעלות, אבל בינתיים המגמה היורדת הזו עשויה להעמיק ולהימשך זמן לא ידוע. מאחר שההייטק הישראלי ניזון כל כך מההון, נשאלת השאלה כיצד משפיעה הסערה בשוק ההון על חברות הטכנולוגיה בכלל על תרבות הסטארט-אפ בפרט. וגם כדאי לקחת מכל זה גם לקח חשוב לבאות.

גיוסים פחותים

לירידה בשוק ההון עשויות להיות שורה של השלכות קונקרטיות על ההתנהלות של חברות הטכנולוגיה. ראשית, חברות מונפקות שירצו לגייס הון נוסף דרך השוק יוכלו לעשות זאת לפי שוויים נמוכים משמעותית, כלומר הן יוכלו לגייס הרבה פחות הון. זה מאוד משמעותי עבור חברות שעדיין נמצאות בשלבי מו"פ או קדם-מכירות או חברות שעדיין רחוקות מרווחיות, ובשנים האחרונות שוק ההון קלט לא מעט חברות מהסוג הזה.

מנגד, חברות שנערכות להנפקה עשויות להיחתך משמעותית בעת ההנפקה. ייתכן שחלקן יצטרכו לשקול דחייה או ביטול של ההנפקה. כאמור, עבור לא מעט חברות שוק ההון הוא צינור חמצן קריטי שמאפשר להן להתקיים, לתכנן תוכניות לטווח ארוך, להשקיע בפיתוח, לשלם שכר לעובדים. אני מקווה שהמשבר יחלוף במהרה, אך אם לא, הוא יחייב לא מעט חברות לחשב מסלול מחדש, וייתכן אף שיאיים על קיומן של חלקן.

גם אם המשבר יחלוף הוא ישפיע על האופן שבו קרנות הון-סיכון ומשקיעים מחליטים האם וכמה להשקיע בחברות טכנולוגיה. ייתכן שנראה גישה של "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין". כולם יהיו זהירים יותר ובדיקות הנאותות יהיו מחמירות יותר.

חשוב גם לדבר על איך המשבר הזה עשוי וצריך להשפיע על הלך המחשבה של עובד ההייטק. לפעמים נדמה לי שישנם לא מעט הייטקיסטים שמתייחסים למקום העבודה שלהם מנקודת מבט של טריידר לטווח קצר, כאילו מדובר בפוזיציה בשוק ההון שהמטרה היא להפיק כמה שיותר תשואה בזמן הכי קצר. ואומנם, לא מעט עובדי הייטק עוזבים את מקום העבודה שלהם רגע אחרי ההנפקה (שמאפשרת להם לממש את האופציות), ועוברים לעסקה הבאה. סליחה, לחברה הבאה.

גם החברות עצמן הבינו היטב את חוקי המשחק. ההון הרב שזרם אל ההייטק הישראלי והביקוש הגבוה לעובדים הוביל לתחרות עזה על כל טאלנט, שבה כל חברה מנסה להציג את עצמה כמקום העבודה הכי כיפי והכי מפנק. זה גם זכה לשם מכובד: "מיתוג מעסיק" וזו כבר תעשייה שלמה. חברות החלו להתחרות ביניהן מי יספק לעובדים יותר צ'ופרים ופינוקים, מחופשות חלומיות, הופעות של מוזיקאים מפורסמים בערבי חברה, חוגים במשרד, happy hour בימי חמישי ועוד ועוד. ההייטק הישראלי הפך למסיבה אחת גדולה. זה כמובן טוב ויפה, אבל האם זה יכול להימשך? חשבו לרגע מה משדר כל הבזבוז הזה למשקיעים? העובדה שחברות שעוד רחוקות מספר שנים ממכירות ומי יודע כמה שנים מרווחיות מוציאות כל כך הרבה כסף על דברים כאלה.

במציאות המשתנה אנחנו נראה הורדת הילוך וחזרה למעט יותר שפיות. כבר עכשיו ישנם דיווחים על קיצוצים או עצירת גיוסים בחלק מהחברות, ואני מעריכה שחברות יהיו גם יותר זהירות בניהול התקציב שלהן. לירידת השווי של החברות תהיה השפעה על ערכן של האופציות שהן מחלקות ועל המשקל של חלוקת אופציות בתמרוץ ושימור עובדים. יהיה מעניין לעקוב כיצד כל זה ישנה את האופן שבו העובדים עצמם מתנהלים בשוק העבודה של ההייטק הישראלי ומה יהיה מעכשיו תמהיל השיקולים שלהם כשהם בוחנים הצעות עבודה.

הפסיכולוגיה של השוק

אחזור לאנלוגיה משוק ההון. בשוק ההון כשהאופטימיות בשיאה המשקיעים מחפשים את הנכס שמבטיח את התשואה הכי גבוהה, ומייחסים פחות חשיבות לסיכונים. מנגד, כשישנה בשוק אי ודאות, המשקיעים מעדיפים את הנכסים "הבטוחים" יותר. זו הפסיכולוגיה של השוק. ייתכן שנראה שינוי דומה בסנטימנט של עובדי ההייטק, שיעדיפו כעת חברות שמציעות יותר יציבות ואופק בטוח, חברות שכבר צלחו משבר או שניים, עם איתנות פיננסית, ואולי יהססו יותר ללכת לחברות בתחילת דרכן, שעדיין תלויות מאוד בגיוסי הון. חברות שאולי יכולות להציע שכר גבוה ואת ההבטחה להנפקה במיליארדים, אך מנגד, עשויות גם לרדת אל המצולות בגל הסוער הבא.

להערכתי נראה גם שינוי בתחום מיתוג המעסיק. חברות יבינו שבמציאות החדשה העובד יחפש דברים אחרים כמו אווירה משפחתיות, עבודה לצד מומחים שתקדם אותו מקצועית ותשאיר אותו רלוונטי לדרישות השוק, טכנולוגיה עם אימפקט, הצלחה מסחרית, ולהערכתי גם מערכת היחסים בין החברות המגייסות למועמדים תשתנה. האמת? לא בטוח שזה כל כך רע.

צרו איתנו קשר *5988