המחירים באיראן מזנקים ובלבנון כמעט שאין חשמל: המצוקה הכלכלית של מדינות האזור, וההשפעה עלינו

"אם נסתכל על המזרח התיכון - אנחנו חיים בשכונת מצוקה. בהרבה מדינות מסביב אנחנו רואים שיעורי אבטלה מאוד גבוהים שמגיעים לעשרות אחוזים, גם בקרב צעירים. קשה למצוא תעסוקה, והמחירים עולים כל הזמן". כך מתאר את המציאות הכלכלית באזורנו רב סרן א', ששמו נותר חסוי בגלל תפקידו: ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן.

● כלכלת איראן בשפל, והממשל רץ לגרעין
● חיזבאללה הפסיד בבחירות והוכה פוליטית אבל ממשיך לשדר עסקים כרגיל

בראיון נרחב לגלובס, מסביר רב סרן א' כי בעוד שהעולם המערבי מדבר על האינפלציה בחודשים האחרונים, במזרח התיכון התופעה כבר במימדים אסטרונומיים. "העולם המערבי מתחיל להיבהל. בארה"ב האינפלציה השנתית כבר באזור ה-8.5%, וכל העולם מוטרד. ופה, אם ניקח לדוגמה את לבנון, אנחנו מדברים על מאות אחוזים.

"אבל זו לא רק לבנון - גם מדינה כמו איראן עומדת על עשרות אחוזי אינפלציה בשנה. זה אומר שמחירי המזון, הבגדים והמוצרים הבסיסיים קופצים כל שנה בעשרות אחוזים. גם הבצורות פוגעות בגידולים המקומיים ומחייבות הגדלה של הייבוא מחו"ל. בסוף, מי שסובל הם האזרחים, שהיכולת שלהם לצרוך נפגעת".

ומה קורה עכשיו, כשהאינפלציה עולה בעולם כולו?
"המצב רק הולך ומחריף. זה נוגע בחיטה אבל גם בדברים יותר מתקדמים כמו בקר ועוף שהמדינות נדרשות לייבא. בטח במדינות שנמצאות אחרי מלחמת אזרחים או במשבר כלכלי, כמו לבנון, סוריה ותימן. אין ספק שהאזרח מרגיש את זה בכיס שלו".

אבל, מדגיש א', זו תהיה טעות להסיק שהקושי הכלכלי הגובר הוא בהכרח סכנה למשטרים. אחד המאפיינים של מדינות האזור הוא הסתגלנות ומציאת פתרונות למצבים הקשים. זה גם מה שמסביר את השרידות של המשטר בדמשק למרות מלחמת האזרחים, ושל טהרן למרות העיצומים. השליטים במזרח התיכון יודעים לשרוד, והאוכלוסייה סובלת ומנסה להסתגל או להימלט מחוץ למדינה. המצב הכלכלי יכול למשיך להידרדר לרמה שאין מה לאכול אבל מוקדי הכוח לא נופלים.

"מודל כלכלי שונה מזה של המערב"

המחקר הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, כך מסביר א', מערב "עשרות חוקרים שמתעסקים בעולמות הכלכליים בזירות השונות". א' עצמו, בן 33, הוא בוגר תואר ראשון ושני בכלכלה, ועוסק בתחום המחקר הכלכלי כבר 7 שנים. בתפקידו הנוכחי הוא נדרש לספק "ראייה רחבה" על התחום, ולהנחות את החוקרים בזירות השונות. בין היתר, הוא מסביר, לחטיבת המחקר יש גישה לנתונים ולמקורות שלגופי מחקר בינלאומיים אין בהכרח גישה.

ומעבר לכך, "המטרה שלנו היא בסוף לגזור את המשמעויות הביטחוניות למדינת ישראל, ואלו דברים שגופים בינלאומיים אחרים לא עוסקים בהם". המחקר הכלכלי זוכה ליותר ויותר תשומת לב בקרב מקבלי ההחלטות מתוך הכרה בחשיבות המצב הכלכלי כרקע למדיניות ולקבלת החלטות, וההכרה הזו התגברה לאחר אירועי האביב הערבי.

לפני שניגש למצב הכלכלי במדינות הסובבות אותנו, א' מספק תזכורת חשובה. "המודל הכלכלי עליו מתבססות מדינות המזרח התיכון שונה משאנחנו רגילים. המודל במדינות מערביות מתוקנות, דמוקרטיות, הוא שהמשק עובד בצורה חופשית יחסית והאזרחים משלמים מסים. בהתאם למשחק הפוליטי, נבחרי הציבור מוציאים, או מממנים את המגזר הציבורי וההוצאות המשותפות. בסוף הם עושים מה שהאזרחים רוצים או דורשים", הוא מסביר.

"לעומת זאת, ברוב מדינות המזרח התיכון המצב הפוך. המדינה היא הבעלים של חלק גדול מהמשאבים, כשבהרבה מקרים מדובר במשאבי טבע ונפט. באמצעות מכירתם היא מכניסה את רוב הכנסות המדינה, בעיקר במטבע זר. כך שהתלות היא הפוכה: האזרחים מאוד תלויים במדינה שתממן את צורכי היסוד שלהם ותאפשר להם את רמת החיים. וזה מגיע בסוף לסובסידיות מאוד כבדות, בעיקר על מוצרים יסודיים כמו מזון ודלקים".

 נשיא מצרים א־סיסי עם נשיא איחוד האמירויות הנכנס / צילום: Associated Press, Mohamed Al Hammadi

כך לדוגמה, מציין א', אנחנו יכולים לראות את השלטון המצרי מנסה להוריד את הסובסידיות על הפיתות, כדי לייעל את המשק המקומי, ואף את הסובסידיות האדירות באיראן שמתבזבזות על חשמל, דלקים ומזון. "למעשה איראן היא אחת מהמדינות עם כריית הביטקוין הכי גדולה בעולם, כי החשמל בה הוא מאוד מאוד זול".

מה המשמעות של מדינה שהיא הבעלים של המשאבים?
"ברגע שהמדינה היא הבעלים של רוב המשאבים, והשוק הוא לא חופשי, כל מערכת היחסים בין האזרח למשטר היא שונה. והמשטרים האלה הם דיקטטוריים - זה לא מערכת יחסים שבה אני בוחר את השלטון שייצג אותי ויעשה מה שאני אומר לו לעשות. אלה יותר יחסים של פטרון ומישהו שתלוי בו".

זה נכון גם למדינות העשירות?
"במובן מסוים כן. סעודיה מנסה להתקדם לשינוי. אבל להגדיל פתאום את התעסוקה בקרב אזרחים שפחות עובדים ולהגדיל את המס, אלה תהליכים ארוכי טווח שלוקחים הרבה מאוד שנים. גם מדינה כמו איראן, שהיא לא מדינה הכי נחשלת, ואין בה מלחמת אזרחים כמו סוריה או תימן, בסוף מוציאה מיליארדים על סובסידיות".

אין כסף והמשטרים פונים לייצוא סמים

רב סרן א' מתייחס גם ל'אביב הערבי'. ב־2011, הוא הגיע אחרי גל התייקרויות במזון ונשאלת השאלה האם אנחנו עומדים בפני אחד כזה בתקופה הקרובה. "אני לא אנסה להגיד כן או לא. זה כולל הרבה מגמות בהרבה מדינות, תופעות חברתיות ודברים נוספים", מסביר קצין המודיעין.

"מה שכן, המדינות הפיקו לקחים, וחלק גדול מהן למדו להסתגל חלקית. בסוף המטרה שלנו היא להציג את המגמות והשינויים במצב הכלכלי כחלק מהתמונה הרחבה, ואנחנו רואים התדרדרות בחלק מהמדינות, כחלק מתופעות שאנחנו רואים בכל העולם.

"למשל איראן חוותה שנים מאוד מאוד קשות תחת הסנקציות והלחץ המקסימלי של ממשל טראמפ. השכר הריאלי חזר 10-15 שנה אחורה. מחירים של מוצרים בסיסים, כמו תרופות ומזון, עלו בעשרות אחוזים כל שנה בשנים האחרונות. היכולת של אנשים לצרוך אותם פשוט הולכת ונעלמת. השכר לא עולה בהתאמה, וגם אם במקומות מסוימים, כמו במגזר הציבורי, השכר גדל נומינלית, הוא לא משיג את האינפלציה".

מה לגבי סוריה?
"משטר אסד הצליח לייצב את עצמו באזורים מסוימים בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים. אבל סוריה לא קרובה לתהליך של שיקום סביר. גם באזורים שהמשטר שולט בהם המצב ממשיך להתדרדר - אנחנו רואים את זה ברמת מנות הקרב של החיילים ומה שהם מקבלים לאכול, ואלה בסופו של דבר הכוחות הכי מתועדפים.

 כסף סורי / צילום: Associated Press, Amr Nabil

"זה מגיע לניסיון של המשטר להשיג כסף מכל בעל הון או מקורב שנשאר, לנסות לקחת כל רווח של פעילות כלכלית. אנחנו רואים את זה בתורים ענקיים בתחנות דלק ובתורים לקבלת לחם, ואנחנו רואים בסוף שהמשטר פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות - שזה קודם כל יצוא של סמים, תופעה שאנחנו רואים אותה בשנה האחרונה ביתר שאת, ואפילו ברמה של לנסות לסחוט כספים מפליטים".

הם מגדלים ומייצאים סמים? אנחנו מדברים ממש על חקלאות?
"זה יותר מורכב מזה. אני רק אומר שיש ממש מפעלים לייצור סמים בסוריה עצמה".

הסמים עצמם מגיעים בחלקם מבחוץ, אבל א' לא מפרט על ההיבט הזה או על הקשר שבין העיסוק בתעשיית הסמים של המשטר הסורי לענף המקביל של חיזבאללה.

"לאזרחים בלבנון יש שעתיים חשמל ביום"

המדינה השכנה לבנון זוכה בשיחה להגדרה: מדינה שיכולה להמשיך ולקרוס כלכלית לנצח. היא שורדת בקושי, אבל שורדת. וכך יהיה גם לאחר תוצאות הבחירות שהתקיימו בה השבוע.

חיזבאללה אמנם איבד את הרוב שהיה לו ולשותפיו בפרלמנט, וכמה מהמפלגות החדשות של דורשי הרפורמות נכנסו לבית המחוקקים בביירות, אבל הניצחון שלהם לא מספיק גדול כדי להחיל רפורמות של ממש.

יתרה מכך, חיזבאללה מחזיק בכוח הצבאי והכלכלי החזק ביותר במדינה וגם באופוזיציה הוא לא ייתן להחליש את שליטתו. צריך לומר כי תוצאות הבחירות הפתיעו את רוב גורמי ההערכה בישראל, אך כאמור יהיה קשה מאוד לעשות שינוי של ממש, כפי שדורש העולם המערבי כתנאי לסיוע כלכלי.

 רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר באמ''ן / צילום: דובר צה''ל

א' מתאר את המצב הכלכלי היום בלבנון. "המשבר הכלכלי והפוליטי החל לפני חמש שנים והביא לכך ש-82% מתושבי לבנון נמצאים במצב של עוני מהותי. האינפלציה בקצב של יותר מ-200% בשנה האחרונה. הלירה נשחקה ביותר מ-90%, המשכורות לא עולות בהתאם, וכמעט מחצית מהתושבים נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי מובהק עד כדי רעב. צריך להבין שהכלכלה התכווצה ב-58% בחמש השנים האחרונות. בהיבט התשתיות יש להם שעתיים חשמל ביום והפסקות מים ניכרות לכל אורך היממה. היציאה מהקורונה לא עשתה בלבנון את מה שעשתה במדינות אחרות באזור ולא חזרה לצמוח".

ללבנון יש תקווה באופק?
"הממשל הקודם, בראשותו של נג'יב מיקאטי, חתם על הסכם עם קרן המטבע העולמי לסיוע של 3 מיליארד דולר תמורת רפורמות מהותיות בכלכלה, אבל כרגע אין להם את היכולת הפוליטית והציבורית לממש את הרפורמות. ההסכם קבע רפורמות הנדרשות במערכת הבנקאות - מעבר לשער חליפין נייד, מאבק בשחיתות, חוקי הגבלת הון, השלמת חקיקה בתחום הבנקאית ועוד. אבל בשל הבחירות ההסכם הוקפא ואולי הממשלה הבאה תצליח לקדמו".

א' מציין שאמנם הדרישות הכלכליות אמורות לפגוע בפעילות הלא חוקית שבמדינה, אך מילה אחת לא מוזכרת בהן. "המילה חיזבאללה לא מופיעה ברשימת הדרישות ובמסמך הרשמי.

"חיזבאללה הוא גורם פוליטי ויש כלפיו האשמה כללית על אחריות למשבר, שבאות מצד מתנגדיו הפוליטיים בעיקר. הארגון השיעי נאלץ להקדיש משאבים רבים כדי לתמוך באוכלוסייה השיעית בשל המשבר הכלכלי - כסף רב הוצא על סיוע אזרחי, מזון דלק תרופות וכו'. מנגד, הוא מקבל את רוב הכסף מאיראן בדולרים ובמזומנים, ולכן יש לו חסינות יחסית מהנפילה של המטבע. המערכת הכלכלית שלו עצמאית ולכן הוא נפגע פחות".

ומה מצב המחאה בשל המשבר?
"היו כמה גלים של מחאות בשנים האחרונות, אבל הם שככו. האזרחים מסתגלים ובעיקר מתייאשים, כל אחד מנסה לדאוג לביתו. המון לבנונים מהשכבות המבוססות עזבו. 30%-40% מהרופאים נטשו את לבנון ובעצם כל מי שיכול להרשות לעצמו עוזב. זה הגיע לכך שמשרד הפנים בביירות הודיע בשבועות האחרונים כי לא ינפיק יותר דרכונים".

"העיצומים משפיעים על מקבלי ההחלטות באיראן"

לשאלה אם העיצומים על איראן יכולים להביא להפלת המשטר עונה א' בפסקנות - "זה לא יצליח להפיל משטר, אבל אולי לזעזע. עיצומים הם כלי במסגרת מדיניות כוללת, וגם עיצומי טראמפ לא הוגדרו מול איראן לשם הפלת המשטר. ב-2019 היו המחאות הגדולות ביותר במדינה, בגלל מחירי הדלק שעלו אבל זה הסתכם במחאה".

עם זאת, הוא מבהיר כי העיצומים מפעילים לחץ לשינוי מדיניות: "איראן הגיעה להסכם הגרעין ב-2015 כי הייתה במצב כלכלי קשה - יצוא הנפט היה מוגבל בגלל העיצומים וזה הביא אותה להסכם. כלומר, זה כן משפיע על מקבלי ההחלטות והמדיניות. עיצומים נועדים להשגה של הסכמים מדיניים. המצב כיום מזכיר את המצב אז, אבל בשנה האחרונה יש שיפור במצב הכלכלי. שער המטבע השתפר בגלל עלייה של ממש ביצוא הנפט, ובשל כך יש להם יותר אורך נשימה. אולי זה מסביר את ההתעקשות שלהם כעת".

אם איראן תחזור להסכם, מה המשמעות הכלכלית של זה?
"הסכם יכניס לה מיליארדים רבים במט"ח ויאפשר לה להגביר את פעילותה באזור, לרבות תמיכה בטרור. עם זאת, צריך לומר שהם לא הפסיקו לשנייה לעשות את זה, וגם בעת העיצומים הקשים".

מה החלק של משמרות המהפכה בשליטה הכלכלית של המשטר?
"משמרות המהפכה מחזיקים בערך בשליש מהכלכלה האיראנית, וכנראה שיותר מכך כי הרישום מוסתר במקרים רבים. זה ארגון צבאי המחזיק נתח משמעותי מהמשק האיראני".

גם חמאס מודה בחשיבות העבודה בישראל

לפני חודשיים תיארנו בגלובס את המצב הכלכלי המשתפר ברצועת עזה וביהודה ושומרון, כגורם מרגיע ביטחונית. א' מסכים ומסביר: "יש בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה התאוששות כלכלית, בין השאר בשל היציאה מהקורונה. השיפור בתעסוקה, לרבות הפועלים הנכנסים לתוך ישראל, סייע מאוד לשיפור המצב הכלכלי, וזה גורם מייצב ביטחוני ומביא שקט יחסי.

"כל עובד בעזה מחזיק משפחות שלמות ומאכיל פיות רבים, ומכאן ההסבר לעלייה במספר ההיתרים שמעניקה ישראל. חמאס קשוב במידה מסוימת לאזרחים ולכן יותר מרוסן. למעשה, מציג הארגון את רשיונות העבודה כהישג שלו - כלומר, חמאס מודה שלהיתרי העבודה שמעניקה ישראל יש משקל חשוב במדיניות שלו".

אלא שהרשות עצמה מצויה במשבר תקציבי קשה. המשבר נובע מעצירת כספים מהמדינות התורמות לרשות - בשנה שעברה הובטחו לרשות מהאיחוד האירופי 130 מיליון אירו אך בפועל ניתנו רק 10 מיליון. השנה מעוכב הסכום בגלל הדרישה של הונגריה ושל ישראל לשינויים בתוכנית החינוך הפלסטינית. השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג', הזהיר השבוע בכנסת כי הרשות הפלסטינית נמצאת במשבר פיננסי, וכי היא איבדה את שליטתה בשטחי הגדה. בקרב גורמי ההערכה יש חשש כי בשל המשבר התקציבי תיפחת עוד יכולתה של הרשות לשלוט בגדה.

מצרים וירדן: התאוששות מלווה במחאות

חוקרי אמ"ן עוקבים אחר כלכלת מצרים, שם הנשיא א-סיסי מצליח לייצב את הכלכלה ושיעורי הצמיחה גוברים בשנים האחרונות.

 בית קפה בקהיר / צילום: Associated Press

מצד אחד, יש לא-סיסי הכנסה נכבדה מהגז הטבעי וצמיחה בתחומים חשובים. מנגד, השחיתות עדיין מהווה נגע ממאיר הנמצא בכמעט כל תחום והשוק השחור עצום בהיקפו.
לכן, ההכנסות ממסים לא עלו באופן ריאלי, והריכוזיות הכלכלית הנמצאת בעיקר בידי ראשי הצבא מונעת התקדמות מהירה יותר של הכלכלה. הרפורמות, ובהן צעדי ביטול הסובסידיות, הביאו לייקור מחירים שפגעו בעיקר בשכבות החלשות. א-סיסי מרגיש מספיק בטוח לא להיכנע ללחצים אלה, בשל תמיכת הצבא וארגוני המודיעין החזקים, וגם כי בפועל אין אופוזיציה פוליטית ממשית.

מצבה של ירדן השתפר מעט אבל המצב שם עדיין רגיש בשל יחס חוב תוצר גבוה (113%), חוב חיצוני גבוה, שיעור אבטלה גבוה (19%) ועוד. המצב הרגיש הזה הביא לכמה תגובות של הממלכה. בתוך כך, ירדן הקשיחה את הקו נגד ישראל בהצהרות רשמיות ברקע האירועים בהר הבית. הסיבה לכך היא נסיון למנוע מהציבור עוד סיבה לצאת נגד השלטונות, שכן האווירה הציבורית היא אנטי ישראלית.

 מחאה בירדן נגד חוק מס הכנסה / צילום: Reuters, Muhammad Hamed

בנוסף, העמקת החוב ועליית המחירים העולמית אילצה את המדינה לפנות שוב לסיוע ממדינות המפרץ. אלא שכפי שכתבנו בגלובס הסיוע הותנה בהרגעת הרוחות מול ישראל, והמלך צפוי לקבל בקרוב סיוע חירום מהמפרץ.