כלכלת איראן בשפל, והממשל רץ לגרעין

ממשלת איראן ביטלה בראשית החודש את סבסוד הקמח לתעשיית המזון, מה שגרם לעלייה דרסטית של מחירי הלחם ומוצרי מזון נוספים. מחירי כל סוגי הלחם עלו תוך מספר ימים פי 10 ואף פי 13. מוצרי פסטה ושמן מאכל הפכו לנדירים, או אפילו נעלמו מעל המדפים בחנויות גדולות וקטנות ברחבי איראן.

● אגף המודיעין בצה"ל מציג: המצוקה הכלכלית של מדינות האזור, וההשפעה על ישראל
● חיזבאללה הפסיד בבחירות והוכה פוליטית אבל ממשיך לשדר עסקים כרגיל

התקשורת האיראנית כרכה את המצב הכלכלי באיראן עם משבר הגרעין והגדירה את מצב הכלכלה ברפובליקה האסלאמית כגרוע ביותר עבור העם האיראני בשלוש השנים האחרונות, מאז פרש ממשל דונאלד טראמפ מהסכם הגרעין. התקשורת בטהרן אף קבעה כי גם בשמונה שנות מלחמת עיראק-איראן, לא היה המצב הכלכלי קטסטרופלי כמו שהוא היום.

עוד לפני השקת המדיניות הכלכלית החדשה - לפי הנתונים הרשמיים של המשטר האיראני - לפחות 9 מיליון משפחות (קרוב למחצית מאוכלוסיית המדינה) היו מתחת לקו העוני או אפילו מתחת לקו העוני המוחלט. גל המחאות עובר בהרבה ערים מרכזיות של איראן, והוא נענה בפיזור אלים הכולל ירי של כדורים חיים, הרג ופציעה של מפגינים רבים.

המנהיג ימשיך להתעלם?

מנגד, המנהיג חמינאי וצמרת משמרות המהפכה ממשיכים לדבוק בעמדה נוקשה בקשר לשיחות על חזרת איראן להסכם הגרעין. הסכם זה, כידוע, אמור להסיר חלק ניכר מהעיצומים נגדה לרבות האיסור על מכירת נפט ומוצריו - ענף הכלכלה העיקרי של איראן.

השאלה ששואלים אנשי המודיעין והמעריכים בישראל, בארצות הברית ובמערב בכלל, היא האם יש לחמינאי סף שאחריו יחליט לקדם את המו"מ לחזרת ארצו להסכם הגרעין? או שמא ימשיך להתעלם מהמצב הכלכלי הקשה של שכבות הביניים והעניים מתוך הנחה כי כוחו הצבאי מספיק חזק למנוע את נפילת המשטר?

הדעות חלוקות, הערכה אחת בקרב גורמי הערכה היא שרק פגיעה ממשית במערכת הכלכלית של משמרות המהפכה תביא לשינוי בקו הנוקשה. על דבר אחד מסכימים כולם - המרוץ לפצצה רק יואץ.

לפי נתונים שהציג שר הביטחון גנץ השבוע באוניברסיטת רייכמן, הקצב המהיר של העשרת אורניום נמשך, ובקרוב יוכנסו לפעילות צנטריפוגות מתקדמות שיקצרו עוד יותר את זמן ההכנה לפצצה. בד בבד, משלוחי הנשק ובעיקר פרוייקט הטילים המדוייקים של חיזבאללה, נמשך ולא ייפסק גם אם היא תחזור להסכם הגרעין. התקציבים הצבאיים של משמרות המהפכה ישארו העדיפות הראשונה של המשטר. זו הסיבה המהותית בגינה ישראל מגבירה את המוכנות למאבק ישיר מול איראן, וגם מודיעה על כך בקולי קולות בניסיון לייצר איזשהי הרתעה.