מנכ"ל BIRD ישראל חולק תובנות בספר חדש

מנכ"ל חברת הקורקינטים השיתופיים BIRD בישראל, יניב ריבלין, מוציא ספר אוטוביוגרפי חדש, שבו הוא מציג את המסע הפרטי שלו, ומציע כלים ליצירת מנופי צמיחה אישיים ועסקיים • הטכנולוגיה של חברת מאריס-טק הישראלית תוטמע במסגרת המשימה בראשית2 של עמותת SpaceIL

יניב ריבלין, מנכ''ל BIRD בישראל / צילום: איל יצהר
יניב ריבלין, מנכ''ל BIRD בישראל / צילום: איל יצהר

יניב ריבלין עבד בקרן שוסטרמן והתמחה בניהול קהילות, עד שהגיעה תחושת המיצוי. אבל במקום לחפש משרה חדשה הוא יצא ל"חופשת שחרור" של חצי שנה. מהחופשה הזו נולד התפקיד הבא שלו, שהפך אותו למוכר בעולם העסקי: מנכ"ל חברת הקורקינטים השיתופיים BIRD בישראל. כעת הוא מוציא ספר אוטוביוגרפי חדש, שבו הוא מציג את המסע הפרטי שלו, ומציע כלים ליצירת מנופי צמיחה אישיים ועסקיים.

סיפור ההצטרפות של ריבלין לבירד החל באפריל 2018, כשישב על הבר בבית קפה על שדרות בן גוריון ודיזנגוף עם יזם בשם סם רוזן. "היינו עם הפנים לכיוון שביל האופניים והקורקינטים, שהיה שוקק חיים כתמיד, וסם שאל אם אני מכיר את חברת BIRD שהוקמה בלוס אנג'לס שלושה חודשים לפני כן, על ידי טראוויס ואנדר זנדן.

"'אני חושב שהם מחפשים הזדמנויות להתרחב', הוא אמר לי. גיגלתי וקראתי על החברה שעוסקת בשימוש שיתופי בקורקינטים חשמליים. אמרתי לסם שזה רעיון שיכול להצליח בישראל, ובפרט בתל אביב - עיר פקוקה שתושביה ממילא כבר אימצו את הקורקינטים הפרטיים.

עטיפת הספר של יניב ריבלין
 עטיפת הספר של יניב ריבלין

"סם חיבר אותי לפטריק סטונדר, העובד היחיד של BIRD שישב מחוץ לארה"ב, באמסטרדם, ותפקידו היה להקים את השוק הבינלאומי של החברה. ניהלנו כמה שיחות בזום, ופטריק ביקש שאכין לו סקר שוק מהיר".

האפשרות לעמוד בראש "ממלכה משלי" ולהקים שוק מאפס קסמה לריבלין, שלא לדבר על האפשרות לרכוש ניסיון עסקי בחברה יזמית - אלא שאלה גם היו חלק מהחסרונות. הוא מעולם לא עסק קודם בהקמת אופרציה כזו, ולא היה מנכ"ל של חברה בסדר גודל דומה.

בנוסף, רבים מהאנשים שריבלין התייעץ עמם הזהירו אותו שכניסת BIRD לארץ נועדה להיכשל, מכיוון שהישראלים לא ירצו לשלם עבור השירות, הקורקינטים ייגנבו כבר ביום הראשון, ומעטים ירצו לחלוק קורקינט במקום לקנות אחד משלהם.

כיום בירד פועלת ביותר מ-350 ערים ברחבי העולם, ובישראל יש לה אלפי קורקינטים בעשר ערים ויישובים, ובהם תל אביב, קיסריה, בית שאן, עפולה ואילת. המתחרות שלה בארץ הן יאנגו (עם ווינד), ליים, דוט וטייר הגרמנית, שנכנסה לישראל בחודש שעבר. בעבר דווח כי בירד רשמה הפסדים של מאות מיליוני דולרים.

באשר לביקורת על ריבוי התאונות שנוצרות בעקבות שימוש לא זהיר בקורקינטים חשמליים מזכיר ריבלין כי "גלובס הפכו את זה לפרויקט הדגל ופרסמו מדי יום את מספר הנפגעים מהקורקינטים. מטבע הדברים, העלייה בכמות הנסיעות על הקורקינטים - תופעה מבורכת כשלעצמה, המפחיתה את מספר כלי הרכב הפוקקים את העיר - הובילה לעלייה בכמות הנפגעים...

"בתחילת הדרך תרמנו מיוזמתנו להגברת הבטיחות באירועים לחלוקת קסדות, בהוספת מסרי בטיחות באפליקציה ובסדנאות בטיחות שעשינו יחד עם עמותת ישראל בשביל אופניים בכיכר רבין. בהמשך, ככל שהנושא צבר יותר פופולריות, הופעתי בפני ועדות הכנסת שעסקו בסוגיה. היום לא רק שחבישת קסדות היא בגדר חובה לרוכבי קורקינט - BIRD עצמה חייבת לצייד את הקורקינטים בקסדות. שוק חדש דורש חינוך, ורכישת הרגלים".

ריבלין מספר בספר שאחת הדרכים שלו לקבלת החלטות קשורה לשאלה "על מה תרצו לדבר בארוחת שישי בערב". לדבריו, זו השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו לפני קבלת החלטות. "כי שם, בנושא שתניחו על השולחן, באה לידי ביטוי התשוקה האמיתית שלכם. האם זה להחזיק במשרה מדהימה כמס' 2 בחברה מובילה או ליזום משהו בעצמכם? האם מפריע לכם שחבר טוב יהיה הבוס או השותף שלכם? האם אתם מאמינים במוצר?".

ריבלין גם מתייחס לעברו כמי שהתמחה ביצירת קהילות, ומזכיר כי הן יכולות להיות חלק משמעותי מהחיים. לכל אחד הוא ממליץ למצוא או לייצר בעצמו את הקהילה הנכונה לו. בהקשר הזה הוא גם מצטט את גורו הניהול פרופ' הנרי מינצברג, שאמר "אם אתה רוצה להבין את ההבדל בין קהילה לנטוורק, תשאל את חברי הפייסבוק שלך האם הם יעזרו לך לצבוע את הבית".

על התמודדות עם שינויים הוא כותב כי "בחייו של כל אדם יש בדרך כלל שלושה יסודות מרכזיים: אהבה, מקום עבודה ומקום מגורים. בתקופת מעבר, נסו לשמור לפחות על שניים מהם יציבים, כדי שהזעזוע לא יהיה גדול מדי". את ההשראה הניהולית הוא שואב מריד הייסטינגס, מייסד ומנכ"ל נטפליקס, שנוהג לומר כי "מנכ"ל טוב הוא מנכ"ל שאין לו הרבה עבודה - הוא יודע לבחור את האנשים הנכונים שיעשו אותה, ולשחרר" (עמ' 89).

כל ההכנסות ממכירת הספר מועברות כתרומה לעמותות הפועלות למען צמצום פערים חברתיים בפריפריה.

אזור התעשייה

בדרך לירח

הטכנולוגיה של מאריס-טק בדרך לירח: החברה מרחובות, שאותה הקים ומנהל ישראל בר, הודיעה כי הטכנולוגיה שלה תוטמע במסגרת המשימה בראשית2 של עמותת SpaceIL. בראשית2 צפויה להיות מורכבת ממערך של שלוש חלליות: חללית מקפת (אורביט) שתקיף את הירח ותבצע ניסויים מדעיים, וחלליות שיבצעו נחיתות על הירח.

מאריס-טק מספקת פתרונות לעיבוד והזרמה של וידאו ואודיו. היא תספק ל- SpaceIL את הטכנולוגיה Jupiter-Space שהיא מפתחת, שתשתלב בשלוש החלליות ומיועדת לפקח על תפעול המצלמות, עיבוד תמונה ועוד.

החברה לא מספקת פרטים על היקף העסקה, אך על בסיס הזמנות קודמות שעליהן דיווחה ניתן להעריך שהיקפה מגיע לכמה מאות אלפי דולרים. אגב, טכנולוגיה אחרת של מאריס-טק שולבה בעבר בבראשית1, החללית שהגיעה לירח אך נכשלה בנחיתה עליו ב-2019.

"מדובר במשימה חשובה", אומר בר, "והטכנולוגיה הייחודית והמיניאטורית שלנו מאפשרת למשתמשים להזרים וידאו באיכות גבוהה בזמן אמת, ובתנאים קיצוניים".

מאריס-טק הפכה לאחרונה לחברה ציבורית, לאחר שביצעה הנפקה קטנה בנאסד"ק, שבמסגרתה גייסה 18 מיליון דולר לפי שווי של כ-33 מיליון דולר. עם זאת, הירידות בשווקים הובילו לנפילה במחיר המניה, והיום שווי החברה הוא 9.2 מיליון דולר בלבד.

שירי חביב ולדהורן

נפרד מקשת

עומר ניצני, הסמנכ"ל המסחרי של קבוצת mako ומנהל מחלקת השת"פ של קשת 12, פורש לאחר 22 שנה. ניצני שימש גם כחבר הנהלה, והיה אחראי על מחלקות הקריאייטיב וההפקה של החטיבה המסחרית.

עומר ניצני / צילום: מיכאל טומרקין
 עומר ניצני / צילום: מיכאל טומרקין

מצנח הזהב

אלעד מרון מונה למנכ"ל נוברטיס בישראל. קודם לכן כיהן שש שנים כמנכ"ל נוברטיס אונקולוגיה.

שי בסון, 56, מונה למנכ"ל משותף בקבוצת מלם תים.

גדי רפפורט מונה לסמנכ"ל תשתיות מידע גלובלי בסלברייט.

הוגו גולדמן יכהן כסמנכ"ל הכספים של חברת אבטחת הסייבר HUB Security.

יצחק גרבוז מונה לסמנכ"ל הקריאייטיב והתוכן של POMVOM, המפתחת פתרונות ושירותי צילום דיגיטלי מבוססי בינה מלאכותית לשוק הגלובלי של פארקי השעשועים. בשלוש השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל התוכן והקריאייטיב של ענקית הווידאו VIMEO, ולפני כן כעורך הווידאו הראשי של קשת 12.

ד"ר מריה חיטריק, 40, מונתה למנהלת הטכנולוגיות הראשית בחטיבה לטיפול באוויר של תדיראן.

קרן קראוטהמר תשמש כסמנכ"לית משאבי האנוש של סיילוס, המתמחה במתן פתרונות אבטחת סייבר לתעשיית הרכבות. שחף רוז'נסקי ישמש כסמנכ"ל המוצר.

קרן קרוטהאמר / צילום: סיילוס
 קרן קרוטהאמר / צילום: סיילוס

שחף רוז׳נסקי / צילום: סיילוס
 שחף רוז׳נסקי / צילום: סיילוס

יוסי רייבי ממייסדי ויגן ניישן, מונה לנשיא החברה, המציעה פלטפורמה דיגיטלית לקידום ערכי הקיימות והטבעונות. רייבי הוא בעלי חברת טעינת הרכבים החשמליים פלקו דרייב.

פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מונה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית.

פרופ' דן בלומברג / צילום: דני מכליס, אונ' בן-גוריון בנגב
 פרופ' דן בלומברג / צילום: דני מכליס, אונ' בן-גוריון בנגב

חדשות טובות

תנובה השלימה את המחזור הראשון של התוכנית להכשרת עובדי ייצור כהנדסאים, שנערכה במשך שנתיים בהשקעה של 3 מיליון שקל. התוכנית, שפותחה בשיתוף המכללה הטכנולוגית להנדסאים 'אורט בראודה', נועדה לייצר מוביליות חברתית בארגון, על ידי מתן השכלה ופיתוח מקצועי, תוך מתן מענה למחסור בעובדים מקצועיים בתעשייה.

הנדסאי תנובה החדשים / צילום: יח''צ תנובה
 הנדסאי תנובה החדשים / צילום: יח''צ תנובה

לאור הצלחת המחזור הראשון הודיע אייל מליס, מנכ"ל קבוצת תנובה, כי החברה תפתח שני מחזורים נוספים - בדרום ובצפון הארץ.