סגנית ראש העיר תל אביב: "מחירי הדירות הם איום אסטרטגי"

60% ממשקי הבית החדשים הנוספים למדינה ישראל מדי שנה, הם מחוסרי הון עצמי לרכישת דירה - כך אמר עו"ד נועם מוניס מהמכון לרפורמות מבניות במהלך הדיון "דיור בר השגה כצורך חברתי - רכשה או שכירות", שנערך במסגרת כנס משבר הדיור של גלובס והמכון לרפורמות מבניות, בהנחיית עיתונאי גלובס יובל ניסני.

 אריג' סרחאן, ד''ר אורה בלום, עו''ד נועם מוניס, ציפי ברנד / צילום: איל יצהר

על מנת ליצור דיור בר השגה, מציעים במכון לפלח את שוק הדיור לאלה שיש בבעלותם דירה, לחסרי הדירה ושידם אינה משגת לרכוש דירה בהיעדר הון ראשוני ולמרות היותם עובדים. בהמשך, תשווק הקרקע במחיר בסיס שנקבע על ידי המחיר הסופי של הדירה המפולחת, המיועדת לחסרי דירה בבעלות.

בהמשך, תוענק משכנתה מיוחדת מהמדינה לזוגות הצעירים כהלוואה עומדת לרכישת הקרקע; משכנתה אחרת תילקח על ידם במערכת הבנקאית הרגילה, לצורך הקמת הדירה דירה.

ציפי ברנד, סגנית ראש העיר תל אביב-יפו, סיפרה כי היא רואה את מחירי הדירות הגואים בעירה כסוג של איום אסטרטגי, שכן "הסיכוי שלנו כעיר להחזיק מגוון רב של אנשים מכל הסוגים". עליות המחירים, לעומת זאת, מוציאה מתל אביב בעלי מקצועות רבים, שאינם מצליחים לעמוד במחירים.

לגבי התוכנית לדיור בר השגה בתל אביב אמרה ברנד, כי "התוכנית לדיור בר השגה היא תוכנית טובה וזו קריאת כיוון שלנו, של העירייה. לקחת אחריות בנוגע למחירי הדירות בעיר". ועם זאת, ניתן לדבריה לנקוט גם בשיטה פחות שמרנית, אולי כזו שבה יקבלו יזמים הקלות בהליכים ביורוקרטיים.

עו"ד ד"ר אורה בלום, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. "דיור בר השגה הוא דיור בשכירות או בבעלות במחיר מופחת שמושג באמצעות התערבות מדינה (סבסוד על ידי הטבות במיסוי, הטבות בזכויות בנייה ועוד), והוא מופיע במספר מקומות. לראשונה הופיעה בתמ"א 35 כדיור שמוסדות התכנון צריכים לבחון אותו, אך ללא הגדרות; ברמ"י נאמר, כי בין תפקידי הרשות זה להקצות קרקע למגורים בהישג יד אך גם שם לא נמצאה הגדרה. רק ב-2014 הוגדר דיור בהישג יד כהשכרה מוסדית מפוקחת וארוכת טווח. מדובר בהגדרה מאוד צרה בהשוואה למה שנהוג בעולם".

 ד''ר אורה בלום, עו''ד, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון / צילום: איל יצהר

אריג' סרחאן, יועצת לקידום הבניה בחרה הערבית ולשעבר מהנדסת מועצת מג'דל כרום התריעה, כי יש מחסור צפוי של 90 אלף יחידות דיור בחברה הערבית בשנים הקרובות. אמנם רוב הקרקעות ביישובים ערביים הם בבעלות פרטית, אך הן נמצאות בבעלות מעטים, שחלקם רוצים להשאיר אותן ריקות לדורות הבאים ולכן יש חשיבות גדולה לשימוש בקרקעות מדינה.

 אריג' סרחאן, אדריכלית, יועצת לקידום תכנון ובניה בחברה הערבית / צילום: איל יצהר

לגבי דיור בהישג יד, אמרה סרחאן, כי הפעולות של המדינה מועטות ביותר. יש מעט פרויקטים של מחיר למשתכן בערים הערביות וזאת מכיוון שהיזמים לדבריה לא רואים רווחים מספיקים בפרויקטים הללו. אין כלל פרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח ביישובים הללו, אמרה.

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף המכון לרפורמות מבניות