חברות הפינטק יקבלו בקרוב מידע על העו"ש והאשראי שלנו: מה כדאי לדעת על "הבנקאות הפתוחה"?

בעוד כחודש וחצי, אם לא יהיו דחיות, אמור להתחיל לפעול בנק חדש בישראל, לראשונה זה יותר מארבעה עשורים - הבנק הדיגיטלי ONE ZERO. ברקע מתחמם על הקווים בנק דיגיטלי נוסף. בבנקים המסורתיים מנסים לשדר שאינם מתרגשים, אך כבר זמן רב הם פועלים לשיפור היכולות הטכנולוגיות שלהם, ולא פחות חשוב - מייצרים עוד ועוד שיתופי פעולה עם חברות פינטק (המתמחות בטכנולוגיה בענפי הפיננסים), כדי להגיע לעולם המתקדם טכנולוגית כשידם על העליונה.

אותן עשרות, אם לא מאות, חברות פינטק שפועלות בישראל ובעולם הן הזדמנות עבור הבנקים לשפר את היכולות ואת השירות, אך הן יכולות גם לנגוס בשליטה הבלתי מעורערת של הבנקים במערכת הפיננסית בישראל. באמצע חודש יוני, החברות האלה יוכלו לקבל סוף סוף גישה לנתונים הפיננסיים של לקוחות שיחפצו ליהנות משירותיהן, נתונים שעד היום היו נחלתם הבלעדית של הבנקים.

זה יקרה כחלק מרפורמת "העולם הפיננסי הפתוח", הרחבה של רפורמת הבנקאות הפתוחה שיזמו במשרד האוצר גם לתחומים פיננסיים נוספים.

  

הרפורמה תאפשר להעביר מידע מאובטח באמצעות טכנולוגיית API, ולבטל את האפשרות של מתן הרשאות לחשבונות בנק לחברות שלא ניתן לדעת מה יעשו איתן, ובכך לאפשר לציבור קבלת שירותים באופן בטוח. מי שעומדת מאחורי מתן הרישיון הזה היא רשות ני"ע, שם מבהירים כי ללא רישיון מתאים לא יוכלו הפינטקים, החדשים והוותיקים, לפעול בישראל.

טכנולוגיית API מאפשרת לחברות לשתף ביניהן מידע יחד עם צד שלישי, במקרה זה - פינטקים או בתי השקעות.

מי שמובילות מטעם רשות ניירות ערך את מהפכת העולם הפיננסי הפתוח הן ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות, וסגניתה אורלי קורן, המנהלת גם את מערך שירותי המידע הפיננסי ושירותי תשלום. לצד ראש הרשות, ענת גואטה, שאחראית על הרפורמה יחד עם בנק ישראל ורגולטורים נוספים, הן בהחלט מכוונות גבוה.

"מבחינה צרכנית ישראל בהחלט מוקד עניין"

"אנחנו יודעים מאירופה שהיו הרבה חבלי לידה בתהלך, הוא לא קורה בן רגע, כי צריך ללמוד למשל את הטכנולוגיה ואת הסביבה", אומרת קורן. ופולק מוסיפה כי "חוק שירות מידע פיננסי ושירותי תשלום נכתב כך שיהיה מרחיב, ויאפשר לחברה שעומדת בכל הסטנדרטים האירופיים שמקבילים לחוק שלנו לקבל רישיון ישראלי, תוך הכרה ברגולציה שהגופים עומדים בה בחו"ל.

 ענבל פולק ואורלי קורן / צילום: איל יצהר

"ישראל היא אומנם משק קטן, אבל מבחינה צרכנית אנחנו בהחלט מהווים מוקד עניין, ולכן אין סיבה שחברות שפועלות היום באירופה לא ימצאו לנכון לפעול גם בישראל. אנו בהחלט מכוונים גם ל'ביג טקים' כמו גוגל ואפל, שעובדים לא רק על אפליקציות שמתרכזות ב-Last mile (אפליקציות שמשתמשות בתשתית של גורמים אחרים, ר' ו'), ושואפים לכך כרגולטור", מציינת פולק.

קורן מוסיפה כי "החוק שלנו נשען על הדירקטיבה באירופה ולא המצאנו אותו מאלף. גם הטכנולוגיה בנויה בדומה למה שמקובל באירופה, ולכן יהיה קל מאוד לשחקנים שמכירים את הסטנדרט האירופי להתחיל לעבוד כאן, כי הם לא יצטרכו ללמוד תורה שנבנתה בישראל".

עם זאת, לדברי בכירות רשות ני"ע, החוק לא מוציא את המערכת הבנקאית מהמשוואה. "אנחנו לא מדירים את הבנקים ולא באנו להחליף אותם", מדגישה פולק. "הם הבסיס וההתחלה כי שם כולנו שמים את הכסף שלנו. יש פינטקים שהמודל העסקי שלהם הוא עסק לעסק (B2B), והם ימכרו את השירותים שלהם למערכת הבנקאית וישפרו אותה. אנחנו מצפים לראות גם חברות שיפנו ישירות ללקוח (B2C), והבנקים לא יוכלו להתחרות בהן".

כל הגופים שנתנו שירותי מידע יצטרכו רישיון

הוראות החוק המאפשרות הגשת בקשה לרישיון פורסמו בחודש מרץ, ועד כה עשר חברות החלו בהליך רישוי, כשאחת מהן מתחילה לפעול בסביבת הטסט שבנו הבנקים. שם, הן עוד לא מקבלות גישה למידע על אודות הלקוחות, אך יכולות לאחר קבלת תעודה דיגיטלית להתנסות בממשקי ה-API ולהכיר את הסטנדרט הטכנולוגי לפני שייכנסו לסביבת הייצור האמיתית, כמובן רק לאחר שיקבלו רישיון מרשות ני"ע.

החוק עצמו נכנס לתוקף באמצע יוני, ועד אז כל הגופים שנתנו שירותי מידע פיננסי ללקוחות לפני פרסום החוק, קרי לפני נובמבר האחרון, נדרשים להגיש בקשת רישיון כדי להמשיך לפעול, אחרת הם עלולים לעבור על החוק ולא יוכלו להציע לציבור שירות.

ברשות ני"ע מודעים לכך שהתהליך יהיה ארוך, וייקחו לפחות שנתיים עד שנראה בישראל ענף פעיל. זאת על פי הניסיון הבריטי, שהראה פרק זמן של שנתיים עד להתייצבות המערכת, שלאחריהן נרשם גידול משמעותי במספר החברות שנכנסו לאקו סיסטם, וגידול גם במשתמשים מקרב הציבור.

כשמדברים על המשתמשים שצפויים ליהנות מהרפורמה, נשאלת השאלה האם התלות של הצלחת הרפורמה בשימוש בטכנולוגיה לא תגדיל את האי-שוויון באוכלוסייה. פולק וקורן חושבות שזה הפוך. "התועלת הגדולה תהיה דווקא למי שחושש מניהול פיננסי, כי אפליקציות כאלה מנגישות בצורה פשוטה, בווטסאפ או בהודעה, כל חריגה בהוצאות", אומרת קורן. "הן מנגישות שירותים פיננסיים מותאמים ללקוח, עוזרות לשקף את התקציב ומאפשרות לחסוך כסף, לכולם ולא רק לאדם הממוצע".

פולק מוסיפה כי מחקרים מראים שהפער בין העשירים ביותר לעניים ביותר הולך וגדל, ובקרן המטבע הבינלאומית מצביעים דווקא על דיגיטציה של השירותים הפיננסיים ככלי להקטנת הפערים החברתיים. "אם התשלומים שלי יהיו מותאמים להכנסות שלי, לא אהיה בחובות, ואם אצליח לא להיות בחובות יהיה לי חיסכון, ואז תהיה לי הנגשה למוצר השקעה שמתאים לצרכים האישים שלי, כך שאוכל לייצר עוד מקור הכנסה", מסבירה פולק. "לכן החוק הזה יותר מכל חוק אחר פונה לאוכלוסיות מוחלשות, ומאפשר ניהול פיננסי טכנולוגי, המונגש על ידי חברות שהן לא בנקים. אם הבנקים היו רוצים, הם כבר היו שם", היא מציינת.

"תשובה לשאלה מי הבעלים של המידע"

מעבר לתועלות הצרכניות, החוק קובע כי מדובר במידע פיננסי השייך ללקוחות ולא לבנקים. "זה הדבר המרכזי בחוק - הוא צרכני אבל לא מתאר רק כיצד המידע יעבור בין הגופים, אלא בעיקר עונה באופן סופי לשאלה מי הבעלים של המידע", אומרת פולק. "לכולנו יש אורח חיים פרטי הבא לידי ביטוי בהוצאות, הכנסות, רכישות, מועדי כניסה ויציאה של כספים, ירושות, אירועים משפחתיים ועוד, המאפשרים ללמוד הכול על אודותינו. עד היום המידע הזה היה שייך לבנק או לחברת הביטוח או כרטיסי האשראי, אך החוק קובע כי הוא של הצרכן, ורק לו יש הזכות להחליט את מי הוא משתף, מה מרחב השיתוף, ועד מתי.

"אני כצרכנית יכולה לתת לגוף הפיננסי אפשרות גישה לשנה, לבחון אותו, ואז לעבור לחברה אחרת. זה לא רק מידע מצומצם כמו ברפורמה בסלולר, אלא קניין רוחני על הדאטה הפיננסי שלנו, וזה באמת משנה את הליבה שעליה נשען הסקטור", היא משוכנעת.

תעודת זהות | ענבל פולק

אישי: נשואה + 3 ילדים
תפקיד: מנהלת מחלקת השקעות ברשות ני"ע
תפקידים קודמים: Co-Founder מועדון ניאומי לנשים משקיעות, מנהלת השקעות ואנליסטית קרנות ב UBS ישראל, מנהלת תחום דירוג קרנות S&P מעלות
השכלה: תואר שני במנהל עסקים, התמחות במימון ואסטרטגיה ויזמות
עוד משהו: שוחה פעמיים בשבוע כבר 25 שנה

תעודת זהות | אורלי קורן

אישי: נשואה + 3 ילדים
תפקיד: סגנית מנהלת מחלקת השקעות ברשות ני"ע
תפקידים קודמים: סגנית מנהל המחלקה לפיקוח על הבורסה ומסלקות הבורסה ויו"ר הוועדה לקידום שווקים דיגיטליים ברשות ני"ע
השכלה: רו"ח ותואר שני משפטים
עוד משהו: חובבת ספורט, בעיקר ריצות ארוכות

המבחן האמיתי של הבנקאות הפתוחה יוצא לדרך

רפורמת הבנקאות הפתוחה, או כפי שהוא מוגדרת באופן רשמי "חוק שירותי מידע פיננסי", נועדה לאפשר לגופים פיננסיים ולפינטקים להתחרות ביניהם עלינו, הצרכנים, ולאפשר לכולנו לקבל הצעות ערך רבות יותר, להשוות ביניהן, לצמצם בעלויות ואף להגדיל את החסכונות.

הרפורמה יצאה לדרך למעשה באפריל 2021, כשהבנקים היו אמורים להתחיל לשתף מידע על אודות פעילות העו"ש של לקוחות שבחרו לאפשר זאת. בנק ישראל הציב לוחות זמנים מוגדרים להמשך שיתוף של מידע פיננסי רחב יותר, וכן מועדים להכנסת גופים פיננסיים שאינם בנקים למערכת. במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2021-22 נקבעה דחייה של מספר חודשים בכל אחד מהשלבים הבאים, ובאמצע חודש יוני יגיע רגע האמת המשמעותי הראשון של הרפורמה.

החל ממועד זה יחויבו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לחלוק את המידע על חשבונות העו"ש וכרטיסי החיוב של כולנו, כמובן אם נתנו את הסכמתנו המפורשת לכך, עם כל גוף פיננסי או פינטק שקיבל רישיון מטעם רשות ני"ע להיכלל ברפורמה.

ארבעה חודשים לאחר מכן, בסוף אוקטובר, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יחלו לשתף גם את הנתונים על אשראי וחסכונות של הציבור, ובהמשך יימסר מידע גם על פעילות הציבור בני"ע וכן נתונים על אודות המידע של חברות ותאגידים אשר יחפצו בכך.

עוד הקלה לפינטקים: העברה בנקאית בקלות ובזול

מלבד שירותי מידע פיננסי, שירות נוסף שנכנס לתוקף ופותח לחברות פינטק אפיק פעילות נוסף הוא "ייזום תשלומים", יוזמה של רשות ני"ע כהרחבה לחוק, שצפויה להיות מאושרת בשבועות הקרובים. ייזום תשלומים מאפשר ללקוח אשר מגיע לחנות או מזמין באינטרנט לשלם באופן אחר מלבד כרטיס אשראי או העברה בנקאית. כך, בתהליך הרכישה, עם ההגעה לשלב התשלום - בבחירת אמצעי תשלום עולות מספר אפשרויות: אפליקציית פייפאל, כרטיס אשראי או השירות החדש של חברת הפינטק.

עם הלחיצה על שם חברת הפינטק, הלקוח יקבל מסך הזדהות מול הבנק, ולאחר מכן הוראת תשלום קצרה הכוללת רק את פרטי ספק הסחורה ועלות המוצר, בשונה מהעברה בנקאית שבה צריך למלא פרטים רבים. זאת מאחר שלחברת הפינטק יש את פרטי החיוב של הלקוח ואת פרטי החשבון של הספק.

הפינטק לא מבצע סליקה או את ההעברה הבנקאית עצמה, אך מאפשר לבית העסק לדלג על המתווך - כרטיס האשראי - ובכך על העלויות של הסליקה. זאת כאשר ההתקשרות מול הפינטקים צפוה להיות זולה יותר, שכן מדובר בגופים רזים יותר מאשר גופי כרטיסי אשראי.