האם מערכת התחבורה המתקדמת שהוקמה בחיפה ובקריות נהפכת למערכת של פשרות? מסקירה של מספר קווים בעיר, נראה שהתשובה היא כן.
ביום שישי האחרון, באיחור של שנה מתאריך היעד המקורי, נפתחה מטרונית קו 4 לתנועת נוסעים. היא נעה ממרכזית הקריות עד למרכזית המפרץ, על ציר המטרונית שהיה פעיל עוד קודם. לאחר מכן היא נכנסת למנהרות הכרמל ומשם לגרנד קניון ושוב למנהרות הכרמל עד למרכז הקונגרסים, קניון חיפה והתחנה המרכזית בחוף הכרמל.
במקטע האחרון ממרכזית המפרץ דרומה, המטרונית מחליפה אוטובוס שכבר ביצע קודם לכן את המסלול דרך המנהרות - קו 101 שבוטל. במקטע זה אין העדפה בתשתיות, ובמנהרות הכרמל לא סומן נת"צ. זאת, משום שבמשרד התחבורה לא צופים עומסים בכביש האגרה ולכן לעמדתם האוטובוסים לא צריכים נתיב בלעדי. בשמונת החודשים הקרובים גם לא תהיה למטרונית העדפה ברמזורים ועדיין לא ברור כיצד היא תיפעל מבלי להקצות לה תשתית בלעדית.
במשרד התחבורה מזכירים שגם המטרונית שנפתחה בשנת 2013 פעלה תחילה ללא העדפה ברמזורים וכי למרות העיכובים הם מעדיפים להפעיל את המטרונית ולהמשיך את השיפורים בהמשך. ואולם, בעשור שחלף מצופה היה ממשרד התחבורה להציג קפיצה בדרך שבה הוא פותח פרויקטים לרווחת ציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית.
קווים נוספים נקלעו לעיכובים רבים
קו 4 צפוי לענות על ביקושים רבים ולחבר בין גוש הקריות לדרום העיר חיפה בדרך מהירה, ויש לכך יתרונות רבים. מנגד, כאמור, המערכת להסעת המונים תופעל בחיפה ללא העדפה בחלק מהתוואי ובאיחור רב. על כן גורמים בענף התחבורה תוהים מה ביצעה חברת חוצה ישראל מאז קיבלה את הפרויקט לידיה, לפני כשנה וחצי, אם זה התוצר הסופי שהתקבל.
בחברה, מצידם, טוענים כי עבדו על תכנון מפורט בחודשים האחרונים, וכי עד למחצית השנה הבאה תיפתח בחלק מסוים במקטע פנייה בלעדית למטרונית כדי לקצר את זמני הנסיעה. כמו כן, בנוסף לשדרוג אותה הצומת, יתווספו רציפים ושבילי אופניים.
גם קו 5 נקלע למסכת עיכובים. הקו אמור היה להיפתח בסוף שנת 2020, נדחה לסוף שנת 2021, לאחר מכן לחודש אפריל ואז שוב נדחה. הקו יחבר בין צומת יגור דרך ציר בר-יהודה בנשר, ועד לשכונת הדר בחיפה. הפרויקט הועבר לפני כשנה וחצי לחברת נתיבי ישראל - תחילה אמרו בחברה שהפרויקט הועבר כבר לחברת נתיבי איילון שאמונה על האחזקה שלו, ולאחר מכן תיקנו כי הפרויקט עדיין בשלב תכנון הרמזורים.
מתוך 13 תוכניות הקו, ארבע בלבד אושרו, והיתר בשלבי אישור שונים של משרד התחבורה והמשטרה. כל זאת, בזמן שהתשתיות עומדות מוכנות והאוטובוסים שלצידן - עומדים בפקק. גם הקו הזה יפתח ללא העדפה ברמזורים, למעט מקטע שמשמש גם את קו 3 הפעיל היום. הקו צפוי להיפתח בחודש ספטמבר ורק בשנה הבאה תתווסף העדפה ברמזורים. התקציב לפרויקט זה עומד על כ-407 מיליון שקל.
גם בכל יתר הקווים שתוכננו חלים עיכובים. הפעלתה המלאה של המטרונית לעכו מצומת כורדני נתקלה בהחלטת פקיד היערות בחודש ספטמבר, שלא לאשר כריתתם של 121 עצים לאורך התוואי. מכך, נולד הצורך בתכנון מחדש, ועיכובים שונים נרשמו גם ביתר מקטעי הפרויקט שצפוי להבשיל בשנת 2025. עיכובים חלים גם בהארכת המטרונית לטירת הכרמל שצפויה להבשיל לפי חברת חוצה ישראל בשנת 2026.
ציר קריטי נוסף של המטרונית שנקלע לעיכובים, ולא ברור אם ומתי תבשיל בנייתו, הוא ציר רכס הכרמל. הציר תוכנן לעבור על נתיב העדפה בלעדי מסטלה מאריס (הנקודה הנמוכה ביותר של הכרמל) ועד לאוניברסיטת חיפה, דרך מרכז הכרמל ומרכז חורב שבו הנת"צ אמור היה להסתיים.
אולם, בעיריית חיפה מסרבים לביצוע התוואי עד שיגיעו להסכמות עם משרד התחבורה על ירידות משכונות הבלון שעל הכרמל לציר החוף דרך הוואדיות. זאת, כדי להפחית את הביקושים לנסיעתם של כלי רכב פרטיים על ציר הרכס ומטעמים בטיחותיים. וכך, משתמשי התחבורה הציבורית יאלצו להמתין עד לגיבוש פתרונות לנוסעי הרכב הפרטי.
הגופים מתכתשים והנוסעים יצטרכו להמתין
עד לפני שנה וחצי, תכנון וביצוע קווי המטרונית היו באחריות חברת יפה נוף העירונית בחיפה. שרת התחבורה הקודמת, מירי רגב, החליטה להפקיע מהחברה את כל הפרויקטים שמשרד התחבורה מתקצב והמשרד האשים את החברה העירונית בגרירת רגליים בביצוע העברה זו.
בחברה טענו כי גורמי משרד התחבורה לא נאותו להיפגש איתם כדי לבצע העברה מסודרת של הפרויקטים. ברקע הדברים, כנגד שרת התחבורה נטען כי בהפקעת הפרויקטים מהחברה עמדו שיקולים פוליטיים, ובמשרד התחבורה טענו לחוסר שיתוף פעולה של החברה ושל ראשת העיר עינת קליש־רותם.
בכל אופן, בעוד הגופים מתכתשים, כמעט בכל הפרויקטים נרשמו עיכובים, הן בשל העברת המקל והן בשל העברת ההתקשרויות מול גורמים שונים. הסבר נוסף לעיכובים הוא מגפת הקורונה שהשפיעה על ענף התשתיות.
בכל הנוגע לקווי המטרונית: חלק מהפרויקטים הועברו לביצועה של חברת חוצה ישראל וחלקם לביצועה של חברת נתיבי ישראל. לאחר העבודות הפרויקטים יועברו לאחזקה של חברת נתיבי איילון.
המטרונית עומדת לבחינה מחודשת
המטרונית, שנחשבת לסיפור הצלחה יחסית למערכות התחבורה הציבורית בישראל, היא מערכת של אוטובוסים רבי קיבולת שנעים על מסלול ייעודי ונהנים מהעדפה ברמזורים. הקיבולת של המטרונית נמוכה יותר מזו של רכבת קלה אך גבוהה יותר מזו של האוטובוסים העירוניים.
היא הופעלה לראשונה בשנות ה-70 ונחשבת למערכת קלה וזולה יותר להקמה מזו של הרכבת הקלה. בשנת 2015 פרסם משרד התחבורה תוכנית אסטרטגית למטרופולין ונקבע אז שעד לשנת 2025 כל קווי המטרונית יופעלו בנוסף לרכבת קלה בין חיפה לנצרת. בהמשך, התכניות דיברו על הפעלת מטרוניות נוספות מנווה שאנן בחיפה לרכס הכרמל, ומעראבה וסחנין לקרית אתא ולכרמיאל וכן רכבת קלה על כביש 22.
כעת, עובדים במשרד התחבורה על עדכון ושינוי התוכניות. במסגרת הבדיקות שבוצעו עולה שקיבולת המטרונית בציר ההסתדרות בכביש 4 כבר מגיע לרף העליון - 3,800 נוסעים בשעת השיא לכיוון. בשעות אלו חולפים 40 אוטובוסים במקטע וההרחבה שתתאפשר תהיה לכ-43 אוטובוסים כדי לא לפגוע במרווח שבין המטרוניות ובהעדפה ברמזורים. לכן, פתרון המטרוניות במקטע זה צפוי לעמוד לבחינה מחודשת.
למקטעים בהם התנועה משותפת לרכב פרטי ולמטרונית אין ניסיון רב בישראל. הצלחה או כישלון של שילוב זה צפוי להשפיע גם על פרויקטים עתידיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.