הדרישה של משרד האוצר שעלולה לעלות בחיי אדם

בקרוב ננשום אוויר מזוהם יותר? משרד האוצר דורש לבטל את החובות החלות על יצרני חשמל במסגרת חוק אוויר נקי, החוק שמצמצם את פליטות מזהמי האוויר המקומיים הגורמים לתחלואה ולכ-2400 מקרי מוות בטרם עת בשנה. בטיוטת חוק ההסדרים כפי שפורסמה אתמול (ג'), נכתב בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, כי מנהל מערכת החשמל ושרת האנרגיה יוכלו להתיר לבעל רישיון יצור חשמל לפעול שלא בהתאם לחוק אוויר נקי ולחרוג מההיתר שניתן לו, ובכך להעניק לו היתר לזהם מעבר לתקן.

● ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר

בפועל, מדובר בביטול דה פאקטו של חוק אוויר נקי - החוק הסביבתי החשוב ביותר שנחקק בישראל, המגביל את יכולתם של מפעלים לפלוט מזהמים מסכני חיים. הרקע לדברים הוא סירוב המשרד להגנת הסביבה לאחרונה לבקשת חברת החשמל להארכת מועד סגירת היחידות הפחמיות 1-4 באורות רבין ב-11-20 חודשים, כאשר המועד המקורי נקבע ליוני 2022.

בחברת החשמל ביקשו מהמשרד להגנת הסביבה לאחרונה להאריך את היתר הפליטה שניתן לחברה לשם ייצור חשמל מפחם, בשל אי יכולתם לעמוד במועד הסבת היחידות פחמיות, וההכרח לרכוש פחם עתיר גופרית ומזהם משמעותית מהרגיל, בשל מגבלות שהטילה רוסיה על יצוא חומרי גלם.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי המהלך עלול להוביל ל"מדרון חלקלק" 

תחנת הכוח אורות רבין היא מזהמת האוויר הגדולה בישראל. יחידות 1-4 מוסקות בפחם, ואינן כוללות מתקנים מתאימים לצמצום פליטות המזהמים המסוכנים לאוויר. מזהמי האוויר הנפלטים מתחנות הכוח הם בעיקר תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, פחמן חד חמצני, פחמימנים כולל חומרים פוליארומטיים ודיוקסינים/פורנים, חלקיקים, לרבות חלקיקי מתכות ועוד. ההשפעות הבריאותיות העלולות להיגרם מחשיפה למזהמי אוויר אלו הן משמעותיות ומסוכנות, ממחלות ריאה, סרטן, אסתמה ומוות בטרם עת.

הנזק בעלויות חיצוניות בריאותיות-סביבתיות כתוצאה מפליטות המזהמים מיחידות אלה מוערך בלא פחות מ-2.7 מיליארד שקל בשנה, לרבות פליטות גזי חממה. עלות כל יום שבו יחידות 1-4 לא נסגרות, מסתכמת ביותר מ-8 מיליון שקל לארבע היחידות. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי "נתונים אלה מעידים על הבהילות בסגירת היחידות, כפי שהתחייבו כלל הגורמים, ועל הנזק האקוטי לבריאות הציבור".

מטבע הדברים, במשרד האוצר לא תיאמו את המהלך עם המשרד להגנת הסביבה, בו גילו אנשי המקצוע את הדברים מהטיוטה שפורסמה. במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי המשמעות המעשית של דרישת האוצר בחוק ההסדרים היא מתן פטור לחברת החשמל ולכלל יצרני החשמל הפרטיים מהוראות חוק אוויר נקי, תוך התעלמות מהנזקים הבריאותיים והסביבתיים. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הודיעה שלא תסכים למעקף החוק ולא תאפשר לו להתקדם במסגרת חוק ההסדרים.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי חיסולו של חוק אוויר נקי במשק החשמל, עלול להוביל אף ל"מדרון חלקלק" של בקשות דומות גם בסקטור הפרטי, כך שבחברת החשמל שלא פעלה בנחישות כדי לעמוד במועדים שנקבעו לסגירת היחידות הפחמיות - יקבלו למעשה פרס, ויובילו את החברות המזהמות ביותר במשק - בז"ן, קצא"א ואחרות - לדרוש גם הן פטור מהחוק, בחסות הרגולטורים הכלכליים. בהקשר זה, ראוי לציין כי אותם רגולטורים נוטים להתגייס באופן תגיר לצד החברות המזהמות, תוך מאבק באינטרס הסביבתי והבריאותי בתוך הממשלה.

במשרד האוצר אף התנגדו בעשור הקודם לחקיקת חוק אוויר נקי, והתייצבו בכך לצד הגופים המזהמים במשק. בשנה שעברה, הצליחו במשרד האוצר אף לצמצם את סמכויות המשרד להגנת הסביבה במסגרת הרפורמה ברישוי עסקים שעברה בחוק ההסדרים.

באיגוד ערים שרון כרמל מציינים כי לפי בדיקה של פרופ' איתמר גרוטו, היחידות בחדרה שהפסקת פעילותן מתמהמהת, גורמות לתמותה עודפת של כ-50 בני אדם בשנה. לפי אסיף איזק, יו"ר האיגוד, "תושבי המרחב ישלמו מחיר בריאותי וסביבתי כבד על המהלך שדורשים באוצר. בעוד שבוע מהיום, יחידות 1-4, הגורמות לזיהום אוויר כבר באזור, היו צריכות לעבור לשימור. אנחנו דורשים ממשלת ישראל לקבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה ולא לפגוע בחוק אוויר נקי. הציבור לא יקבל החלטה כזו שכל כולה נוגדת את השמירה על בריאותו ואיכות חייו".