הטכנולוגיה ניצחה את הקורונה: כעת יש לגייס אותה לטובת האקלים

מנהלי חברות יודעים שנכון להירתם למאבק בשינוי האקלים • עלינו להשתמש בבינה מלאכותית, מחשוב ענן ומחשוב קוונטי במאבק

סופת ציקלון בפיליפינים. האם הטכנולוגיה תצליח לשפר את המצב / צילום: Associated Press
סופת ציקלון בפיליפינים. האם הטכנולוגיה תצליח לשפר את המצב / צילום: Associated Press

הכותב הוא מנכ"ל IBM ישראל

אם היה אפשר להתעלם לרגע מהקורונה, את 2020 היינו זוכרים בתור השנה שבה היו יותר אסונות מזג אוויר ואקלים בעולם מאי פעם. לפי ההערכות 70% מהם היו כתוצאה של שינויי אקלים שמקורם בפעילות אנושית. בין השנים 2011 ל-2020, גרמו אירועי מזג אוויר ברחבי העולם לנזק מוערך מצטבר של כ-2.5 טריליון דולר - 50% יותר מהעלויות בעשור שלפני כן. מעבר לאובדן טרגי בחיי אדם, מדובר באירועים שפגעו בנכסים ומשאבים, השמידו מלאים, קטעו שרשראות אספקה, גרמו לכשל בשירותים ותשתיות ומנעו מעובדים להגיע לעבודתם.

גם העתיד נראה קודר: דו"ח הסיכונים העולמי של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2021 מצא ששלושת הסיכונים העסקיים ה"סבירים ביותר" בעשור הקרוב כולם קשורים לאקלים: מזג אוויר קיצוני, כישלון של הפעילות לבלימת שינוי האקלים ונזקים סביבתיים שגורמים בני האדם. המגמות הללו האיצו תהליכי רגולציה סביבתית עולמית והגבירו את הלחץ מצד שוק ההון על חברות מזהמות או כאלה המתעלמות מסוגיות סביבתיות, והן מסומנות כיום כמצורעות.

אבל ישנם סימנים לפיהם "האסימון ירד": סקר שערכה לאחרונה IBM בקרב 3,000 מנהלים בעשרות מדינות ומגזרי תעשייה בעולם מצא כי כמחציתם (51%) מציבים את הקיימות גבוה בסדר העדיפויות שלהם, וכ-70% אמרו שהם מעורבים באופן אישי בגיבוש האסטרטגיה של ארגונם בנושא. אבל 51% גם הודו כי מדובר גם באחד האתגרים הניהוליים הקשים ביותר עבורם - בשיעור דומה לאתגרי רגולציה ואף יותר מאיומי סייבר או אתגרי אספקה. 61% אחוז נרתעים מהחזר לא ברור על השקעות סביבתיות ו-45% אומרים שמחסור במידע אמין ותובנות הניתנות ליישום מגבילים את יכולתם לנקוט בפעולות בנושא.

אפשר לחולל שינוי

נראה כי האמונה בתהליך קיימת: 80% מהנשאלים בסקר מאמינים שאסטרטגיית הקיימות שהם מגבשים תניב שיפור בתוצאות העסקיות בחמש השנים הקרובות ו-45% סבורים שהיא אף תאיץ את הצמיחה בארגון. אך היישום איטי: 95% מהנשאלים אמרו שהם לכל הפחות בראשית גיבוש תוכנית פעולה בנושא ורק 23% אמרו שהחלו ליישם את אסטרטגיית הקיימות שלהם בארגון.

על רקע המלחמה באירופה, באינפלציה הגואה, המשבר העולמי בשוק מניות הטכנולגיה, המחסור העולמי בהון אנושי מוכשר והסגרים בסין שיוצרים קשיים בשרשראות האספקה - היה קל לוותר על התמודדות עם משבר נוסף. ועדיין, לפי הסקר, לפחות מחצית מהמנהלים ממשיכים להאמין שניתן לחולל שינוי ומציבים גם את אתגרי שינוי האקלים ומציבים את הנושא גבוה בתיעדוף שלהם. ולא רק המנהלים מודאגים: 72% מהם הודו שהלחץ בנושא מגיע מצד מועצות המנהלים שלהם ו-57% אמרו שהם חווים לחץ מצד המשקיעים שלהם, כמו גם מצד שותפים עסקיים, רגולטורים וממשלות.

גם הצרכנים משחקים תפקיד בשינוי התודעתי: לפי סקר אחר שערכה IBM לאחרונה, 80% מהצרכנים ציינו שנושא הקיימות חשוב להם, ו-60% מוכנים לשנות הרגלי קנייה כדי לשמור על הסביבה. מגמות בתעשייה שבעבר כונו "ירוקות", כמו הפחתת פליטות או צמצום פלסטיק ודלק פוסילי, נתפסות היום פשוט כהחלטות עסקיות טובות ומוצדקות, ונדמה שהמסקנה ברורה: התייחסות לסיכוני האקלים הפכה להיות "הנורמלי החדש" בעולם העסקי והתעלמות מהם - לסיכון עסקי. ובעצם נדמה שזה היה ידוע זה מכבר: אסונות מזג אוויר וההשלכות ההרסניות של שינוי האקלים לא טובים לעסקים. האם ניתן לפתור את המבוי הסתום?

ידוע הרי שהמשימה עצומה בהיקפה: היא דורשת ניתוח של רבבות פרמטרים אקלימיים מההווה ומהעבר, נתונים גיאוגרפיים גלובליים ואזוריים, מסקנות של אלפי מחקרים ומאות מודלים מורכבים - המון נתונים מבוזרים שיוצרים מורכבות רבה שבני האדם לא מצליחים לחלץ ממנה תבניות, מגמות או תובנות ישימות.

לרתום את הכלים החזקים 

על האנושות לרתום כעת את הכלים החזקים ביותר שברשותה כדי למנוע את האסון ואני סבור שהמפתח לפריצת הדרך טמון בסינרגיה בין הטכנולוגיה למחקר המדעי. בחזית הטכנולוגית עומדים לרשותנו בינה מלאכותית לניתוח מודלים מורכבים, מחשוב מואץ שיקצר את הדרך לעיבוד נתוני-עתק (big data), מחשוב ענן שיאפשר שיתוף פעולה ללא גבולות ומגבלות ומחשוב קוונטי - שפורץ את מגבלות המחשוב הקיים ביכולת עיבוד וחיזוי. שילובם של אלה עם המוחות של האקדמיה יאפשר גילוי מואץ (Accelerated Discovery) של פריצות דרך מדעיים-טכנולוגיים ישימים: פתרונות אנרגיה חלופית, חומרים חדשניים (מתכלים או אוגרי CO2 למשל), תרופות וחיסונים מותאמים אישית למגיפות הבאות, כלי דיאגנוסטיקה מתקדמת, סימולציות, כלי חיזוי, ניהול סיכונים ותכנון. כל אחד מהכלים הללו לבדו הוא יעיל וחיוני למחקר המדעי, אך הסינרגיה ביניהם תעצים מדענים, חוקרים ומפתחים, תאיץ יצירתיות ותגדיל את מרחבי הגילוי המדעי כדי שנוכל לפתור בעיות מורכבות.

הגיעה השעה שהעולם יתמודד עם משבר האקלים באותה דחיפות, נחישות ושיתוף פעולה שהופגנו במאבק בקורונה. כמו שחוקרים באקדמיה, חברות טכנולוגיה וחברות תרופות איגמו משאבים כדי לפתח חיסונים ותרופות למגיפה שאיימה לשתק את העולם. רק שילוב כוחות בין מדענים, חברות טכנולוגיה וממשלות, ורתימת כלי בינה מלאכותית ומחשוב מתקדמים, יכולים להאיץ את תהליכי המחקר המדעי וגיבוש התובנות, ולהעמיד תשתית מחקרית יציבה שייתכן ותצליח לתת תקווה לנאבקים בהשפעות שינוי האקלים - ולדורות הבאים.