מכון ויצמן: שינויי האקלים מתרחשים מהר מהתחזיות, מודלים אקלימיים לא דייקו

מחקר חדש של מכון ויצמן ואוניברסיטאות פרינסטון ו- MIT גילה שמודלים אקלימיים הבודקים את השתנות הסופות בחצי הכדור הדרומי פספסו • תחזיות שניתנו לסוף המאה, כבר התממשו בשנים האחרונות • ד"ר רעי צ'מקה, עורך המחקר: "מקבלי החלטות צריכים להתאים את המדיניות לשינויים המהירים בהקדם"

''מקבלי החלטות צריכים להתאים את המדיניות לשינויים המהירים בהקדם'' / צילום: Shutterstock, Bernhard Staehli
''מקבלי החלטות צריכים להתאים את המדיניות לשינויים המהירים בהקדם'' / צילום: Shutterstock, Bernhard Staehli

השפעות משבר האקלים נותנות אותותיהן מהר ממה שהעריכו בעבר החוקרים: התעצמות סופות החורף בחצי הכדור הדרומי, כבר הגיעה לרמות שהתחזיות האקלימיות צפו שייתרחשו רק בשנת 2080. כך, לפי מחקר חדש של מכון ויצמן ואוניברסיטאות פרינסטון ו-MIT, המתפרסם היום בכתב העת המדעי Nature Climate Change. הממצאים המדאיגים של החוקרים מעידים על כך שמודלים אקלימיים הנוגעים לעוצמת הסופות, אינם רגישים דיים, וזקוקים לכיול. משמעות הדבר היא שמקבלי החלטות שנדרשים לייצר מדיניות להתמודדות עם משבר האקלים, הסתמכו על תמונת מצב חסרה.

עד כה חזו מודלי האקלים שהפעילות האנושית אשר מגבירה את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספרה תביא להתחזקות משמעותית של סופות החורף רק בהמשך המאה הנוכחית. במחקר הנוכחי, השוו המדענים בין הנתונים שעלו מהרצת המודלים של דינמיקת האקלים ובין ממצאי תצפיות בפועל וגילו שהתחזקות הסופות כבר הגיעה לרמה שהייתה צפויה להתרחש בסוף המאה ה-21. לאור ממצאי המחקר, יאלצו כעת סוכנויות דוגמת NOAA ונאס"א לתקן חלק מהמודלים האקלימיים על בסיסם הן מייצרות תחזיות, ומקבלי החלטות ליישר קו עם השינויים שמתקדמים מהר מהצפוי, ודורשים היערכות משמעותית בכלל מערכות החיים.

"המחקר שלנו מדליק נורה אדומה. זה מדאיג שהמודלים לא מצליחים לתפוס את השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות בפועל", אומר ד"ר רעי צ'מקה, מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע, מעורכי המחקר. "לרוב, המודלים האקלימיים עושים עבודה מדהימה. אבל מצאנו נקודה אחת שבה יש כשל, וצריך לתקן את זה. מודלים אקלימיים משמשים דוחות מדעיים, עליהם מבססים מקבלי החלטות מדיניות. המחקר מעיד על כך שגוברת הדחיפות לפעול באופן מהיר ונחוש יותר כדי למתן את נזקי האקלים בחצי הכדור הדרומי, ולהתאים את המדיניות בפועל לשינויים האקלימיים המהירים".

סופות חורף הן אמנם אירוע מזג אוויר שנמשך ימים בודדים, אך הן יוצרות זרמי חום ולחות באטמוספרה ובכך משפיעות על אזורי האקלים השונים ברחבי כדור הארץ. לדוגמה, הסופות אחראיות על רוב 'הסעת' החום מהאזור הטרופי אל הקוטב, כך שללא השפעתן, הטמפרטורה הממוצעת בקטבים הייתה נמוכה בכ-30 מעלות. להתחזקות המפתיעה שמצאו צ'מקה ועמיתיו בסופות שהתרחשו בשנים האחרונות, עלולות להיות השלכות לא מבוטלות על המערכות האקלימיות.

לפי צ'מקה, אי הדיוק במודלים מוביל לכך שלא ניתן לדעת עד כמה יתחזקו הסופות בחצי הכדור הדרומי עד סוף המאה, ומה תהיה ההשפעה של אותו תהליך על המערכות האקלימיות והאקולוגיות. "מעבר להשפעה היומיומית שאנחנו מרגישים כשמגיעות סופות, יש להן גם השפעה אקלימית. על פני עשרות שנים, הסופות קובעות את אזורי האקלים בכדור הארץ. הן מסיעות חום ולחות מאזור לאזור. אנחנו רואים שתהיה יותר הסעה של חום ולחות מאזורים טרופיים לאזורים גבוהים. זה אומר שנראה יותר חימום גבוה של אזורים מסוימים. דרום אפריקה, דרום אמריקה, דרום אוסטרליה יושפעו מכך בצורה הכי משמעותית".

"החשש שלנו הוא שאם פעילות בני האדם אכן גורמת לתהליך המואץ הזה, השינוי בעתיד יהיה יותר חמור ממה שחשבנו"

מהי השפעת בני האדם על התהליך והאם היא יכולה לבשר את הבאות? לפי הקונצנזוס המדעי, בני האדם הובילו להתחממות מואצת של כדור הארץ מאז התקופה הטרום תעשייתית, בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים, הגורמים להצטברות של גזי חממה באטמוספירה. צ'מקה, החוקר במעבדתו במכון ויצמן את הפיסיקה השולטת בשינויי אקלים, ושותפיו למחקר זה, ביקשו לוודא שההתחזקות של סופות החורף נובעת מאילוצים חיצוניים למערכת (כדוגמת פעילות בני-האדם) - וכי לא מדובר בשינויים שנוצרים בצורה פנימית במערכת האקלים.

החוקרים גילו כי כבר לפני שני עשורים, התחזקות הסופות חרגה מהטווח המקסימלי של ה"רעש" במערכת שעשוי להיגרם ממקורות פנימיים, אך בשלב זה לא יכולים לקבוע באופן ודאי שהתהליך המדובר קשור באופן מוחלט לפעילות האנושית. "המחקר מראה כי לא רק שהתחזיות האקלימיות להמשך המאה הנוכחית צפויות להיות חמורות מכפי שהערכנו, אלא ייתכן גם שלפעילות האנושית יש השפעה גדולה יותר על האקלים בחצי הכדור הדרומי ממה שהיה ידוע עד כה", אומר צ'מקה. "החשש שלנו הוא שאם פעילות בני האדם אכן גורמת לתהליך המואץ הזה, השינוי בעתיד יהיה יותר חמור ממה שחשבנו".

תוצאות המחקר של צ'מקה ועמיתיו, צפויות לעזור לחוקרי האקלים בעולם לתקן את הסטייה במודלים, ולייצר תחזית מדויקת יותר לעתיד. יתר על כן, הן עשויות לעזור למדעני האקלים להעריך עד כמה החמיר מצבנו בעקבות התגלית שסופות החורף התחזקו כל-כך בעשרות השנים האחרונות - מגמה שעשויה להחריף כל זמן שהעולם אינו מוצא פתרונות למשבר האקלים.