ישראל בדרך לבחירות: מתי הן צפויות להתקיים והאם יש עוד דרך חזרה?

לאחר שנה אחת בלבד זה נגמר. הממשלה המפתיעה שהקימו נפתלי בנט ויאיר לפיד מסיימת את דרכה הרבה לפני הזמן הקבוע בחוק. השניים ימסרו בקרוב הצהרות ויספקו הסברים מלאים. התכנון שלהם הוא להצביע על פיזור הכנסת כבר בשבוע הבא, ולמנות את יאיר לפיד לראש ממשלת המעבר. מתי צפויות בחירות, האם יש עוד דרך חזרה ומהי האלטרנטיבה?

בנט ולפיד החליטו - הולכים לבחירות. מה קורה עכשיו?
על מנת לפזר את הכנסת וללכת לבחירות, הח״כים צריכים להצביע ברוב של 61 חברים על חוק פיזור הכנסת בשלוש קריאות. במסגרת החוק, ייקבע גם המועד. על פי ההערכות, הבחירות ייערכו ב-25 באוקטובר שכן נדרשים 90 יום מרגע אישור החוק הסופי בכנסת. נציין כי לפיד ימשיך לכהן כשר החוץ בתקופת הבחירות ואילו בנט יהיה רה"מ החלופי.

רגע, האם יש אפשרות אחרת מלבד בחירות?
לפחות על הנייר כן. אם יימצא הרוב הנדרש להקמת ממשלה חלופית עוד בכנסת הנוכחית הדבר אפשרי אבל קשה מאוד. הסיבה לכך היא שכדי להקים ממשלה חלופית, נדרשים 61 ח״כים לפחות להסכים מראש על הרכבה המלא של הממשלה החלופית, לרבות השרים, וזו משימה כמעט בלתי אפשרית.

אם אכן יעבור חוק לפיזור הכנסת, מה יהיו גבולות הגזרה של הממשלה?
ברגע שנכנס לתוקף החוק לפיזור הכנסת, מוגדרת הממשלה כממשלת מעבר ואז סמכויותיה מוגבלות. לא ניתן להעביר חקיקה חדשה אלא רק להשלים הליכים שיצאו לדרך ורק בהסכמה רחבה של קואליציה-אופוזיציה, לא ניתן לבצע מינויי בכירים (בהם, בין השאר, מינוי הרמטכ"ל) אלא בתנאי קיצון ולא וגם האפשרות לבצע מהלכים כלכליים הופכת למוגבלת מאוד.

אילו רפורמות כבר לא ייצאו לפועל?
משרד האוצר תכנן להעביר בצמוד לתקציב המדינה חוק הסדרים עם כ-30 רפורמות, על חלק מהן שמענו שוב ושוב והן מעולם לא יושמו - ונראה שזה עתידן גם עכשיו, עת פוזרה הכנסת.

בין הרפורמות אפשר למצוא מס נסועה במקום מס הבלו על הדלק, איסור חתימה על הסכמי בלעדיות בין יבואני מזון גדולים למותגים, הרחבת סמכויות רשות התחרות במיזוגים בעולם המזון וכן תמריצים כספיים למוסדות חינוך חרדיים שילמדו לימודי ליב"ה.