ג'ו ביידן | טור סופ"ש

הברית שבדרך עם סעודיה וההתחייבות לפלסטינים: כך שוכנע ביידן לבקר בישראל

הביקור של הנשיא האמריקאי צפוי לעסוק בהסכם מול הסעודים וביצירת שיתוף פעולה ביטחוני באזור • במקביל, ישראל התחייבה למספר צעדים כלכליים לפיתוח רצועת עזה ולפרויקטי תשתית • וגם: סטירת הלחי שישראל ספגה מהאיחוד האירופי

העמיד את ההגנה על הדמוקרטיה במרכז מדיניות החוץ שלו. הנשיא ביידן / צילום: Shutterstock, Stratos Brilakis
העמיד את ההגנה על הדמוקרטיה במרכז מדיניות החוץ שלו. הנשיא ביידן / צילום: Shutterstock, Stratos Brilakis

ביקורו של נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן בישראל כבר עמד בסכנת ביטול בשל המשבר הפוליטי. בסופו של דבר הוא יתקיים באמצע יולי, דווקא כדי לנסות ולחזק את הממשלה על ידי הצגת הישגים מדיניים מול האמריקנים. אבל הביקור, בניגוד לציפיות, יתמקד יותר בסוגיות כלכליות מול הפלסטינים ופחות בסוגיות מדיניות. את זה ישמרו להתקדמות במפרץ. בינתיים, ההסכם שעליו יוכרז בין סעודיה לישראל נשמר בסוד. ספוילר - לא מדובר בהסכם ממשי של כינון יחסים.

לפיד וראש המל"ל שכנעו את האמריקאים

אבל נחזור לתחילת התגלגלות העניינים - מי שהיתה מופקדת על הכנת הביקור של הנשיא האמריקאי, שהוכרז בסוף אפריל, היא שמרית מאיר, היועצת המדינית של בנט דאז. בפגישות בוושינגטון הכינו לפרטי פרטים את הביקור שיועד לשבוע הבא, גם אם האמריקנים העלו שאלות באשר לעמידות הקואליציה. בד בבד, בערוץ המקביל עם סעודיה, המדינה השנייה שאליה אמור להגיע ביידן, היו עיכובים בהסכמות השונות, בעיקר בסוגיית הגדלת תפוקת הנפט, והביקור נדחה.

כשסוגיית הנפט נפתרה, הבית הלבן שב ופנה לישראל לבירור מצב הקואליציה. מאיר, שהייתה אמונה על הקשר עם הבית הלבן, כבר יצאה מלשכת ראש הממשלה, וכובד המשקל עבר למשרד החוץ. אגב, אי אפשר להסתיר את העובדה שלפיד הוא זה שנוכח יותר בסוגיות המשמעותיות.

לפיד וראש המל"ל איל חולתא הצליחו לשכנע את האמריקנים כי המשבר הפוליטי אינו סיבה לעוד דחייה בביקור ולישראל נשלחו ברברה ליף, עוזרת שר החוץ האמריקני לנושא המזרח התיכון, וסגנה האדי עמר, כדי להכין את הביקור במדוקדק.

בינתיים, יו"ר הרשות אבו מאזן והשר הדומיננטי שלו חוסיין א-שייח’ העלו את דרישותיהם על התנהלות הביקור וגם על התוצאות המדיניות שהם מצפים ממנו. כך למשל, הם דרשו הפסקת צעדים חד צדדיים של בנייה, הפסקת הריסות בתי מחבלים ואפילו הפסקת כניסות של צה"ל למעצרים בערים הפלסטיניות.

אבו מאזן / צילום: Reuters, SAUDI PRESS AGENCY
 אבו מאזן / צילום: Reuters, SAUDI PRESS AGENCY

הדרישות הביטחוניות הועלו בפני שר הביטחון גנץ, וההבטחה שנמסרה לאמריקנים היא שצה"ל ומשרד הביטחון ייקחו את הבקשה לתשומת ליבם. לא נמסרה כל הבטחה ישירה וגורם בטחוני אמר לגלובס כי לא תהיה פגיעה בביטחון. עם זאת, הוא הוסיף כי "בהתאם לתקופה הרגישה, ניבחן אם נדרש מעצר של כל פעיל זוטר".

צעדים כלכליים לרצועה והסטירה שספגה ישראל

יעד עיקרי לביקור הנשיא יהיה הכלכלה - זו הפלסטינית וההקשר הסעודי. צעד ראשון לכך ניתן כבר השבוע כאשר שר הביטחון גנץ אישר את הגדלת מכסת ההיתרים לצורכי עבודה ומסחר בישראל ל-2,000 פועלים נוספים. הממשלה אף אישרה הגדלה עקרונית של עד 20 אלף פועלים מהרצועה, ולא מן הנמנע שההיתר לשאר יגיע בימי ביקורו של ביידן.
שר החוץ לפיד יביא בקרוב לקבינט המדיני בטחוני תוכנית לשורה של צעדים כלכליים נוספים ברצועת עזה. לגלובס נודע כי התוכנית כוללת אישור לקידום פרוייקטים של תשתיות, ובראשם מתקן התפלה. האיחוד האירופי הקציב לכך עשרות מליוני אירו בחבילת סיוע חדשה לפלסטינים. צעדים נוספים הם הגדלה באישורי העבודה בישראל, הגדלה של הייצוא מהרצועה, הנחת צינור גז לתחנת הכוח החדשה וגם קידום בנייה מחדש של אזור תעשיה בארז.

לגבי יהודה ושומרון - הפלסטינים דורשים להגדיל את היתרי הייצוא ולהקל בתנאי תקינה וסחר. הם אף ביקשו הצבת פקידי מכס מטעמם במעברי הסחורות עם ירדן - צעד סמלי של דריסת רגל הרשות בגבולות. מקצת הדרישות ייענו ובמשרדי מתאם הפעולות בשטחים שוקדים על החבילה שתוצג עם ביקור ביידן.

דרישה מהותית נוספת היא שישראל תסיר את התנגדותה להעברות כספים לרשות - וכאן נחל משרד החוץ מפלה מול האיחוד האירופי. בגלובס דיווחנו השבוע כי נשיאת נציבות האיחוד, אורסולה פון דר ליין, הודיעה לפלסטינים על חידוש הסיוע הכספי - סיוע שנעצר בגלל ההסתה הקיימת במערכת החינוך הפלסטינית נגד ישראל והיהודים. לפיד הודה אתמול בתשובה לשאלת גלובס כי המהלך בוצע למורת רוחה של ישראל והתנגדותו האישית שהובעה בחריפות. לזכותו יאמר כי הוא מתח ביקורת מופגנת כלפי האיחוד.

עוד סטירת לחי שספגה ישראל מהאיחוד היא הקצאה של 36 מליוני אירו מתוך הסיוע האירופי לטובת הרשות הפלסטינית עבור פעולות במזרח ירושלים. בנייר הפירוט שהגיע לידינו נאמר כי הסיוע נועד לעזור לפלסטינים במזרח ירושלים בשל המשך ההידרדרות במצב הפוליטי-חברתי-כלכלי שלהם. המשמעות היא המשך המדיניות האירופית של התערבות בסכסוך באמצעות חיזוק הרשות בנקודות מחלוקת.

הכרזה על שת"פ ביטחוני ומדיני אזורי?

הביקור של ביידן בישראל ובסעודיה, והטיסה הישירה מבן גוריון לריאד, הם יותר מסמליים. ברור אומנם שלא תהיה הכרזה על הצטרפות סעודיה להסכמי אברהם, לפחות לא בעידן של המלך הנוכחי סלמאן, אך בישראל רמזו כי בכל זאת תהיה התקדמות מדינית.
בנט הודיע כי במסגרת ביקור הנשיא ייחשפו צעדים של ארה"ב לחיזוק השתלבותה של ישראל במזרח התיכון. "ישראל מברכת את ביקור הנשיא באזור, ובתוך כך את ביקורו החשוב בסעודיה ואת מאמציו לחזק את האינטרסים המשותפים של המדינות ולהרחיב את השלום האיזורי".

נפתלי בנט / צילום: יואב דודקביץ, פול ידיעות אחרונות
 נפתלי בנט / צילום: יואב דודקביץ, פול ידיעות אחרונות

שר החוץ לפיד אמר כי ברור שאחת ממטרות הגעת ביידן היא קידום השלום והביטחון - "הארכיטקטורה האזורית ובידודה של איראן בטחונית ומדינית". כשהתבקש לפרט אמר "נשאיר לנשיא ביידן להגיד את הכל".

לפי מקורות סעודיים ואמריקאיים, בביקור תהיה הכרזה על שת"פ ביטחוני ומדיני אזורי בהשתתפות ישראל, מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין, סעודיה ואולי עוד. ניסוחה עדיין לא הושלם וטרם ברור אם היא תיקרא ברית או שיימצא מינוח אחר. סוגיית האיומים הצבאיים והטרור על סעודיה מאחדת את הממלכה ותקל עליה לקבל את ההשתתפות עם ישראל במגננה אזורית.

לבד מכך, ביידן צפוי להכריז גם על מיזמים כלכליים וטכנולוגיים משותפים. בגלובס חשפנו לפני שבועיים את המעורבות הישראלית הגוברת בפרויקטים אזרחיים בסעודיה ואת הנכונות של השלטונות לאפשר זאת. גורם סעודי אמר לגלובס כי חשיבות הביקור היא לחזק את השת"פ הגובר ולהוציא לאור פרוייקטים משותפים שעד כה המעורבות הישראלית בהם הייתה מאחורי הקלעים.