לשכת עורכי הדין נגד תיקון חוק המכר: "פגיעה קשה בחופש העיסוק"

על רקע קידום תיקון 9 לחוק המכר בכנסת, תוקפת לשכת עורכי הדין את משרד הבינוי והשיכון וקוראת לביטול סעיף המגביל את שכר הטרחה • "התיקונים המוצעים יפגעו בציבור רוכשי הדירות בישראל"

שר השיכון, זאב אלקין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר השיכון, זאב אלקין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעוד ההצעה לתיקון 9 לחוק המכר מקודמת בכנסת, לקראת הבאתה לקריאות שנייה ושלישית בתקופה הקרובה, מפרסמת לשכת עורכי הדין נייר עמדה, שבו היא תוקפת את משרד הבינוי והשיכון, וטוענת כי התיקון "נועד להיכשל בתכליתו". נייר העמדה נשלח על רקע הדיון ברביעי האחרון בוועדת הכספים של הכנסת ומתייחס בפירוט לכל אחד מהסעיפים בהצעה.

שכר טרחת עו"ד: "מס הרכישה יעלה"

נייר העמדה נפתח בנושא הקרוב ביותר לליבם של עורכי הדין - סעיף 3 לתזכיר החוק. עד היום היזמים היו גובים, בנפרד מעלות הדירה, שכר טרחת עורך דין של כ־5,000 שקל. התיקון לחוק לא יאפשר להם לגבות את הסכום הזה, ובלשכת עורכי הדין טוענים כי יש לבטל את הסעיף, "אשר יוביל בסופו של דבר לפגיעה עמוקה ברוכשי הדירות עצמם. עלות זו תשולם על ידי היזם, אשר יעלה את מחיר הדירה, וכתוצאה מכך יגדל גם מס הרכישה! דבר זה יהווה עוד פגיעה בציבור רוכשי הדירות".

מנסחי הנייר טוענים גם ל"פגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש העיסוק של ציבור עורכי דין, אשר יינזקו כלכלית באופן אנוש אם יתקבל".

פיצוי בגין איחור במסירה: "היזמים יקרסו"

נייר העמדה ממשיך בהתייחסות לסעיף הראשון בתיקון לחוק, העוסק באיחור במסירת דירה. "הסעיף מתעלם מהמציאות הקשה שבה מצוי כל עולם הנדל"ן, המתאפיינת בבירוקרקטיה ובסחבת בלתי אפשריים מצד רשויות וגורמים נלווים. הוא מעביר את מלוא האחריות לעניין עיכובים במתן היתרי בנייה וטופסי 4 לכתפי היזמים, באופן גס וללא כל הבחנה אם הנסיבות שגרמו לעיכוב הן בשליטתו".

בלשכת עורכי הדין טוענים כי הסעיף יביא לדחיית מועד המסירה מראש: "הדבר יוביל לכך ששני הצדדים ייפגעו, שכן המוכר ינקוב בחוזה המכר במועד מסירה רחוק יותר וייקח לעצמו 'מקדם ביטחון', דבר שיפגע ברוכש בפרט ובשוק הנדל"ן בישראל בכלל.

"הסעיף למעשה ימנע מהרוכש את האפשרות לקבל פיצוי שיכול היה לקבל לולא התיקון לחוק. אם לא די בכך, הוא יגדיל הוצאות מימון, וכתוצאה ישירה מכך יביא להגדלת עלות הדירה לרוכשי הדירות".

שינוי ההצמדה למדד: "יגרור עלייה במחירים"

"אין זה נכון להגביל את מדד תשומות הבנייה לרכיב הבנייה בלבד", נכתב בנייר העמדה. "ייתכנו מקרים שבהם המוכר קונה או חוכר את הקרקע באופן שהמחיר של הקרקע מוצמד למדד תשומות הבנייה, אז התיקון, למעשה, מטיל את עול רכיב ההצמדה על הקרקע, על המוכר בלבד. דבר זה יגרור לעליית מחירי הדירות.

"ההצעה לקבוע כי הצמדת ערך הדירה תיעשה רק עד למועד מסירת הדירה בהתאם למצוין בחוזה, או עד למועד מסירת הדירה בפועל, לפי המוקדם מבניהם - שגויה היא. היא עלולה ליצור אפקט שבו הרוכש ידחה את התשלום האחרון בהתאם לראות עיניו, דבר אשר יפגע ביציבות היחסים החוזיים בין המוכר לקונה, וסכסוכים רבים בנושא יגיעו לפתחו של בית המשפט".

תגובה: "טענות לא מדויקות ואף מטעות"

ממשרד השיכון נמסר בתגובה כי "הטענות שעולות במכתב נבדקו לעומק, ונמצאו כאינן מדויקות ואף מטעות. תיקון החקיקה שהמשרד מוביל מגן על רוכשי הדירות במאזן הכוחות מול המוכרים ויתקן עוול שנעשה במשך שנים.

"בנושא חובת הרישום - לפי החוק, חובת ביצוע הרישום חלה על הקבלן. מעבר לבעייתיות שנוגעת לכך שהרוכש סופג עלות נסתרת נוספת, רוכשים רבים סבורים בטעות שעורך הדין של הקבלן מייצג גם אותם.

"נוסף על כך, בשל העובדה שקבלנים מטילים על הרוכש את הסיכונים לאיחור במסירה, ומאחר שהתשלומים הנגבים על ידם מוצמדים למדד תשומות הבנייה, קבלנים קובעים מועדי מסירה לא ריאליים שנדחים כמה פעמים. תיקון החקיקה יוביל את הקבלנים לקבוע מלכתחילה מועדי מסירה ריאליים ובכך יצומצם הנזק שנגרם לרוכשים בשל העיכובים. לנושא הגבלת ההצמדה למדד תשומות הבנייה, אנו צופים כי תיקון החקיקה יביא להגברת השקיפות לצרכן, כך שרוב המחיר יוודע לו כבר במועד החתימה על החוזה".