בעולם מתאימים תשואות אג"ח לקצב גידול הקרנפים, ישראל עוד לא קרובה להצטרף לטרנד

איגרות חוב ירוקות, המשלבות בין יעדים פיננסיים ואקלימיים, תופסות תאוצה בעולם במטרה להשלים את פערי המימון הגדולים הנדרשים בכדי לעבור לכלכלה מאופסת פחמנית • בישראל התחום עדיין בחיתוליו ובכלל לא בטוח שסדר העדיפויות של הרגולטור ישתנה לקידומו • בינתיים, תאגידים הספיקו לנכס את הטרנד ולמלא אותו בהצהרות לא מגובות

שיעור הגידול באוכלוסיית הקרנפים יקבע את גובה התשואה באג”ח הירוקות כלכלת אקלים וסביבה / צילום: Shutterstock
שיעור הגידול באוכלוסיית הקרנפים יקבע את גובה התשואה באג”ח הירוקות כלכלת אקלים וסביבה / צילום: Shutterstock

בשנות ה-70 של המאה העשרים, בטבע הדרום אפריקאי חיו 65 אלף קרנפים. הם ניזונו מהעשב האזורי, וסייעו בחידוש הצמחייה הנדרשת גם לרווחתם של בעלי החיים האחרים באזורם. בעבר הרחוק, ייתכן כי אוכלוסייתם שגשגה ומנתה אף יותר מ-800 אלף פריטים, שהיוו חלק ממערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת. אלא שהקרנפים השחורים הם כמעט זיכרון רחוק. בעיקר בשל ציד בלתי חוקי, הצטמקה אוכלוסייתם ביותר מ-90% לכדי כ-2500 פריטים, וכיום הם מצויים בסכנת הכחדה חמורה.

בעידן של משבר אקולוגי גובר, בבנק העולמי מצאו פתרון יצירתי שיכול לסייע בשיקום אוכלוסייתם ובכך גם בתרומה ליציבותה של המערכת האקולוגית: איגרות חוב ירוקות עבור הקרנפים, בהיקף של 150 מיליון דולר ב-5 שנים. התשואות יקבעו לפי קצב הגידול באוכלוסיית הקרנפים בשתי שמורות, ומאמצי השימור ייהנו ממימון הנדרש כמו אוויר לנשימה.

"אג"ח הקרנף", הוא מכשיר פיננסי שמתעל השקעות להשגת תוצאות שימור ספציפיות תוך פיתוח מקורות פרנסה החיוניים להגברת מאמצי השימור, באמצעות פתרון מימון ארוך טווח המאפשר לקהילה המקומית להילחם בפשע הרביעי בגודלו בעולם - סחר בלתי חוקי בחיות בר, המוערך ב-7-23 מיליארד דולר בשנה. איגרות החוב של הבנק העולמי למען חיות הבר, אינן היחידות שנועדו לסייע בהתמודדות עם המשבר האקולוגי והאקלימי.

לפי דוח מקינזי, כדי להשיג את יעדי איפוס הפליטות נטו עד 2050, יש צורך בהשקעה של 9.2 טריליון דולר לשנה עד 2050 במעבר לכלכלה מאופסת פליטות במגזרים השונים. לכן, בשנים האחרונות, הפכו איגרות חוב ירוקות לכלי פיננסי התופס תאוצה ברחבי העולם, במטרה להשלים את פערי המימון הגדולים הנדרשים בכדי לעבור לכלכלה מאופסת פחמנית, ולשקם מערכות אקולוגיות הנדרשות לשם כך באמצעות שילוב של יעדים פיננסיים עם יעדי אקלים.

יותר מ-1.5 טריליון דולר כבר הונפקו בירוק עד 2021

מדינות, חברות ובנקים בכל הגדלים ובמדינות ברחבי העולם, מנפיקות איגרות חוב ירוקות ואג"ח צמודות קיימות (SLB) כדי ללוות כסף לפרויקטים ירוקים, מאז שנת 2008. לאחר שצמח באיטיות במשך עשור, בשנים האחרונות, שוק האג"ח הירוקות תפס תאוצה, שכן ממשלות וחברות משתמשות בניירות הערך כדי לממן פרויקטי קיימות גדולים, ובהם מעבר לאנרגיה מתחדשת ופרויקטים בעלי השפעה סביבתית חיובית. עד שנת 2021, הונפקו יותר 1.5 טריליון דולר בהנפקה ירוקה: 297 מיליארד מתוכם ב-2020 ו-517 מיליארד ב-2021, כך שהשוק נמצא בשווי הגבוה ביותר מאז תחילת דרכו. בסקטור האנרגיה המתחדשת, בסה"כ לצרכי רוח וסולרי ב-5 שנים אחרונות גויסו 120 מיליארד הלוואות מול 27 מיליארד דולר של אג"ח ירוקות, ולפי ההערכות, האגח הירוקות יהפכו להיות 50% מכל סוגי החוב לצרכי סולרי ורוח. בשנת 2021 הובילו את התחום סין וארה"ב, שגנבו את הבכורה לאנגליה וספרד.

במבט קדימה, האיחוד האירופי עתיד להפוך לכוח הגדול ביותר בשוק האג"ח הירוקות, עם תוכניות להנפיק כ-300 מיליארד דולר בסך הכל בחמש השנים הקרובות כדי לממן השקעות בר קיימא. למה משמש הכסף? מעבר לאנרגיה מתחדשת, תמיכה במתקני פסולת, התייעלות אנרגטית, מחקר ופיתוח, חקלאות בת קיימא, פרויקטי יעור והשבת הטבע לקדמותו ועוד. כך למשל, באוקטובר 2021 האיחוד האירופי הנפיק כ-14 מיליארד דולר באגח ירוקות, כדי לתמוך בפרויקטים שונים - מפלטפורמות מחקר בבלגיה לתחנות כוח מונעות ברוח בליטא, ואנגליה הנפיקה אשתקד אג"ח ירוקה בהיקף של 10 מיליארד ליש"ט לתקופה של 12 שנים.

לפי S&P מעלות, שווי הנפקות האג"ח בתחום הקיימות צפוי להגיע לכ-17% מהיקף הנפקות האג"ח בעולם ואף יותר מ- 40% באירופה עוד השנה. לדברי רונית הראל, בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, "בתקופה בה השווקים נעשים סלקטיביים יותר, מרווחי הסיכון נפתחים וגם הריבית בכיוון עליה, לדעתנו, כיוונים אלה יעודדו חברות להשקיע ולפעול בתחום הקיימות כדי לבדל את ההנפקות שלהן ולהגביר את האטרקטיביות של ההנפקה כדי לתרום להצלחת הגיוס. בעתיד הלא רחוק חברות שאינן מקדמות את תחום הקיימות כחלק מהאסטרטגיה שלהן, תתקשינה יותר ויותר לקבל מימון משוק ההון ולכן קידום התחום, ובכלל זה שימוש במכשירי חוב מעולם הקיימות, הן חלק מתהליך חיוני לשמירה על ערכן ומעמדן של החברות".

ישראל מאחור בכל הנוגע לאג"ח ירוק וכלל לא בטוח שתצטרף למגמה

למרות שלל ההצהרות הפוליטיות והדחיפות לטיפול בשינויי האקלים, תעשיית דלקי המאובנים גרפה סכומי מימון משמעותיים הרבה יותר מהפרויקטים הירוקים מאז החתימה על הסכם פריז. אך ההשקעות הגדלות באיגרות החוב הירוקות משקפות את הצהרותיהן וצעדיהן של ממשלות ברחבי העולם בתחום האקלים והקיימות. בוועידת האקלים האחרונה, צעדו בזה אחר זה מנהיגי העולם ונאמו על בימת המכובדים, כשהם מתחייבים לפעול כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית בסף המעלה וחצי.

בחלק מהמדינות כבר קיימים חוקי אקלים מתקדמים ומיישמים מפת דרכים להפחתת פליטות גזי החממה. אולם, בישראל, לא קיים חוק אקלים ועד היום לא הגישה הממשלה לאו"ם מפת דרכים ארוכת טווח להשגת יעדי האקלים הצנועים שהציבה. אם כך, אין זה פלא שגם תחום איגרות החוב הירוקות בישראל עודנו בחיתוליו, כאשר הממשלה עצמה - מעולם לא הנפיקה אגרת חוב ירוקה, וחברות בודדות שעשו זאת, גייסו את הכסף מעבר לים.

כיום רוב המדינות המפותחות וגם מדינות בשווקים מתפתחים הנפיקו ומנפיקות אג"ח ירוק. האם ישראל תצטרף בקרוב למגמה? כלל לא בטוח. גורמים בשוק סקפטיים לגבי היתכנות הנפקת אג"ח ממשלתיות ירוקות בישראל, לפחות כל עוד סדרי העדיפויות של הממשלה לא ישתנו, ומעריכים, כי גם אם תגיע הנפקה שכזו, ייקח עוד לא מעט זמן עד שתצא לפועל.

לדברי גורם בשוק, "אג"ח ירוקות הן עדיין חוב שהממשלה משלמת, אז כל עוד אין תמריצים משמעותיים שהמדינה נותנת עבורו, לדוגמה הטבת מס, זה לא יעבוד. צריך לזכור שהממשלה מגייסת חוב לפי הצרכים שלה, ויכול להיות שבנתח מהאג"ח שגייסה עד היום היא עשתה שימוש לקידום פרויקטים ירוקים. אבל, בסופו של דבר המדינה אמורה לעשות עם החוב שהיא מגייסת את השימוש הכי טוב שיש לה בכסף שהיא מקבלת. בשלב הנוכחי, אג"ח ירוקות בישראל זה טוב כעניין שיווקי, אם רוצים להעלות מודעות ולעודד את התחום, אבל אני לא בטוח כמה המדינה תרצה לעשות את זה עם כל שאר העניינים הבוערים שהיא נדרשת לטפל בהם ודורשים תקציבים לא מבוטלים".

כשהרגולטור בישראל לא נדרש לנושא, ספק אם התחום יצליח להתרומם בזכות עצמו. לפי גורם בשוק, "בעולם המודעות לנושא גבוהה יותר מבישראל, ובחלק מהמדינות בעולם יש לגיוסי אג"ח ירוקות הטבות נלוות, לכן יש יותר היגיון ותמריץ למוסדיים להשקיע באג"ח ירוקות. הביקוש בחו"ל למוצר הזה מגיע בגלל ה'סוכריה' שהוא מציע בו, ובשביל הסוכריה הזו צריך חקיקה, לכן גם אם ייצא לפועל, זה משהו שייקח זמן".

ככל שהרגולציה במדינה חזקה יותר - המימון לאנרגיה ירוק גדל

ייתכן כי אחד מתנאי הבסיס להתפתחות תחום האג"ח הירוק והשקעות בפרויקטים ירוקים בישראל דורש שילוב של צעדים שיינקטו החברות המנהלות כסף לטווח ארוך והרגולטור הרלוונטי. בעולם, ככל שהרגולציה מחייבת יותר מסלולי השקעה ירוקים, כך ההשקעה של גופים באג"ח ירוקות גדולה יותר, וככל שהרגולציה חזקה יותר, המימון לאנרגיה ירוקה גדל. בולטות בכך הולנד, שוויץ, גרמניה, אנגליה וספרד.

האם נקודת הזינוק תגיע דווקא מחברות הביטוח? לפי יוסי מבור, מנהל תחום ESG במגדל שוקי הון, "אם הרגולטור יחייב את חברות הביטוח, קרנות הפנסיה והבנקים להציע לחוסכים אצלם מסלולים ירוקים, נוכל לראות בבת אחת נהירה לאג"ח ירוקות. לחברות הביטוח וקרנות הפנסיה יש נתח אג"ח מאוד גדול במסלולי הפנסיה וההשקעות לטווח ארוך. אם הן יחליטו להוביל השקעות ירוקות, יהיה להן קל לעשות זאת עבור משקיעי הקצה - שניתן להניח כי לא מעטים מהם היו שמחים לנתב חלק מההשקעות שלהם לתחום הירוק, אולם הרבה יותר מסובך להם לעשות את זה לבד".

מבור מציין כי שילוב של איגרות חוב ירוקות במימוש יעדי האקלים עשוי לייצר 'בוסט' חיובי לתחום ואף להוביל להוזלת עלויות בו. "לפי הנתונים, אפשר לראות שככל שיש יותר פרויקטים חשמליים ויותר אג"ח ירוק התחרות גוברת, ויש ירידה בעלות החשמל הנקי ויותר ביקוש. ראינו את זה בספרד ובהולנד", הוא אומר. "ככל שיש ירידה בעלות בגלל שיש יותר פרויקטים, החשמל הירוק הופך ליותר פופולרי ומשתלט על שוק החשמל. כך שבסופו של דבר, אג"ח ירוק יוצר תחרויות בין פרויקטים חשמליים - ומוביל להוזלת החשמל ולהגברת השימוש בחשמל נקי".

הצהרות לחוד ופעולות לחוד: התאגידים נוהרים לנכס את הטרנד

תאגידים מאפל ועד פפסי ו-Verizon בארה"ב וטבע וכיל בישראל, פונים לגיוס אג"ח ירוקות. חברת האנרגיה האיטלקית ENEL הנפיקה לפני מספר שנים אג"ח צמודת קיימות, לפיה אם פליטות גזי החממה של החברה יחרגו מהרמות שנקבעו בעסקה והיא לא תצליח להגדיל את רכיב האנרגיה המתחדשת במוצריה, הריבית שהיא משלמת למשקיעים תעלה. בשוק הקמעונאי, טסקו הבריטית הנפיקה איגרת חוב עם תשלומים מותנים בשיפורים בפליטות, שימוש באנרגיה מתחדשת ובזבוז מזון.

בישראל, ICL (לשעבר כיל) השלימה בשנה שעברה עסקת הלוואה צמודת יעדי קיימות בסך של 250 מיליון דולר מקונסורציום של 5 בנקים בינלאומיים, בנק הפועלים ביצע את הנפקת האג"ח הירוק הגדול ביותר על ידי גוף פיננסי בחו"ל בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, וטבע ביצעה את הנפקת האג"ח הצמודה למדדי הקיימות הגדולה ביותר בתעשיית התרופות הגנריות בהיקף של כ-5 מיליארד דולר.

ההתעניינות הציבורית הגוברת בתחומי הקיימות והאקלים, הובילה חברות רבות לנכס את הטרנד, ולעיתים להציג הצהרות סביבתיות שאינן מגובות במעשים, או להשתמש בפרקטיקות שנועדו להטמיע סטנדרטים של קיימות בארגון באופן של גרינווש (טיוח ירוק), ללא שינוי משמעותי אמיתי. גם תחום איגרות החוב הירוקות, עלול להיות מגוייס לצורך מסעות גרינווש של חברות ואף מדינות. זאת, מפני שהנפקת האג"ח הירוקות מתבססת על עמידה בכללים וולונטריים גלובליים.

התחום עדיין בחיתוליו והמנפיקים מנצלים את המצב

הכללים אמנם מפרטים קטגוריות של פרויקטים ירוקים, וכחלק ממסמכי ההנפקה, המנפיק נדרש לפרסם מסמך המציג את האסטרטגיה של החברה בתחום הקיימות, השימוש בתמורה הכספית, תהליך הערכת ובחירת הפרויקטים, ניהול כספי ההנפקה ודיווח, אך כללי המסגרת הם גמישים והשוק עצמו סובל מהעדר סטנדרט דיווח בתחומי הסביבה. מפני שהתחום מצוי עדיין בחיתוליו, בשווקים אף יש מחסור בגורמים מקצועיים שביכולתם לבדוק את אמינות הפרויקטים המוצעים, או למדוד בפועל את התוצרים. "כתוצאה מכך, ניתן למצוא הרבה דוגמאות של מנפיקים המציגים טענות סביבתיות מוגזמות או שקריות כדי לגייס כסף ממשקיעים באמצעות איגרות חוב ירוקות", מסבירה גלית פלצור, מומחית לניהול סיכוני אקלים, קיימות ואירועי קיצון.

לא תמיד, האג"ח הירוקות אכן ינתבו את הכסף שגויס באמצעותן לטובת המאבק במשבר האקלים, שכן הן 'צובעות' אמנם תקציב למטרה מסוימת, אך לא תמיד משנות באופן מהותי את הדרך שבה ממשלות משקיעות את הכסף, או בהכרח מגדילות את העוגה. כך למשל, רשות נמל התעופה של הונג קונג גייסה מיליארד דולר באג"ח ירוק, ובכסף שגייסה השתמשה כדי לסלול מסלול המראה שלישי, כדי להגדיל את מספר הטיסות - המאיצות את ההתחממות הגלובלית. גם אירופה, הנחשבת למתקדמת בתחום, אינה חפה מבעיות: דו"ח פנימי בממשלת גרמניה, העלה כי שיטת הדירוג הנוכחית בתחום המשמשת את נציבות האיחוד האירופי עבור ניירות ערך ברי קיימא, דורשת "מחויבות רבה יותר להגנה על האקלים מצד גורמים פרטיים".

האם ישנה משמעות לגיוס של אג"ח ירוקות על ידי חברות שפעילותן פוגעת בסביבה? "יש עוד ויכוח בעולם הנוגע לשאלה האם חברה שעיקר פעילותה מזהמת את הסביבה, כמו חברת שעיקר ייצור החשמל שלה הוא מדלקים פוסיליים, יכולה לגייס איגרות חוב ירוקות לצורך ייצור חשמל נוסף מאנרגיות מתחדשות", אומרת פלצור. "האם חברה מזהמת יכולה ליהנות ממוניטין טוב של 'שמירה על הסביבה' באמצעות אג״ח ירוק אם ליבת העסקים שלה מזהמת? באירופה החליטו לאמץ את גישת ה- double materiality , לפיה יש להתחשב במהותיות הפיננסית של החברה וכן בהשפעת פעילותה על הסביבה בכלל. למעשה, בתקינה של האיחוד האירופי בתחום, אלה שמנפיקים אג"ח ירוקות חייבים להקפיד על אמצעי הגנה כדי להבטיח שהם לא יפגעו בבני אדם או בכדור הארץ. הדבר נועד לצמצם את הגרינוושינג של השימוש באיגרות חוב קרב חברות מזהמות. כמו בכל תחום, כדי לפתור או לצמצם את התופעה, יש צורך בתקינה אחידה ומחייבת ברמה העולמית, בדומה לתקינה החשבונאית הבינ״ל, שתסייע למסד את התחום. העולם אכן הולך לכיוון הזה".