האם "ממדים ללימודים" חל רק על לימודים באוניברסיטאות?

האם החוק שמסעיר את הכנסת הותיר את המכללות בחוץ? בדקנו • המשרוקית של גלובס

ח''כ דוד ביטן, התכנית של ינון מגל ובן כספית ב-103FM / צילום: שלומי יוסף
ח''כ דוד ביטן, התכנית של ינון מגל ובן כספית ב-103FM / צילום: שלומי יוסף

קרבות הקואליציה והאופוזיציה הבלתי פוסקים מתנקזים בימים האחרונים אל הצעת חוק שמכונה "ממדים ללימודים". החוק נועד לעגן בחקיקה מימון של שני שלישים משכר הלימוד האקדמי של לוחמים משוחררים, ואמור היה לזכות לקונצנזוס רחב בכנסת, אך מסיבות שונות ששייכות בעיקר לשדה הטקטיקה הפוליטית הוא מצוי כעת במחלוקת עזה.

לא נעסוק כאן בתימרונים פוליטיים, אך כן ניגע בטיעון ענייני שהעלה ח"כ דוד ביטן כדי להסביר מדוע הוא מתנגד כעת לחוק. "שימו לב", הוא אמר בראיון ברדיו 103FM, "לא כל החיילים הקרביים מקבלים מלגה. המלגה הזאת הולכת רק לאוניברסיטאות, לא למכללות". גם כשאחד משני המגישים, בן כספית, ניסה להתווכח איתו, ביטן התעקש: "הצעת החוק אומרת שזה חל רק במקומות שהמדינה משתתפת במימון. זה רק באוניברסיטאות, מחקו את המכללות".

חוק "ממדים ללימודים" הוא למעשה תיקון לחוק קיים שנקרא "חוק קליטת חיילים משוחררים". התיקון שמובילה הקואליציה נועד כאמור להכניס לתוכו סעיפים שיסדירו מימון ללימודים אקדמיים עבור מי ששירתו כלוחמים (וגם ל"חיילים בודדים" ועוד), כך ש-66% משכר הלימוד ישולם על ידי המדינה. למעשה, מאז 2016 כבר קיימת תוכנית כזאת אך עד כה היא מומנה מתרומות ולא מתקציב המדינה.

אז על מה מתבססת טענתו של ביטן? נוסח החוק הסופי אכן כולל תת-סעיף שמוחק את המושג "מכללה" מהסעיף הקיים בחוק לקליטת חיילים משוחררים שמפרט מהו מוסד להשכלה גבוהה. אלא שהתיקון לא יפגע בלומדי המכללות, ונועד להפריד בין מוסדות המעניקים הכשרה מקצועית לבין מוסדות להשכלה גבוהה. בדיון שהתקיים בנושא בוועדת החוץ והביטחון שהכינה את החוק להצבעה, הסבירו היועצים המשפטיים כי התיקון יאפשר לשמור על זכותה של שרת החינוך להכיר במוסדות אלה, שמעניקים הכשרה מקצועית, כמוסדות שניתן לשלם על הלימודים בהם באמצעות הפיקדון הצבאי, אך לא באמצעות החוק החדש.

למעשה, החוק דווקא הורחב כך שהוא יכלול בתוכו גם מוסדות אקדמיים שלא נכללו בו בתחילה (למשל, בתי ספר למשחק), ואין בו שום סעיף שמגביל את המוסדות בהם ניתן ללמוד באמצעות המלגה, כל עוד מדובר במוסד להשכלה גבוהה כפי שהוא מוגדר בחוק המקורי.

גם טענתו של ביטן שלפיה החוק לא חל על מכללות כי הן אינן ממומנות על ידי המדינה אינה רלוונטית כאן. ראשית, מכיוון שרוב המכללות האקדמיות בישראל דווקא מתוקצבות על ידי המדינה (אמנם בשיעור נמוך יותר). אך מעבר לכך, גם לימודים במוסדות להשכלה גבוהה שלא ממומנים על ידי המדינה הם רלוונטיים להצעה הנוכחית. גובה המימון אמנם נגזר מגובה שכר הלימוד האוניברסיטאי (כעשרת אלפים שקל בשנה), אך ניתן יהיה להשתמש בסכום הזה גם במוסדות שבהם שכר הלימוד השנתי גבוה יותר.

ח"כ ביטן מסר לנו בתגובה כי לאחר בירור שערך הוא מבין שהחוק אכן חל על המכללות, אך לדבריו לא מדובר בכולן ("מחקו מכללות בחוק כדי להבדיל בין מכללות שנתמכות על ידי המועצה לכאלה שלא").

בשורה התחתונה: דבריו של ביטן לא נכונים. מחיקת המושג "מכללה" מסעיף מסוים בחוק נועדה להוציא מההסדר מוסדות שעוסקים בהכשרה מקצועית, ולא נוגעת למוסדות שמעניקים תואר אקדמי. חיילים משוחררים שעומדים בתנאי החוק יקבלו בכל שנה 66% משכר הלימוד האוניברסיטאי ויוכלו להשתמש בהם בכל מוסד שמוכר כמוסד להשכלה גבוהה.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: דוד ביטן

מפלגה: הליכוד

תאריך: 19.5.22

ציטוט: "לא כל החיילים הקרביים מקבלים מלגה. המלגה הזאת הולכת רק לאוניברסיטאות, לא למכללות"

ציון: לא נכון

חבר הכנסת דוד ביטן התראיין ב-19.5 לתוכנית של ינון מגל ובן כספית ב-103FM, ונשאל מדוע הליכוד מתנגד לחוק "ממדים ללימודים", שנועד לעגן בחקיקה מימון של שני שלישים משכר הלימוד של לוחמים משוחררים, מתקציב הביטחון.

ביטן אמר: "שימו לב בחוק הזה מה המצב: לא כל החיילים הקרביים מקבלים מלגה. המלגה הזאת הולכת רק לאוניברסיטאות, לא למכללות.

"רוב הלומדים לומדים במכללות ומשלמים 33 אלף שקל [בשנה]. באוניברסיטאות משלמים כולם 12 אלף שקל [בשנה]. יש להם מלגה מובנית בתוך הלימודים. אז מה יהיה עם החיילים הקרביים האחרים?... לא כולם יכולים להתקבל לאוניברסיטה, יש כאלה שלומדים בלית ברירה במכללות. יש מבחני קבלה באוניברסיטאות, לא כל אחד יכול להתקבל… אם היו רוצים באמת לתת לכל החיילים הקרביים - שיתנו. למה אלה כן? אם מדברים כרגע על החיילים הקרביים שצריכים לקבל, אז כולם צריכים לקבל. עושים תכנית, שיעשו אותה כמו שצריך".

כשכספית ניסה להתווכח עם ביטן ותיקן אותו כי מימון התואר יינתן לכלל הסטודנטים, ביטן התעקש: "תסתכל בחוק. מה החוק אומר? הצעת החוק אומרת שזה חל רק במקומות שהמדינה משתתפת במימון. זה רק באוניברסיטאות. מחקו את המכללות, הסתכלתי היום בנוסח. מחקו את המכללות".

בדקנו האם החוק אכן תקף רק סטודנטים באוניברסיטאות.

חוק "ממדים ללימודים" הוא למעשה לא חוק חדש, אלא תיקון ל"חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ"ד-1994".

התיקון שמובילה הקואליציה נועד להכניס לחוק הקיים סעיפים שיעגנו באופן רשמי מימון על חשבון המדינה של תואר אקדמי לחיילים משוחררים, שהיו במשך רוב שירותם הצבאי לוחמים, או הוכרו במהלך השירות כחיילים בודדים או עולים חדשים, או הם ערבים, לרבות דרוזים או צ'רקסים. על

פי החוק המוצע, 66% מהתואר ימומן מתקציב משרד הביטחון, והשאר ישולם על ידי הסטודנט. החוק כאמור מעגן בחקיקה מצב שכבר היה קיים בשנים האחרונות, מאז 2016, אז החלה התוכנית

לפעול דרך משרד הביטחון אך בהבדל אחד משמעותי - מקור הכסף היה תרומות פילנתרופיות, ולא תקציב המדינה.

הוויכוח על החוק, בין הקואליציה לליכוד, נסוב בעיקר סביב שיעור ההשתתפות של המדינה, כשבממשלה מבקשים לשמר את המצב הנוכחי (66% משכר הלימוד), בעוד האופוזיציה דורשים מימון מלא על ידי המדינה ומבטיחים להתנגד לחוק אם לא יקבלו את מבוקשם. אך כאמור, טענותיו של ביטן היו אחרות.

הסעיף הראשון בנוסח החוק הסופי, שמופיע באתר הכנסת כזה שיובא להצבעה ב-23.5 בקריאה שניה ושלישית, אכן כולל תת-סעיף (4) המוחק את מושג "מכללה" מהסעיף הקיים בחוק לקליטת חיילים משוחררים שמפרט מהו מוסד להשכלה גבוהה. אלא שכפי שעולה מהדיונים

בשבועות האחרונים בוועדת חוץ וביטחון, שהכינה את החוק להצבעה, מדובר בתיקון שלא יפגע בלומדי המכללות, אלא נועד להפריד בין מוסדות המעניקים הכשרה מקצועית לבין מוסדות להשכלה גבוהה.

בדיון ב-6.4.22 הסבירו היועצים המשפטיים כי התיקון - הסרה מהחוק של השורה "וכן מכללה או מוסד על-תיכוני אחר ששר החינוך והתרבות הכיר בהם" - יאפשר לשמור על זכותה של שרת החינוך להכיר במוסדות אלה, שמעניקים הכשרה מקצועית, כמוסדות שניתן לשלם על הלימודים בהם באמצעות הפיקדון הצבאי, אך לא באמצעות החוק החדש. בדיונים

הובאו דוגמאות של בתי ספר לצלילה, לדיינות, לרכיבה על סוסים ועוד. כלומר כל אלו לא יכללו בחוק ממדים ללימודים, והמדינה לא תממן 66% מהם, אך מי שירצה ללמוד בהם יוכל לשלם עליהם דרך פיקדון השחרור, כפי שהיה עד היום.

יתרה מכך, החוק החדש תוקן במיוחד והורחב כדי לכלול בתוכו עוד מוסדות אקדמיים שלא היו נכללים בו מלכתחילה, לאחר שסטודנטים מבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי הגיעו לוועדה ודרשו להכניס לתוכו מוסדות ללימודי אומנות.

למעשה, אין שום סעיף בחוק החדש שמגביל את המוסדות בהם ניתן ללמוד באמצעות המלגה, כל עוד מדובר במוסד להשכלה גבוהה כפי שהוא מוגדר בחוק המקורי (חוק קליטת חיילים משוחררים) ובחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

באתר המועצה להשכלה גבוהה מפורטים כלל המוסדות הללו, בהם עשרות האוניברסיטאות והמכללות המוכרות בישראל.

ביטן גם אמר בראיון שבנוסף להסרת המילה "מכללה", החוק מנוסח כך שיחול רק על מוסדות שהמדינה משתתפת במימונם, ולכן שוב תקף רק לאוניברסיטאות.

נתחיל בכך שמכללות רבות בישראל, למעשה רובן, מתוקצבות - אמנם בשיעור נמוך יותר מאוניברסיטאות - על ידי המדינה, כלומר היו יכולות להיכלל בחוק לפי הגדרתו של ביטן. אך זה אפילו לא רלוונטי, מפני שטענתו של ביטן שגויה גם כך. סעיף 4 בחוק החדש אמנם קובע כי גובה שכר הלימוד ייקבע לפי "שכר הלימוד השנתי במוסד להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבו", כלומר לפי שכר לימוד באוניברסיטה ציבורית. אך הסעיף נועד רק לקבוע את גובה המלגה שתוענק, ולא באילו מוסדות היא תתקבל. סטודנטים שילמדו במכללות פרטיות אכן יאלצו לשלם יותר מכיסם, לעומת סטודנטים באוניברסיטה, כי המלגה תכסה שיעור נמוך יותר משכר הלימוד שלהם. אך הם עדיין יקבלו את אותו סכום שיקבלו חבריהם באוניברסיטה.

באתר של משרד הביטחון קיימת רשימה מסודרת המפרטת את המוסדות המוכרים לקבלת המלגה במסגרת התכנית שפעלה עד היום, בהם כאמור כמעט כל האוניברסיטאות והמכללות בארץ. עם זאת, מכיוון שתיקון החוק החדש לא מזכיר את הרשימה ונועד לספק הגדרה כללית יותר, לא הסתמכנו עליה בבדיקה הזו.

לסיכום, התיקון החדש מעגן בחוק תכנית שהייתה קיימת בחמש השנים האחרונות, ומתקצב אותה לראשונה מאוצר המדינה ולא מתרומות. המלגה, שתינתן לחיילים משוחררים שיעמדו בקריטריונים של שירות צבאי המוגדרים בחוק, תוענק לכל סטודנט שילמד במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. לכן דבריו של ביטן לא נכונים.

תגובת ח"כ דוד ביטן: "נכון. בררתי בכנסת. נכון ש[החוק] חל על המכללות אבל לא כולן. מחקו מכללות בחוק כדי להבדיל בין מכללות שנתמכות על ידי המועצה לכאלה שלא."

צרו איתנו קשר *5988