אנרג'יאן | ראיון

מנכ"ל אנרג'יאן: "בוחנים קידוחים חדשים בשטחים שבזיכיון שלנו סמוך למאגר תמר"

מתיוס ריגאס מספר בראיון לגלובס: "אם ייפתר משבר הגבול הימי עם ישראל, נחפש גז טבעי גם בלבנון" • על הסיבות שהובילו אותו לישראל: "כשהסכם הגרעין נחתם, הבנתי שאני לא יכול להתחרות ב'ילדים הגדולים' שרצו לאיראן" • ועל משבר האנרגיה באירופה: "לקו בפרנויה ירוקה"

מנכל אנרג'יאן, מתיוס ריגאס / צילום: איל יצהר
מנכל אנרג'יאן, מתיוס ריגאס / צילום: איל יצהר

גורמים רבים מעוניינים בפשרה בנוגע לקביעת הגבול הימי בין לבנון לישראל, כאשר מי שבולטת ביניהם היא הזכיינית של מאגרי כריש ותנין - חברת האנרגיה אנרג'יאן.

בראיון בלעדי לגלובס, מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגאס, מנסה שלא לדבר פוליטיקה, מציין כי חברתו עשויה לחפש גז בלבנון, מספר מה הוביל את אנרג'יאן למים הכלכליים של ישראל, ומבקר בחריפות את מדינות אירופה בעקבות התנהלותן בטרם פרוץ משבר האנרגיה עם פלישת רוסיה לאוקראינה.

"אם המחלוקת בין ישראל ללבנון תיפתר, נלך לשם", אומר מנכ"ל אנרג'יאן. "אם היינו אומרים לפני כמה שנים שחברה ערבית תיכנס להשקעות גז בישראל (מובדלה האמירותית; ד.ז), הייתי אומר שזה משוגע. פיתוח משק הגז נתן לישראל נקודת זינוק גיאופוליטית עצומה".

מה התייחסותכם לאזורי מחלוקת?
"אנרג'יאן פועלת רק במקומות שהממשלה מאפשרת. וכך, אף שאנחנו חברה יוונית, אנחנו לא קודחים באזורי המחלוקת עם טורקיה".

ממכירת ספרים, דרך בנקאות ועד לחיפושי גז

ריגאס נולד ביוון ולמד הנדסת אנרגיה באתונה ואחר כך תואר שני באימפריאל קולג' בלונדון. מכיוון שלא מצא במהרה עבודה במקצוע, מכר לפרנסתו ספרים ברחוב. בהמשך עשה הסבה לבנקאות - ועבד בבנק בינלאומי בלונדון. שם למד את סודות שוקי הכספים, גיוסי הון, השקעות אשראי וכו'. "הכישורים האלה של מהנדס אנרגיה, יחד עם הבנת השווקים הפיננסים, הם הבסיס לכל מה שעשיתי בהמשך", הוא מסביר.

בשנת 2000 חזר לאתונה, ופתח קרן השקעות בסטארט־אפים מקומיים, אבל זה היה מוקדם מדי - והקרן נסגרה. ארבע שנים לאחר מכן הגיע המפנה. חברת הנפט היוונית פרינוס חיפשה מנהל ומשקיע, וריגאס קיבל את התפקיד. את אנרג'יאן הוא הקים ב־2007 על בסיס פרינוס, באמצעות 100 מיליון דולר שגייס ממשקיעים אמריקאים. בשלב זה החליט כי אנרג'יאן תתמקד בגז טבעי.

אל ישראל הגיע בשל הסכם הגרעין שנחתם ב־2015 בין המעצמות לאיראן. "ההסכם הביא את רוב החברות הגדולות לאיראן, ואני החלטתי לבוא לישראל. לא יכולתי להתחרות עם 'הילדים הגדולים' באיראן. לכן חיפשתי מקום שבו אפשר להתחרות. ואז, ישראל פתחה את השוק לתחרות, וחייבה את דלק למכור חלק מהזיכיונות ושדות הגז. ולא פחות חשוב - אני מבין את המזג הישראלי. קרץ גם הפוטנציאל של מזרח הים התיכון".

כיצד זכיתם במכרז בישראל?
"על כריש התחרינו עם אדיסון (חברה שאנרג'יאן רכשה לפני שלוש שנים; ד.ז). אדיסון דרשו מחיר מינימום ליחידת גז לאחר ההפקה, ואנחנו לא. לקחתי את הסיכון. אמרו ‘אתה משוגע, ישראל מדינה קשה ויש ביורוקרטיה', אבל גיליתי שממשלת ישראל מקצועית וסייעה בכל".

 
  

מנכ"ל אנרג'יאן מציין כי חברתו השקיעה בישראל שני מיליארד דולר והתוצאה של שיתוף הפעולה מצד הממשלה, לדבריו, "היא שמחיר הגז הטבעי בישראל הוא הנמוך בעולם. בארה"ב מפיקת הגז המחיר הוא 8 דולר ליחידת חום, וביוון 30 דולר".

"נמנענו מהצבת אסדת ההפקה מול העיניים"

ריגאס זהיר בכל הנוגע לוויכוחים הפנימיים בישראל על עניין הגז. בנוגע לסוגיה זו הוא אומר כי "ב־2018 החלטנו להביא את אסדת ההפקה לים העמוק, לאור ההבנה של אי שביעות רצון הישראלים מאסדות כאלה מול העיניים (אסדת הגז של לוויתן; ד.ז)".

מה מחיר הגז בחוזים עם ישראל?
"קצת יותר מ־4 דולר ליחידת חום, כמעט כל הלקוחות הן תחנות האנרגיה הפרטיות. עם חברת החשמל יש לנו רק הסכם רכש עקרוני לכשיהיו רזרבות". אנרג'יאן לא מנצלים את פוטנציאל הייצוא במחיר גבוה כעת, ולכן פניהם נשואות לתגליות החדשות.

"גילוי מאגר אתנה בבלוק 12 (שטח המכונה אולימפוס בין כריש ותנין; ד.ז) של עוד כ־58 BCM נשקל כעת. למי נמכור? האפשרויות הן קפריסין, מצרים או ישראל. הסוד ליכולת מסחרית הוא קיום תשתית הפקה והולכה - וזו מטרת האסדה החדשה. הכוונה היא להעביר צינור לאורך השדות תנין, אולימפוס וכריש, שיוביל את הגז לאסדת ההפקה".

30 אלף חביות נפט יופקו מדי יום במאגר כריש

בשדות הגז מפיקים כתוצר משני נפט, כשבמאגר כריש צפויים להפיק 30 אלף חביות ביום. זו תהיה ההפקה הימית הראשונה בשטח ישראל.

ריגאס הודיע השנה כי החברה מתכננת להשקיע 760-710 מיליון דולר בפיתוח מאגרים ובקידוחי גילוי והפקה, כשמהם 500-450 מיליון דולר יושקעו בישראל. "אנו שוקלים לקדוח בשטחים 21 ו־31 (מזרחית לתמר; ד.ז) שבזיכיון שלנו", מספר כעת מנכ"ל אנרג'יאן. "נחליט בקרוב. עד שאתה לא קודח - אתה לא יודע. היעד שלנו הוא הכפלה מ־100 BCM שיש לנו במאגרי כריש, כריש צפון ותנין. זה יגיע עם ה־58 באולימפוס, ואנו מקווים לעוד יותר מ־40 בבלוקים החדשים".

ריגאס מלא ביקורת על ההנהגה האירופית, שלדבריו אשמה במשבר האנרגיה ביבשת. "הם עשו טעות ענקית בכך שהעבירו את התלות לגז הרוסי, והקטינו את הייצור העצמי. הם נכנסו לפרנויה ירוקה", מאשים מנכ"ל אנרג'יאן. "הם הפסיקו את חיפושי הנפט והגז, וחשבו שיעברו מיידית לאנרגיה ירוקה. הם סגרו את תחנות הכוח הגרעיניות, והפכו את רוסיה לדומיננטית באספקת הגז. זו מדיניות של פופוליזם והתעלמות מהמציאות".

"הכסף הגדול טמון באפשרות לייצוא הגז"

מה אמור למשוך את החברות לקדוח במים הכלכליים של ישראל?
"ודאות שלישראל יש מספיק להבטחת התצרוכת הפנימית ל־30 השנה הבאות; התחרות חייבת להימשך; וכן, האפשרות לייצא כי שם הכסף הגדול".

אלא שלהעברת גז בכמויות גדולות לאירופה אין עדיין דרך הולכה יעילה. בנוגע לכך, ריגאס מציין כי "צריך לקחת בחשבון גיאופוליטיקה וכלכלה אזורית. הצינור למצרים נראה קל יותר. עוד אפשרות היא צינור למתקן הנזלה בקפריסין, אבל זה לוקח זמן". הפיתרון המהיר, כך מסכם מנכ"ל אנרג'יאן, הוא אוניית הנזלה. "היא צריכה להיות במים מוגנים סמוך לחוף, ויש לכך התנגדות בישראל. אם לא כאן, אז במצרים או בקפריסין". 

תעודת זהות: אנרג'יאן

תחום עיסוק: חברה יוונית העוסקת בחיפושי נפט וגז ברחבי העולם, ושולטת במאגרי תנין וכריש
היסטוריה: החברה הוקמה ב־2007 על בסיס חברת הנפט היוונית "פרינוס"
נתונים: הכנסותיה קפצו ב־2021 ב־48%, והסתכמו ב־498 מיליון דולר
עוד משהו: אנרג'יאן נסחרת בבורסות לניירות ערך בתל אביב ובלונדון, שם היא רשומה בתור חברה בריטית