לידיעת הרוב הדומם: כך נראית איגרת ההישגים של ממשלת בנט במבחן העובדות

לאחר כשנה של כהונה, ועל רקע הקשיים הגוברים בשדה הפוליטי, הפיץ ראש הממשלה מסמך שמסכם את פועלה של ממשלתו • מהם ההישגים שבהם היא יכולה להתגאות בשדה הכלכלי ומה שכחו להזכיר בהקשר זה באיגרת, איך השתנה המאזן המדיני־ביטחוני שלנו במהלך התקופה, ומה הושג בחברה הערבית? • צוות המשרוקית של גלובס בדק ומצא

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ
ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

זאת הקורונה(1): הצמיחה מרשימה אבל מי אחראי לה?

 
  

כן, ב-2021 הכלכלה הישראלית צמחה ב-8.2%. אבל האם ההישג הזה רשום רק על שמה הממשלה הנוכחית? בואו ניזכר בתאריכים. בנט נכנס לתפקידו כראש הממשלה ביוני 2021, כלומר כמעט עם תום החציון הראשון של השנה. אלא שכבר בחציון זה הייתה מגמה חיובית ונרשמה בו צמיחה של 5.8% ביחס לחציון הקודם. בהמשך, בחציון השני, מגמת הצמיחה התחזקה עוד יותר, והגיעה ל-11.3%. אז אפשר לומר ששתי הממשלות יכולות לחלוק בקרדיט, אבל האמת היא שלא צריך להפליג בפרשנות כדי לקבוע שהשיפור המרשים קשור יותר מכל לדעיכת הקורונה. הנה, כך כתבו בבנק ישראל על הצמיחה בחציון הראשון של השנה, והנתונים הטובים שנרשמו בו: "...לאחר היציאה מהסגר השלישי התאושש המשק הישראלי בקצב מהיר. זאת על רקע יעילות החיסונים, שהביאה לירידה חדה של שיעורי התחלואה ואפשרה הקלה נרחבת של המגבלות על הפעילות".

ומה לגבי האבטלה? ראשית, גם כאן המגמה החיובית החלה עוד בשלהי הממשלה הקודמת. שנית, אם נבדוק רק את ההגדרה ה"רגילה" של האבטלה, שהייתה נהוגה בימים שלפני הקורונה, הרי שהירידה היא "רק" של 80 אלף מובטלים, ולא של מאות אלפים.

זאת הקורונה (2): מגמת השיפור החלה בממשלה הקודמת

 
  

ראשית, המספרים רק כמעט נכונים. ביוני 2021 הגירעון עמד בסופו של דבר "רק" על 9.9% (באומדן הראשוני לחודש הנתון אכן היה 10.1%). אבל מה לגבי המהות? כאן אנחנו חוזרים לאותו סיפור של הצמיחה: מגמת הצמצום בגירעון החלה עוד במרץ 2021, בשלהי הממשלה קודמת, ואם ננסה לשים את האצבע על הסיבה המהותית נמצא את עצמנו שוב עוסקים בקורונה. כך, למשל, נכתב על הגירעון באפריל האחרון, בדוח של אגף החשב הכלכלי באוצר (הסוגריים הם שלנו): "גם החודש הירידה בגירעון... מובלת בעיקר מירידה בהיקף בהוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי (מימי הקורונה), זאת לצד גידול משמעותי ומתמשך בצד ההכנסות". גם במבט השוואתי לעולם, ניתן לראות כי מגמת צמצום הגירעון בישראל דומה למה שהתרחש באותן תקופות ברבות מהמדינות המפותחות.

לא מדויק: יקר כאן, אבל המגמה ביחס לעולם מעורבת

 
  

כאן יש קצת הפוך על הפוך. כשבנט מתייחס לקשיים שעוד נותרו הוא מציין את נקודת הפתיחה הבעייתית שלו. אבל האם בנט קיבל לידיו כלכלה שבה המחירים הם מהגבוהים בעולם? אם ניקח למשל את מדד המחירים לצרכן נגלה שמתחילת המילניום הוא עלה כאן ב-35%, לעומת יותר מ-60% בכלל מדינות ה-OECD. לעומת זאת, באותה תקופה הדירות בישראל כן התייקרו יותר מאשר ב-OECD (78% לעומת 58%), אבל דווקא בשנים האחרונות המגמה ביחס לעולם התהפכה. את זה שהחשמל בישראל לא יקר במיוחד הראנו לאחרונה בבדיקה שערכנו (ישראל במקום ה-13 מבין 40 מדינות באירופה). לעומת זאת, מחיר הדלק כאן כן גבוה בהשוואה עולמית (מקום 15 מתוך 170 מדינות).

למה להגזים: העברת התקציב היא הישג, אך כדאי לדייק

 
  

לא משנה כמה יתקנו את הטענה הזו, נראה שהיא מתעקשת להמשיך לצוץ. הממשלה הנוכחית קמה ביוני 2021, ובעת הזאת אכן חלפו יותר משלוש שנים מאז אושר התקציב בפעם האחרונה - במרץ 2018. אלא שהיה אפשר לצפות מבנט, שכיהן כשר בממשלה שהעבירה את אותו תקציב, שישים לב לכך שבכותרת החוק נכתב "חוק התקציב לשנת הכספים 2019". כלומר, רק עם תחילת 2020 - לאחר שנה שלמה שלא הוקמה בה ממשלה - נכנסנו לעידן שבו ישראל מתנהלת ללא תקציב. אין ספק שזה היה עידן חריג: במהלך 2020 כולה לא הועבר כלל תקציב, והיא הפכה לשנה הראשונה בתולדות ישראל שבה מתרחש אירוע כזה. גם 2021 חלפה כמעט כולה ללא תקציב, ורק בתחילת נובמבר באותה שנה, כארבעה וחצי חודשים לאחר תחילת כהונת הממשלה הנוכחית הוא אושר סוף סוף. כלומר, אנחנו מדברים על קצת פחות משנתיים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב.

הישג מול עזה, ירידה בביטחון האישי

 
  

אחד הדברים שבנט יכול להתגאות בהם בשדה הביטחוני הוא ירי הרקטות מעזה. כפי שהראינו בבדיקה קודמת, בשנת כהונתה של הממשלה הנוכחית נורו לעבר ישראל רק 10 רקטות מעזה - הנתון הטוב ביותר בעשור האחרון. אז מהו הסייג כאן? למרות ההישג, נראה שיש מקום לציין את העובדה שהממשלה הנוכחית נכנסה לתפקידה מייד לאחר סיום מבצע גדול ("שומר החומות"). גם השנה שלאחר המבצע הגדול הקודם, "צוק איתן", הייתה שקטה למדי, והנתונים בה היו דומים.

ויש עניין נוסף שכדאי להזכיר בתחום "הביטחון האישי". בשנת כהונתה הראשונה של הממשלה נרצחו בפיגועים 23 אנשים. זאת עלייה לעומת הממוצע בארבע השנים האחרונות (יוני עד יוני) שעמד על 14.6 נרצחים בשנה. יחד עם זאת, גם כאן כדאי להזכיר שבתקופת נתניהו היו גם שנים קשות יותר. ב-12 החודשים הקטלניים ביותר בתקופתו (אוקטובר 2015 עד אוקטובר 2016) נרצחו 42 איש בפיגועים. במהלך 2014 (ינואר עד דצמבר) נמנו 26 הרוגים.

זה נכון: ההסכם הוא תקדים אזורי (אבל יש גם סייג)

 
  

אכן, ההסכם שנחתם בשבוע שעבר עם איחוד האמירויות הוא הסכם ראשון מסוגו עם מדינה ערבית (על הסכם השלום עם המדינה חתם כמובן נתניהו). אומנם לישראל יש הסכמי סחר מסוימים עם מדינות ערביות נוספות כמו ירדן ומצרים, אולם אלה מצומצמים בהרבה בהיקפם ולא דומים להסכם הנוכחי, שבמסגרתו יבוטל או יוזל המכס על כ-96% מהסחורות המועברות בין המדינות, ובתנאי שאלה מיוצרות בייצור מקומי. זה מוביל אותנו לסייג ההכרחי: כפי שהסביר לנו ד"ר חגי אטקס מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, רוב היצוא מהאמירויות לישראל (80%) הוא למעשה של מוצרים שלא יוצרו שם, אלא מעין "יצוא מחדש" שמאפיין את סחר החוץ של המדינה המהווה צומת מסחרי מרכזי באזור. במשרד הכלכלה הבהירו לנו שעל יצוא מן הסוג הזה ההסכם לא יחול.

המטרו אכן קודם, אך לא אושר; ומה אמרה מירי רגב?

 
  

ממשלת בנט אכן קידמה את המטרו (שאינו מיועד רק לתל אביב). אמנם, המהלך לא נכלל לבסוף בחוק ההסדרים, אך בסופו של דבר, במהלך פברואר, הוא אושר בוועדה של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית (שכעת, בגלל ההתפתחויות הפוליטיות, כבר לא בטוח שתתרחש).

ומה לגבי מירי רגב שבלמה אותו? שרת התחבורה הקודמת אכן הודיעה כי היא צפויה להתנגד לתוכנית המטרו בעתיד, אך בפועל זו המשיכה להתקדם בצינורות התכנון, ועיכובה נבע יותר מאי העברת התקציב מאשר מזהות שרת התחבורה. לא מצאנו גם ציטוט שבו רגב אומרת שהיא בולמת את התוכנית "כדי להראות לשמאלנים מה זה", ונראה שלפחות ההתבטאויות המתועדות שלה היו יותר מעודנות, וכללו ביטויים כמו "בסופו של יום מדינת ישראל היא לא גוש דן… נצטרך לשקול אם אנחנו שמים את הכסף במטרו או דואגים לחבר את מדינת ישראל".

המגמה אכן חיובית, הנתון לא ברור

 
  

לממשלת בנט יש הישגים בתחום המלחמה בפשיעה בחברה הערבית, אבל את הנתון הספציפי שמוצג באיגרת לא הצלחנו לאתר. מבצע "מסלול בטוח" להגברת האכיפה במגזר הערבי יצא לדרך באוקטובר 2021 ומדי כמה חודשים המשטרה מפרסמת עדכון על הישגיו. כך, למשל, מספר הנרצחים בחברה הערבית ירד מ-50 בתקופה שבין ינואר ליוני 2021, ל-30 בתקופה המקבילה כעת.

ומה לגבי אירועי הירי? כאמור, מידע על ארבעת החודשים האחרונים לא מצאנו: מהמשטרה נמסר לנו בתגובה לפנייתנו כי להם אין מידע כזה, או מידע רלוונטי אחר על התקופה המדוברת. הנתונים האחרונים שקיימים מתייחסים לחודשים ינואר ופברואר 2022, ובהם נרשמה ירידה חדה אף יותר באירועי הירי, 37%, לעומת התקופה המקבילה.