בנק ישראל | ניתוח

דילמת יום שני של הנגיד: האם הריבית תעלה היום?

החשש ממיתון ריסן את ציפיות האינפלציה, שעדיין חורגת מהיעד • חוסר ודאות פוליטי ותחזיות קודרות לכלכלה העולמית לא תומכים בהעלאת ריבית, שתאט עוד את המשק • מנגד, העלאות ריבית בעולם, שוק העבודה ההדוק ושיפור בצריכה הפרטית תומכים בהעלאה חדה גם בישראל

נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון / צילום: גלעד קולרציק
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון / צילום: גלעד קולרציק

בנק ישראל צפוי להכריז היום (ב') על גובה הריבית במשק, לאחר שתי העלאות ריבית בישיבות הקודמות של הבנק השנה וכאשר האינפלציה חורגת מהיעד שנקבע בחוק. נוסף לאיומי האינפלציה והחששות מהאטה, מצטרף לרשימת הסיכונים פיזור הכנסת. אך חוסר יציבות פוליטי אינו דבר חדש למשק הישראלי ובבנק ישראל מאמינים שהמשק יודע לעבוד לא רע בתנאי חוסר ודאות פוליטית, כפי שאמר בשבוע שעבר הנגיד אמיר ירון בכנס אלי הורוביץ לחברה וכלכלה.

לצד הודעת הריבית, בנק ישראל יפרסם את תחזיות חטיבת המחקר לאינפלציה ולצמיחה. בעדכון הקודם באפריל, חטיבת המחקר הקפיצה בחדות (2%) את תחזית האינפלציה. מנהל חטיבת המחקר מישל סטרבצ'ינסקי הסביר זאת השבוע בקפיצה המפתיעה בקצב האינפלציה שנבעה מפלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר. הפעם, חטיבת המחקר צפויה לעדכן מטה את תחזית הצמיחה למשק אחרי התכווצות התוצר במפתיע ב-1.9% ברבעון הראשון. ככלל העלאת ריבית בתקופה של האטה אינה מטיבה עם המשק.

לכך יש להוסיף את חוסר היציבות הפוליטי שנוצר עם פיזור הכנסת ואת התחזיות הקודרות לכלכלה העולמית. כל אלה לא תומכים בהעלאת ריבית, שתאט עוד יותר את המשק. מנגד, שוק העבודה ההדוק והשיפור בצריכה הפרטית לצד העלאות ריבית בעולם תומכים בהעלאה של הריבית בחדות גם בישראל.

בבנק ישראל לא מודאגים מהאטה בהייטק

אחרי שנת בוננזה בהייטק ב-2021, בשנת 2022 ניכרת האטה בשווי החברות בענף - שצלל בעשרות אחוזים בהתאמה כמעט מושלמת לנפילה במדד הנאסד"ק האמריקאי. לחברות החלום, ייקור עלות הכסף יהיה מכשול שעלול להפיל רבות מהן, אם כי אלו שגייסו במחירי שיא אשתקד יהנו מאוויר לנשימה לפחות עד יעבור זעם.

החשש מהאטה של המשק בכלל ושל ענף ההייטק במיוחד על רקע התקדרות עננים בכלכלה העולמית והטלטלה בשווקים הפיננסים, תומך בהעלאה מתונה של הריבית בהודעה הקרובה. אלא שבבנק ישראל לא מודאגים ורואים את ענף ההייטק כעמיד יותר בהשוואה למשברים קודמים, כמו זה של 2001 - משבר הדוט.קום. "סקטור ההייטק מטבעו חשוף להאטה ותנודתיות בשווקים אך יש לו עמידות גדולה יותר ממה שראינו בעבר. בדוט קום חווינו פגיעה גדולה יותר בתמ"ג מאשר בקורונה", אמר הנגיד ירון בשבוע שעבר.

לפי הציפיות, מתקרבים לשיא האינפלציה

בבואו לקבוע את גובה הריבית במשק, בנק ישראל יתחשב בנתוני האינפלציה שהמשיכו לטפס בחודש מאי האחרון ל-4.1% - מעל לתחום היעד של הבנק המרכזי, אך מתחת לתחזיות ובמקום טוב מלמטה בהשוואה למדינות המפותחות. אלא שאינפלציית הליבה (האינפלציה בנטרול מזון ואנרגיה), כבר מתחילה להידמות לזו ששוררת בעולם. עם זאת, הפחתת המס על הדלק שנעשתה עד כה תרמה לירידה בציפיות האינפלציה ואלו מעוגנות כעת בתוך תחום היעד (1% ל-3%) וייתכן שהשיא מאחורינו. לפי התחזיות, האינפלציה תתכנס לתחום היעד במחצית השנייה של 2023.

 
  

היכן ישים בנק ישראל את הדגש בהודעה הקרובה? לפי כלכלני בנק הפועלים "התכנסות הציפיות לאינפלציה לתחום היעד מהווה התפתחות חיובית מאוד מבחינת בנק ישראל, אך יש לזכור שהציפיות התכנסו תחת ההנחה שהריביות אכן יעלו לרמה של כ-3%, ואלו הן שיבלמו את האינפלציה. אנו מעריכים לכן שמדיניות בנק ישראל תקנה משקל גבוה בהחלטת הריבית להתפתחות האינפלציה בפועל, כלומר החלטה על עצירת עליות הריבית תתבסס על סימנים ברורים להתכנסות האינפלציה בפועל לתחום היעד. בחודשים הקרובים יהיה לדעתנו קשה להגיע למסקנה כזו, ולכן הריבית צפויה להמשיך לעלות".

חוסר יכולת להעביר הקלות יתגלגל לאינפלציה

הכנסת מתפזרת כשמאחוריה באופן נדיר חמישה חודשים של עודף בהכנסות המדינה ממסים. אלא שהקלות נוספות הנחוצות להורדת יוקר המחיה עשויות להיתפס ככלכלת בחירות, למרות שנוכח העלייה במחירי החשמל והדלק הן מתבקשות.

כששר האוצר אביגדור ליברמן האריך את ההקלה של הפחתת המס על הדלק, ואף הגדיל את ההורדה לשקל במחיר הדלק בתחנות, היה זה רגע אחרי הודעת בנט על פירוק הממשלה ולכן ההקלה הנוספת מתגלגלת לשולחן היועמ"שית. וכך, פיזור הממשלה וחוסר היכולת לגלגל את ההקלות לצרכן הישראלי לא תומכים בהתמתנות האינפלציה. מצד שני, הסכמי השכר שיידחו בגלל פיזור הממשלה מסירים את החששות מספירלת שכר שתתדלק את האינפלציה.

בנקים מרכזיים בעולם מעלים ריביות

העלאות הריבית בעולם הן בין הגורמים שכן תומכים בהמשך מסע ההעלאות האגרסיבי למדי בתוואי הריבית שבו נקט בנק ישראל. מוקדם יותר השבוע הבנקים המרכזיים של נורווגיה ושל קנדה העלו ריבית בחצי אחוז, ובארה"ב הפד העלה ריבית בשיעור של 0.75% - ההעלאה החדה ביותר מאז 1994, אם כי סבב העלאות הריבית עשוי להתמתן ככל שיתגברו הסימנים למיתון.

מיתון עולמי לא יפסח על המשק הישראלי כתוצאה מהרעת התנאים של שותפות הסחר שלה, כמו למשל באירופה. נשיאת הבנק המרכזי של אירופה כריסטין לגארד, אמרה ברביעי כי ההתרחקות מהגלובליזציה תסיים את עידן האינפלציה הנמוכה. כך שמעבר לטווח הקצר של הודעת הריבית הקרובה, סביר כי בבנק ישראל ימשיכו בהעלאות הריבית בכל אחת מהישיבות הבאות השנה, השאלה היא באיזה קצב העלאות יבחרו.

"הצמיחה המחודשת הנאה הצפויה בצריכה הפרטית ברבעון השני לאחר ההתכווצות הטכנית ברבעון הראשון, בשילוב עם עליית האינפלציה השנתית, והעלאות הריבית החדות בשווקים המפותחים, תומכים בהמשך העלאת ריבית בנק ישראל במהלך כל אחת מהפגישות הקרובות", אמר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. "נראה כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-50 נקודות בסיס (0.5%, גב"ס) בפגישה הקרובה, במיוחד לאור העלייה החדה בריבית בארה"ב, העלאות הריבית החדות בשאר השווקים המפותחים, והעובדה כי שוק הריביות המקומי והחזאים צופים העלאה בסדר גודל דומה בפגישה הקרובה.

"נראה כי רק התבטאויות הנגיד (והודעות הריבית האחרונות) כי תוואי העלאת הריבית יהיה 'הדרגתי' יכולות למנוע העלאה של 50 נקודות בפגישה הקרובה. יתרה מכך, נזכיר כי במקבץ הראיונות לתקשורת לאחר החלטת הריבית האחרונה, הנגיד אמר כי העלאת הריבית ב-0.4% היא 'עדיין הדרגתית אם כי במנעד הגבוה יותר'. מעבר לפגישה הקרובה ביולי, השוק מתמחר כי ריבית בנק ישראל תעלה לרמה של קצת מעל ל-3% בעוד כשנה ותתייצב פחות או יותר ברמה זו", אמר שפריר.